שומעים את זה? לא, לא את האזעקה - החות'ים הארורים האלה - אני מדבר על הצעקות מהמטבח. כן, כן, אני שמח לבשר שיחד עם הריב הראשון על המצרכים בבית והדיירים שמתחילים להסתכל אחד לשני בצלחת, אפשר להכריז ש"האח" 2025 התחיל ע-כ-ש-י-ו. אם קיוויתי שהעונה הדיירים ינהגו בקצת יותר ענווה כלפי אוכל ויזכרו שהם בכל זאת נמצאים בווילה בנווה אילן בזמן ש-58 ישראלים וישראליות נמקים במנהרות עזה ומקבלים במקרה הטוב רבע פיתה עבשה - אז התבדיתי.
בפינה השמאלית: לורן ואלאיה - נסיכות הטאבלט שלא העריכו נכון את כמות הירקות שצריך להזמין. בפינה הימנית: שני - מטר שישים ומשהו של שרירים וקצרים בתקשורת, שמצאה כמובן את הדרך הכי לא אלגנטית לומר להן את זה, ועל הדרך הרסה כל סיכוי למערכת יחסים תקינה עם מישהו בבית. באמת שלא אכפת לי אם הדיירים יאכלו רק ירקות ויבלו שעות בשירותים, או שיאכלו רק קמח ועוגיות יבשות ולא יגיעו לשירותים בכלל. כל עוד הם לא מרוצים - אני מרוצה. מאז ששני "יצאה מהארון" והודתה שיש לה בעיה בגישה, דיירי הבית שמחים להסב את תשומת לבה לכל פרצוף, צעקה או הפניית גב (לרוב הם מגיעים יחד כמו שמפעילים קסם במורטאל קומבט). אבל האמת? שני - גילוי נאות: אני מחבב אותה לאללה עד כה - פשוט לא יודעת איך מתקשרים אחרת. ככל שתישאר בבית, בטח נשמע עוד על סיפור הרקע שהפך אותה לאישה הכי מוכרת בדימונה אבל גם למישהי עם אינטליגנציה רגשית של דייסון. בינתיים היא מצליחה להוציא את הדיירים משלוותם. הרומן החמוד שלה עם יובל, שנע כל הזמן על הציר "נשיקה-סטירה-למה-את/ה-עושה-לי-פרצוף", מתחיל להתיש - אבל זו מערכת היחסים הרומנטית היחידה עם פוטנציאל אמיתי למזמוזים מתחת לפוך, ובה ננוחם.
אי אפשר להעביר פרק שלם סביב המטבח - ובוגרי עונה 14 המקוללת יודעים שההפקה בהחלט ניסתה (וד"ש להדר שירי) - ולכן קיבלנו גם הצצה ל"האח הגדול: היי סקול", שם אלאיה ושלקה בביף על מי מהן יותר בוגרת. רגשי הנחיתות של שלקה ייקחו אותה רחוק. הימור שלי? היא כנראה אחת הדיירות הפופולריות בבית בקרב הקהל הצעיר, וזה כנראה כי היא מתנהגת כאילו היא כל הזמן מצלמת ריל. רק בפרק האחרון היא עשתה אתגרי ריקוד, סאונדים ומה לא, וברגעים מתים היא פשוט עושה פרצופים - כל המנעד הרגשי של גיל 12.
אלאיה, שמאז שיצאה נגד הטרנסופוביה הדוחה של גלעד, לא שומרת שום דבר בבטן. הילדותיות של שלקה מטרגרת אותה, אולי כי היא מזכירה לה שיש כאלה שהחיים באים להם יותר בקלות. ספוילר: חברות אמיצה לא תצא מזה. וגם הוויכוח ביניהן הזכיר שתי בנות מעיקות מהכיתה שחושבות שכולם צריכים לדעת מי קיבלה ציון יותר גבוה בלשון. יקירותיי, לאף אחד לא אכפת. אפשר לפנות זמן מסך לדברים באמת מעניינים?
וב"באמת מעניינים" אני מתכוון כמובן למאור-קרואלה-דה-ויל-תאנוס-מהנוקמים-שימו-נבל-לבחירתכם-ברוכמן! וואו וואו וואו, הרבה זמן שהטלוויזיה הישראלית לא ראתה דמות כמו מאור, ואני לא בטוח מתי ייצא לנו שוב להיתקל במישהי שהולכת אול-אין על תואר המרשעת. אם אחרי הפרק הקודם עוד חשבתי שמאור תוריד הילוך ותשמור טריקים להמשך - טעיתי. מאור ודרורע (גם אליך אגיע, מתוקה) לא עושות כלום בבית שלא כולל השמצה, השחרה וסכסכה (הייתי חייב למצוא עוד מילה ב-ה') והנה הגיעה שוב הזדמנות להתבריין על הקורבן הקבוע - מאי.
