בשביל רוני דואני, כוכבת הפופ הגדולה של תחילת המילניום, ומגישה בוואלה פלוס, ההופעה הראשונה שערכה השבוע במועדון הבארבי ביפו הייתה לא פחות מאשר "הגשמת חלום".
"זה היה חלום שלי עוד מהתקופה שהייתי קטנה ב'סופרסטאר', להגיע ולכבוש את במת הבארבי שתמיד הייתה כאילו לא תואמת", היא אמרה בשיחה עם עידו גרינברג בתכנית "פלוסים" בוואלה פלוס. "כי תמיד כאילו הבמה של הבארבי הייתה כל כך רחוקה מרוני סופרסטאר, זה תמיד היה כזה, 'כל הרוקסטארים והמגניבים מגיעים' ופותחים בארבי וכשלי אומרים משהו שאני לא יכולה לעשות, אני רק עוד יותר רוצה לעשות אותו. וזה היה חלום שלא הספקתי להגשים".
"כשהחלטתי לעשות בעצם קאט, כי לא ידעתי שזו רק תהיה הפסקה ותיכף אשוב, אלא מבחינתי זה היה באמת קאט ודיברתי על זה בהופעה, שהיה רגע שאמרתי די, אני מפסיקה לתקוע את הראש בקיר אחרי אלבום שלא הצליח ושירים שככה קיבלו קאט בישיבות פלייליסט, וזה נשאר חלום, אמרתי לעצמי: מה, אני לא אגשים אותו אף פעם? זה עשה לי כזה מין צביטה בלב".
האם יש קשר לעובדה שבעת הזו החיים הם מאוד נזילים, שעברנו תקופה מחרידה, ברמות-על - ללכת ולהגשים את החלומות שלך?
"ממש ככה", אומרת דואני. "אני חושבת שזה לא רק - זה העת הזו שאנחנו חיים בה כבר מ-2020 שאפילו המקום הבטוח איפה שאני נמצאת בו היום, ה'בוסט' נסגר בבת אחת ואז אמרתי שאין דבר כזה בטוח. ואם את רוצה, לכי ותשיגי וזה גם משהו שאמרתי לילדים שלי. ובכל השלושה חודשים האלה שעבדתי כדי להרים את המופע הזה, היה לי חשוב שהילדים שלי יבינו שאני לא מחכה לאף אחד. יש לי חלום ואני הולכת ואני עושה ואני נעזרת באנשים מדהימים להגשים אותו, אבל אני לא מוותרת. וחגגתי ניצחון שלי ביום שלישי".
"אני חייבת להגיד שלקחתי לעצמי רגע ועברתי על כל התגובות וכל מה שכתבו לי באינסטגרם וגם בוואטסאפ. קודם כל לראות את הקהל היפה שהגיע. אני כל כך התגעגעתי אליו. אני מכורה, מה אני אעשה? אני מכורה לקהל שלי. אני הרגשתי שגם הוא צריך אותי כמו שאני צריכה אותו, כזה בהגדרה שלי, גם עם החברים וגם עם הקהל, אני באה להרים, גם כשקשה וגם שבאמת אנחנו בתקופה מאוד מאתגרת. אני תמיד אוהבת לראות את הקצה ואת האור ואיך אפשר לקחת רגעים קטנים ולנשום אותם פנימה ולהתאסף. הרגשתי שזה מה שהיה ביום שלישי שכולנו התאספנו סביב דבר אחד", הוסיפה דואני. "והרבה אנשים כתבו לי שהגשמתי חלום של ענבל בת ה-12, של שירה בת ה-14 וזה היה כיף, ושלחו לי תמונות שלהם כשהם ילדים שמצטלמים איתי מאחורי הקלעים בפסטיגל, ופתאום [את רואה] אותם כאילו צורחים בבארבי. וזאת הייתה סגירת מעגל שלי, שפתאום הקהל שלי יכול לבוא, לקנות כרטיס להופעה שלי. אנחנו כבר בגיל הזה".
מבחינת דואני, "זו רק ההתחלה", כלשונה. "אני עובדת על אלבום. אז בקרוב יהיו תאריכים ועוד מפגשים כאלה. מה שנקרא, נפתח התיאבון, חברים", אמרה, והדגישה כי במקביל היא נצמדת לשגרת האימונים והכושר, שבשנים האחרונות הם מרכז הקריירה שלה. "אני חייבת להיות עם הרגליים על הקרקע ואני כל כך שמחה שבשנים האחרונות הצלחתי לייצר לעצמי את הסביבה שלי, את הסביבה הבטוחה אמנם לקחת יום חופש, אבל היום בבוקר לקום למתאמנים שלי ולהתחיל איתם את היום ולנחות נחיתה רכה שיש מה שמחכה לי. המראנו מאוד גבוה ביום שלישי וזה טוב שיש לאן לחזור".