ימים ספורים אחרי שעלתה בנטפליקס ברחבי העולם, הדרמה הישראלית "ילד רע" מתחילה לעורר עניין גם מחוץ לגבולות הארץ (גם אנחנו, כזכור, הרעפנו עליה תשבחות).
הסדרה, שנוצרה על ידי רון לשם ("אופוריה" המקורית) ודניאל חן ומבוססת על סיפור חייו של האחרון - נער שנכנס למוסד לעבריינים צעירים והפך בבגרותו לסטנדאפיסט - זכתה להצלחה בישראל כששודרה ב-2024, קטפה את פרס הדרמה הטובה ביותר בפרס האקדמיה המקומית, וכעת מתמודדת עם מבחן הקהל והביקורת הבינלאומית.
בינתיים אין הרבה ביקורות מקצועיות, והתגובות בחו"ל מעורבות אך מסקרנות: חלק מהמבקרים והצופים מהללים את האותנטיות והרגש, אחרים פחות מתרשמים מהבנייה הסיפורית או מהטון המשתנה. אך רובם מסכימים ש"ילד רע" היא יצירה יוצאת דופן - ושהקול האישי שהיא מביאה איתה שונה ממה שמורגלים אליו צופי נטפליקס.
מבקר הטלוויזיה של "ההוליווד ריפורטר", דניאל פיינברג, התייחס לסדרה בדיוור השבועי שלו. "אם ראיתם ואמרתם לנטפליקס שאתם אוהבים את 'התבגרות' ו'אייל קטן', האלגוריתם הכל-יכול אמור להמליץ לכם על הדרמה הישראלית 'ילד רע'... הסדרה היא שילוב מעניין בין טראומה והבריחה שמציע הומור, שבעקביות צועדת ממש עד לקצה העגמומיות המוגזמת (ואולי מעבר לקצה בפרק הראשון) ואז נסוגה לאחור. בתור הגרסה הצעירה של הגיבור, גיא מנסטר הוא תגלית של ממש, ואילו הסגנון בעל הטון החמקמק הוא עוד חלון ראווה לבמאית הפורייה הגר בן אשר ('נהר ארוך בוהק')".
בביקורת שפורסמה במגזין "טיים" (היחיד שעשה זאת בצורה מסודרת), ציינה גם המבקרת ג'ודי ברמן כי "ילד רע" מקבלת דחיפה מהאלגוריתם של נטפליקס, בזכות השוואות מתבקשות ל"אופוריה", "התבגרות" ו"אייל קטן". אלא שלדידה של ברמן, ההשוואות האלה - גם אם הגיוניות - אינן תמיד מחמיאות. לדבריה, "הסדרה משובצת ברגעים אפקטיביים של פגיעוּת וכאב, אבל סובלת גם מחוסר עקביות, ובעיות בטון שלא תמיד מצליחות להיפתר. היא נראית כמו סדרה עם רעיון גדול, אבל לא עם אמירה מגובשת". עם זאת, ברמן מדגישה ש"מה שמחזיק את 'ילד רע' מעל המים הוא צוות השחקנים הצעירים, ובעיקר גיא מנסטר - שחקן עם נוכחות אמיתית ואינטנסיביות מרשימה. הרגש שהוא מביא לדמותו של דין מחזיק את הסדרה גם ברגעים שבהם הכתיבה בוגדת בה".
הסדרה זכתה להתייחסות גם באתרים אמריקאים יהודיים. המבקרת מירה פוקס ב-"The Forward" כתבה שהסדרה, על אף היותה דוברת עברית, אינה עוסקת בישראל באופן ישיר אלא יכולה להתרחש בכל מקום. עם זאת, היא מבקרת את הטיפול הרדוד לדעתה בכמה נושאים - כמו מתחים בין יהודים וערבים או הדמות של האסיר האתיופי - שלטענתה "נזרקים לאוויר מבלי לקבל פיתוח של ממש". היא גם תהתה אם הומור הסטנדאפ של הדמות הבוגרת יעבור היטב לצופים מחוץ לישראל, וציינה את קטעי האנימציה הקצרים שמופיעים בסדרה כבחירות תמוהות.
לעומת זאת, סת' מנדל במגזין Commentary שיבח את "ילד רע" דווקא על כך שאינה סדרה פוליטית. מבחינתו, הערך שלה טמון בכך שהיא מגוללת סיפור אישי, אנושי - לא עוד יצירה שעוסקת בסכסוך או בפוליטיקה של המזרח התיכון, אלא בסיפור של נער שצריך למצוא את מקומו בעולם. "העובדה שאין לסדרה משמעות גדולה יותר היא מה שכל כך משמעותי בה", כתב.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
גם הביקורות שהופיעו כבר ב-2023, בעת הקרנת הסדרה בפסטיבל טורונטו, היו חיוביות: באתר Collider כינה אותה צ'ייס האצ'ינסון "דיוקן קודר אך מלא חסד של נוער בסכנה", וב-Film Inquiry תיארה אותה כריסטי סטרוס כ"מסע מסחרר ורב-שכבות" שמזמין את הצופה פנימה "בסערה".
מחוץ לארצות הברית לא נרשמה התייחסות באתרים מרכזיים. בביקורת שפורסמה באתר הבידור הבריטי העצמאי Midgard Times, כתב ויקאס יאראב כי "ילד רע" היא דרמה עוצמתית ומרגשת שמועצמת בזכות הופעות המשחק המרשימות שלה. לדבריו, השילוב בין הכאב וההומור מעניק לסדרה איכות ייחודית: היא כואבת, מצחיקה ונוגעת ללב - לעיתים בו זמנית ממש". עוד הוא כותב ש"ההתמקדות בעולם הכלא והקשר שבין דין לשותפו לתא מאפשרת דרמה ממוקדת וטעונה רגשית, שבאמצעותה הסדרה מצליחה לגעת בצופה ברמות הכי אנושיות".