המראה שלה לא יורד למאור בגרון ("אני אוהבת אותה, אבל לא הייתי רוצה שהבן שלי ייצא עם מישהי כמוה"), אז היא תוקפת אותה מכל כיוון - לוק, שירות צבאי, פלירטוטים - כל מה שיגרום לה להרגיש כמו הצד החכם והצודק. הבעיה של מאור - אחת מני רבות אם תשאלו אותי - היא שבניגוד אליה, במאי יש לא מעט אותנטיות. היא מסוגלת לשמוע ביקורת, אפילו כשהיא מוגשת ברשעות רעילה. אז כשמאור עשתה לה שיימינג על עניין שטיפת הכלים - רגע אחרי שמאי דווקא לקחה אחריות - היא קלטה שאולי הלכה רחוק מדי. שלפה את סיפור הבריונות מהתיכון, התייפחה בחדר האח, סיפרה שהיא לא ישנה בלילה אחרי שהיא פוגעת באנשים (אם זה נכון - כנראה שהיא לא ישנה בעשורים האחרונים), וביקשה לקרוא למאי לשיחת התנצלות שהתפתחה, כמובן, לעוד סשן שיימינג.
אם קיווינו שמאור היא בסך הכל עוד מקרה של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, היא ניסתה למנף את הסיטואציה כדי לקבל קצת אמפתיה. אנה סופיה (הופעה ראשונה במדור - היוש!) לא התרשמה, נשארה לתמוך במאי, וסירבה להצטרף לפינת המכשפות. בתגובה - זכתה למופע בריונות שמאור איכשהו הצליחה להפוך לעוד יותר מגעיל ממה שעשתה למאי. מופתעים שמאור ציפתה ממנה לנאמנות עיוורת? לא ממש. אני גם פחות קונה את זה שמאור "מגינה על אנה כמו אריה" - כי באמת, לא בטוח שמישהו בבית שם לב שהיא שם. אפילו שי-חי, אם הוא צופה בעונה הזאת, בטח מתכווץ מול ברוכמן. אישה שהיא זהב טלוויזיוני - אבל אף אחד מאיתנו לא היה רוצה לחלוק איתה בית או אפילו נסיעה באוטובוס.
דרורע, דרורית, דרורה, דרור - שומעת? מפרק לפרק את מקשה עליי להמשיך לעודד אותך. היצמדות למאור? מילא, גם אני בחרתי חברים פחות מוצלחים לפעמים. אבל ההתערבות הבלתי פוסקת בכל סכסוך בבית - בין אם זה במטבח, במקלחת או בקרב בין צוצלות על הגג - יקירתי, די. אם חששת שלא תקבלי זמן מסך - קיבלת, אולי אפילו יותר מדי. ופוזת הזקנה המשוגעת שרצה בצעקות "אתם עירומים? אני באה!, עוד תתפרש כהטרדה לפני שתספיקי להגיד "פריים טיים".
ארז מוגרבי, שנכנס על משבצת של קותי-אלירז-ג'קי, מתחיל לשתף בסיפורים אישיים שנותנים לו הרבה נקודות זכות, והפעם: המורה לאנגלית שצחקה עליו בכיתה ג' כי אמר שטויות במשחק איקס עיגול - מה שגרם לו להוציא 15,000 ש"ח על לימודי אנגלית אחרי הצבא. אין לי שום דבר ציני לומר - רק שארז מסתמן כאחד הדיירים החמודים והחיוביים של הבית, ולתחושתי אפילו יוסי בובליל כבר זוכר איך קוראים לו.
אמרו:
- "יש לך חולצה של אמבפה בבית?" - ארז לירדן. - "לא, אבל יש לי רוק שלו. רוצה?" - ירדן לארז. אולי איבדנו אותה קצת מוקדם מדי.
- "להיות חברה שלי זאת זכות! זה כבוד" - דרורע, רגע לפני שהיא מתבריינת על עוד דיירת.
- "מה זה השירים האלה?" - יוסי בובליל מתעורר עם ג'יין בורדו ומבין שהזמנים משתנים.