יותר מאשר שיבוץ סדרת דרמה עם יהודה לוי שמגלם את ראש השב"כ ממש בסמוך להודעה על פיטוריו של ראש השירות האמיתי, הבחירה של קשת 12 להמר על להיט הריאליטי "הבוגדים" ממש בסמוך לאירועי 7 באוקטובר שוב הוכיחה לגוף התקשורת החזק בישראל שלפעמים המציאות חזקה מכל ריאליטי. למעשה, את השורות הראשונות בביקורת על "הבוגדים", שפרק הבכורה שלה שודר אמש לאחר כמעט שנתיים על המדף, היה אפשר לכתוב כבר לפני יותר משנה. השורה התחתונה ברורה: לכו תשבצו ריאליטי אסטרטגי שעוסק בחיפוש הבוגדים מבפנים, כשמדינה שלמה נמצאת על סף מלחמת אזרחים בדיוק מאותה הסיבה. כלומר, איך מקלילים סיטואציה שבה נמוך קומה והפנסיונרית שמתגאה שהיא "הקוקה קולה של נס ציונה כי כולם מכירים אותה" מנסים לגלות מי הבוגד בטירה, בזמן שבערוץ המתחרה (14) יושבים פאנליסטים ומעלים תיאוריות קונספירציה שמדברות על חלקם של ראשי מערכת הביטחון באירועי 7 באוקטובר?
אבל בסוף זה קרה - ואמש, בסופו של יום "רגיל" במציאות שלנו (וברגיל הכוונה היא לשלושה חיילים שנפלו בעזה), זכינו סוף סוף לראות את הריאליטי ששווק כהכי מצליח בעולם. ובכן, אני לא יודע מה ההגדרה של הכי מצליח, אבל כצופה אדוק של הגרסה האמריקאית של "הבוגדים" בהנחיית אלן קאמינג הנפלא, וצופה לייט של הגרסה הבריטית בהנחיית קלאודיה וינקלמן החביבה, אני יכול לאשר שמדובר בפורמט שכאשר הוא מבוצע היטב - הוא יכול להיות תחרות ריאליטי מהנה, מבדרת ובעיקר מאוד מותחת. "הבוגדים" שייכת במובהק לצד האסטרטגי-תחרותי-סכינים בגב של ז'אנר הריאליטי. מדובר בגרסה מושקעת של משחקי חברה כמו "העיירה", "הרוצח" או "הרמז", שבסופו אפשר לזכות בפרס כספי גדול (כאן: חצי מיליון שקלים).
22 ישראלים וישראליות נשלחו לטירה באירופה (בגרסת הלואו-קוסט שלנו, סקוטלנד עוצרת הנשימה הוחלפה בהונגריה המרשימה פחות), שם צמד המנחים אסי עזר ורותם סלע בחרו שלושה מהם לתפקיד הבוגדים. בכל ערב יתכנסו הבוגדים בסתר ויחליטו את מי הם רוצים "להעלים" - מה שיתגלה רק למחרת בארוחת הבוקר. כל יום יסתיים בישיבה סביב שולחן עגול, בה יצביעו המשתתפים (הנאמנים) על מי לדעתם הוא הבוגד/ת. מי שיקבל את מירב הקולות יודח מיד, לא לפני שיתוודה האם היה בוגד או נאמן. אם בוגד יגיע לגמר, כל הפרס ילך אליו; אם לא - כל הנאמנים שנשארו אחרונים יתחלקו בפרס.
לא היה ספק שכמו כל ריאליטי שעושה עלייה, גם "הבוגדים" תעבור ישראליזציה, אבל נותר לראות האם תהליך ההתאמה לחך הישראלי יהיה מוצלח כמו ב"האח הגדול" או דביק כמו הגרסה המקומית ל"הישרדות". על סמך הצפייה בפרק הראשון אפשר לומר בביטחון שאי אפשר לומר. הדבר הכי בולט למי שצפו בגרסאות האחרות הוא שהבחירה באסי ורותם להנחות מרגישה עצלה - בנאלית אפילו - כאילו מישהו ניסה "להגן" על הצופים מכל שינוי על המסך ולכן שם שם את הצמד הכי מזוהה עם קשת.
בלי קשר למה שאתם חושבים על אסי ורותם, אפשר להודות שמדובר בשני מנחים מקצועיים, אבל ברור שהם לא ניסו לשנות את הסגנון הרגיל שלהם או להביא איתם רוח חדשה. בשונה מאלן קאמינג, שהפך את הנחיית "הבוגדים" בארה"ב למופע תיאטרלי, קאמפי וכיפי, אסי ורותם הם פשוט אסי ורותם. אתמול עוד לא שמענו על הבעלים שלהם או הסבתא של אסי - אבל סבלנות, גם זה עוד יגיע.
אז אחרי שהתפשרנו על מנחים מוכרים במקום לנסות להביא משהו מרענן (שי אביבי? עינב גלילי?), לפחות שאר חוקי המשחק נשמרו פחות או יותר, כולל המהירות של עזיבת הטירה שכללה שלושה מודחים כבר בפרק הראשון: רוני איש העסקים מסביון (שהמשטר האיראני רוצה לחסל וכולי תקווה שאין בין המדינות הסכם הסגרה), רינה הקוסמטיקאית ש"הועלמה" על ידי הבוגדים, ודניאל ("דני בנני") שנפלה בהצבעה למרות שחשפה סיפור אישי על פוסט טראומה כתוצאה מפיגוע וברור שאם הצילומים היו נערכים אחרי 7 באוקטובר כנראה הייתה נשארת איתנו לעוד קצת זמן.
קשה לדעת אם "הבוגדים" תהפוך ללהיט או לפלופ סטייל "הקבוצה", אבל אפשר לפרגן לליהוק: יש כאן שפע של דמויות שחורגות מליהוקי הדוגמנ/ית שמחפשים מקפצה לקריירה - לא רק מלכה מנס ציונה, שכל כך התרגשה לפגוש את הגיבור שלה, אסי עזר, עד שנרדמה סביב השולחן העגול, אלא גם יפתי - מנחה ערוץ הילדים לשעבר (פרט שבחר להסתיר) ובעלים של חברת הייטק ששווה לדבריו מיליארד דולר - שמתגלה כרגיש מדי לפורמט; דין קריספל - יזם שמעיד על עצמו כשקרן מדופלם; אור - היועץ הפוליטי של טלי גוטליב שמרגיש שקול ושפוי במפתיע; ים צים - שלא קשורה לחברת הספנות אך מעידה שבאה ממשפחה אמידה; ואפילו השר לשעבר יואל רזבוזוב, שהסימפטיות שלו אולי תוביל אותו רחוק במשחק.
בקיצור: אם בא לכם לראות ישראלים מטנפים זה על זו ואין לכם גישה לפייסבוק או "הפטריוטים" - "הבוגדים" של קשת היא אופציה לא רעה. אם אתם מחפשים ריאליטי אסטרטגי מהוקצע ומלא הומור עצמי - תישארו עם הגרסה האמריקאית.
ומי ייתן, שאף אחד מאיתנו לא ייעלם מחר בבוקר.