איש התרבות יוסי פרוסט הלך לעולמו היום (ראשון) בגיל 87.
פרוסט היה מהדמויות המשפיעות ביותר בתרבות הישראלית כמייסד שורה ארוכה של פסטיבלים מרכזיים ביניהם "פסטיבל עכו לתיאטרון אחר", "חגיגות הזמר העברי בערד", "פסטיבל גוונים במחול", "פסטיבל ג'אז בים האדום" ו"פסטיבל המשוררים במטולה". לצד זאת גם היה זמר מוכר בלהקת הנח"ל בשנות החמישים וזכה להצלחה עם שירים כמו "כרמלית" ו"בשדה תלתן".
"הלילה הלך לעולמו יוסי פרוסט ז"ל, מאבות התרבות הישראלית, שהותיר חותם עמוק בעולם התרבות בישראל", נמסר מטעם משרד התרבות והספורט. "פרוסט היה דמות מובילה בעשייה התרבותית, עם מחויבות עמוקה להנגשת האמנות לכלל הציבור, ובמיוחד ליישובי הפריפריה. במהלך הקריירה הענפה שלו כיהן כמנכ"ל עמותת אמנות לעם וכראש מנהל התרבות במשרד החינוך, יזם והוביל פרויקטים פורצי דרך, ליווה אמנים ויוצרים, והקדיש את חייו לקידום ופיתוח התרבות הישראלית. משרד התרבות והספורט משתתף בצער המשפחה והחברים. מורשתו של יוסי פרוסט תמשיך ללוות אותנו עוד שנים רבות. יהי זכרו ברוך".
דרכו האמנותית של פרוסט החלה בשנת 1956, עם גיוסו ללהקת הנח"ל במחזור מפואר שכלל את אריק איינשטיין, חיים טופול, יהורם גאון ואורי זוהר. כסולן הלהקה ביצע שירים שהפכו ללהיטים בזמנם, ביניהם "חופשה באדום" ו"הוא לא ידע את שמה". שירו "כרמלית" הגיע למקום השני במצעד השנתי לשנת 1958. מעבר לשירה, פרוסט גם שימש כמפקד הלהקה.
עם שחרורו מצה"ל בשנת 1959, המשיך פרוסט את הקריירה האמנותית בתיאטרון הסמבטיון יחד עם אריק איינשטיין, מרדכי בן-זאב ורחל אטאס. הוא שימש כשחקן, זמר ואף כמנהל התיאטרון בפועל עד שנת 1961. במקביל הצטרף ללהקת הצעירים יחד עם נחמה הנדל, שייקה לוי ואריק איינשטיין, והביצוע המחודש שלהם לשיר "בשדה תלתן" הפך להצלחתו הגדולה ביותר כסולן.
משנת 1962 החל פרוסט לפעול מאחורי הקלעים, כאשר שימש כאחראי על ירידים, כנסים ואירועים במסגרת מרכז הירידים והקונגרסים. באותה שנה אף יזם את "עיר הנוער" הראשונה בתל אביב. בשנת 1966 היה אחראי על הקמת וניהול הביתן הישראלי בתערוכה העולמית Expo'67 במונטריאול, ובשובו לארץ מונה לסמנכ"ל מרכז הירידים והקונגרסים.
בשנת 1975 מונה פרוסט למנכ"ל "אמנות לעם", הרשת הממשלתית הארצית להפצת תרבות ואמנות. תחת הנהגתו, הפכה "אמנות לעם" לכלי חשוב לקידום חברתי של יישובי הפריפריה, תוך הטמעת תרבות בתחומי התיאטרון, הקולנוע, המחול והספרות. פרוסט יזם גם את סל התרבות הארצי במטרה להביא את התרבות לציבור שמחוץ למעגלי התרבות העירוניים.
במסגרת פעילותו הקים פרוסט מוסדות חינוך לאמנויות, ביניהם בית הספר לאמנויות במצפה רמון ופרויקט מתא"ן - מפעלי תרבות ואמנות לנוער. כמו כן, היה אחראי לפירוק והקמה מחדש של בית הספר למשחק "בית צבי" ואף שימש כיו"ר בית הספר.
המהפכה התרבותית שהוביל פרוסט התבטאה בייסוד פסטיבלים רבים בפריפריה, שלא רק הביאו תרבות ליישובים מרוחקים, אלא הפכו את אותם יישובים למוקדי משיכה תרבותיים. על תרומתו לייסוד פסטיבל עכו הוענק לו האות "יקיר פסטיבל עכו".
לצד פעילותו המגוונת בתחום התרבות, שימש פרוסט גם כיועץ האסטרטגי של מפלגת מרצ בראשות שולמית אלוני בבחירות לכנסת השלוש עשרה. ב-1993, כאשר אלוני מונתה לשרת המדע והאמנויות ושרת התקשורת, מינתה את פרוסט לעמוד בראש מנהל התרבות.
בשלוש שנות כהונתו במנהל התרבות, יזם פרוסט את הקורס למנהלי תרבות בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, את שיתוף הפעולה התרבותי "BI ART" עם השגרירות הבריטית, את פסטיבל המשוררים הראשון במטולה, וסייע בהקמת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה.
בשנת 1997 פתח פרוסט משרד פרטי לייעוץ והעמיד את ניסיונו לרשות גופים שונים. בין השנים 2000 ל-2003 השלים את הקמת מוזיאון הילדים הראשון בישראל בחולון ושימש כמנהלו. במסגרת זו, וכחלק מחזונה של עיריית חולון להפוך ל"עיר הילדים", יזם וניהל את הפסטיבל הראשון של "עולמות ילדות" לאמנויות הבמה ואת הפסטיבל הראשון של "מסך הקסם" לקולנוע וטלוויזיה לילדים. במקביל, סייע בהקמת המרכז הישראלי לעיצוב בחולון.
בשנת 2005 יזם פרוסט את פרס קיפוד הזהב למצוינות בתחום תיאטרון השוליים בישראל, ועמד בראש העמותה המנהלת את הפרס עד שנת 2014. בשנת 2010 מונה למנכ"ל תחרות הנבל הבינלאומית וכמנכ"ל הזמרייה הבינלאומית, במסגרתה יזם והפיק את פסטיבל מקהלות, מוזיקה ופנטזיה באולמות האבירים בעכו.
הוא הותיר אחריו שלושה ילדים.