במשך ארבע עונות, היקום נתן לג'ו גולדברג את כל מה שטיפוס אובססיבי, עם מצפן מוסרי לא קיים, יד קלה מדי על הסכין, חיבה לספרות מופת ולנשים בעלות מראה חולמני, רק יכול היה לבקש: נשים שנופלות לרגליו למרות אינספור סימנים מוקדמים, דילוג בין כמה מהערים הכי נחשקות בעולם שהפכו עבורו לערי מקלט (ניו יורק, לוס אנג'לס, פריז ולונדון), ובעיקר - חבורה של אנשים לא מספיק חדים שהקיפו אותו, מה שאיפשר לו להישאר בן חורין גם כאשר שובל הגופות שהותיר מאחוריו הלך והתארך.
זה לא משנה אם שינה את שמו מג'ו לוויל, ואז לג'ונתן מור - בשורה התחתונה, עד לעונה החמישית והאחרונה של "את", שעלתה בשבוע שעבר בנטפליקס, ג'ו (פן בדג'לי, בתפקיד חייו) תמיד היה צעד אחד לפני רודפיו: סכין שלופה ביד אחת, ספר באחרת, וכלוב זכוכית ענקי (דומה לזה שבו נכלא בילדותו) שבאורח פלא תמיד המתין במרתף כלשהו, מוכן לקורבנות הבאים.
המהירות שבה "את" - שנוצרה על ידי גרג ברלנטי ("ריברדייל", "הפלאש") וסרה גמבל ("המכשפים"), בהתבסס על סדרת הספרים של קרוליין קפנס - עברה ממותחן רומנטי על גבר אובססיבי לסדרת רוצח סדרתי עם טוויסטים בקצב מסחרר א-לה "דקסטר", הייתה יוצאת דופן. המעבר הזה אולי אכזב חלק מהצופים, אך הצלחת הסדרה רק הלכה וגדלה, בעיקר לאחר שנטפליקס רכשה את הזכויות והשקיעה בעיבוד מחודש שיהפוך אותה לסדרה יותר "בינג'ית" שתשמור את הצופים על קצה הכיסא. למרבה האירוניה, גם המעריצים הכי אדוקים טוענים שהעונה הראשונה - זו שנוצרה לרשת לייפטיים - הייתה הטובה ביותר.
מהעונה השנייה והלאה, מושאי האהבה/אובססיה של ג'ו התגלו לא פעם כמסוכנות כמעט כמוהו: החל בלאב קווין (ויקטוריה פדראטי) - שפית וגורו בריאות מלוס אנג'לס, שהייתה אמורה לרפא את ג'ו אך התגלתה כאובססיבית ורצחנית לא פחות ממנו (והפכה לאם בנו, הנרי) - ועד לקייט גלווין לוקווד (שארלוט ריצ'י), יורשת אימפריית מיליארדים, שאותה פגש בלונדון כשבכלל חיפש אחר האקסית מריאן (טאטי גבריאל, "המאה") תחת זהותו החדשה.
ייתכן שהשינוי הזה באופי מושאי האהבה נועד לרמוז שרק אנשים מופרעים יכולים להתאהב בטיפוס כג'ו, אך בפועל, הסדרה חשפה אמירה חדה יותר: לא רק נשים נופלות ברשתו - גם גברים סייעו לו להימלט מעונש, מה שהדגיש את העובד שג'ו - בני דור הזד הצטרפו אליי ביחד - הוא גבר, לבן, פריבילג ובמקרה שלו גם ממש נאה. כל מה שראוי וכדאי לשנוא ולבקר בעידן שלנו. לכן הוא גם חסין מהשלכות מעשיו וגם מישהו שאנחנו אמורים לשנוא בצורה עמוקה. החלק האחרון קרה פחות כי ג'ו הפך לגיבור ולמושא תשוקה. תוסיפו לזה את המונולוגים הפנימיים של ג'ו, שהפכו אותו לדמות "עגולה" ואף סימפטית בעיני חלק מהצופים - ותקבלו את הנוסחה המושלמת להפיכת רוצח פסיכופתי לאנטי-גיבור נערץ.
מעונה לעונה, נראה שהקהל לא יכול לקבל מספיק מהיפיוף הרוצח, גם כשהאובססיביות שלו מתחדדת ומתחזקת בכל עונה מול "האישה מהחלומות". עונה חמש, ככל הנראה המופרכת מכולן מבחינת תפניות עלילתיות, נכתבה כדי לסגור קצוות, להחזיר דמויות אהובות ולהציע סיום שמצליח בו זמנית לשמח ולאכזב.
מכאן ואילך — ספוילרים לעונה החדשה — ראו הוזהרתם!
בעונה החמישית, ג'ו חוזר לניו יורק, הפעם לא כחובב ספרים עני אלא כאיש עשיר ומפורסם, הבעל התומך של קייט לוקווד המנהלת את התאגיד המשפחתי. משפחתה כוללת חצי-אח גיי, דוד בוגדני, ושתי אחיות תאומות ומופרעות - רייגן ומאדי (אנה קאמפ, "דם אמיתי", "פיץ' פרפקט" בתפקיד נהדר).
כעת, אחרי שבסוף העונה הקודמת קיבל ואף למד לחבב את האני האפל שלו, החזרה לרצח מרגישה לג'ו טבעית ונינוחה יותר. וגם כאן, כמו תמיד, אישה אחת מושלמת (קייט) לא מספיקה לו, מה שמכניס לתמונה נערת חלומות חדשה: ברונטה (מדליין ברואר, "סיפורה של שפחה"), צעירה אדמונית שמבינה בספרות לא פחות ממנו - ומזכירה את קנדס מהעונה הראשונה.
גם הפעם השחקנים כולם עושים עבודה טובה מאוד וסוחבים היטב את התסריט המשוגע שיש בידיהם, אך אין ספק שההצגה כולה שייכת לבדג'לי. תחת ידיו, ג'ו גולדברג - דמות שברור כמה היא פגומה - מרגישה אותנטית, וגורמת לנו להבין כיצד כל כך הרבה אנשים נפלו בקסמו. בדג'לי מצליח להפוך משחק "קטן" לכוח עצום שמחזיק את הסדרה גם ברגעים היותר מגוחכים שלה.
המאבק בין ג'ו לברונטה נמשך עד סיום הסדרה, והפעם אנחנו מתלווים דווקא אל הקול הפנימי של דמות נשית. רגע לפני שג'ו נשלח סוף סוף לכלא, ברונטה אומרת לו: "הפנטזיה על גבר כמוך היא הדרך שלנו להתמודד עם המציאות של גברים כמוך" - משפט שמזקק בתוכו סאבטקסט שליווה את הסדרה מההתחלה. "את" מסתיימת כשג'ו סגור מאחורי סורג ובריח, בלי אישה שמחכה לו, אך עם ערימה של ספרים ומכתבי הערצה - כאמירה צינית ואפלה על ההיקסמות שלנו מרוצחים כריזמטיים.
אם להשתמש בשפה שג'ו אולי היה משתמש בה בחנות הספרים: "את" הייתה הרבה יותר ספר טיסות בסגנון הרלן קובן מאשר רומן מופת של מיכאיל בולגקוב - וזה לא בהכרח דבר רע.