מעל ל-5300 אמנים, יוצרים, אנשי אקדמיה, אנשי רוח ופעילי שלום חתמו עד כה על גילוי הדעת הנוקב נגד המלחמה בעזה. המהלך החל בסוף השבוע כגילוי דעת של 160 סופרים, משוררים ואנשי רוח תחת הכותרת "נתניהו הוא לא ישראל - ממשלתו אינה מייצגת אותנו!" ובהמשך הצטרפו אליהם עוד אלפים. יוזם גילוי הדעת הוא הסופר והמשורר אילן שיינפלד במסגרת התאגדות "מחאת הסופרות/ים והמשוררות/ים". בין החותמים הרבים דויד גרוסמן, סמי ברדוגו, יהושע סובול, אלי עמיר, אורלי קסטל-בלום, יהודית קציר, דורית רביניאן, צרויה שלו, אמיר אוריין, לאה איני, אסף גברון, מנחם פרי, דליה שימקו ודורון צברי.
בגילוי הדעת נכתב: "אנו, סופרים וסופרות, נשות ואנשי אקדמיה ורוח, מזועזעים ממעשי ישראל בעזה. המלחמה שהחלה ב-18 במרץ 2025 עם הפרת הפסקת האש מצד ישראל ואי-עמידתה בהסכם שחרור החטופים אינה המלחמה הצודקת שיצאנו אליה ב-7 באוקטובר 2023 אחרי הטבח הנורא ביישובי הנגב המערבי. ההרג חסר האבחנה בעזה חייב להיפסק מיד. יש להחזיר לאלתר את כל החטופות והחטופים בפעימה אחת, החיים לבתיהם והחללים לקבורה".
"מלחמה שאינה מלווה ביעדים מדיניים היא מלחמת שולל. מלחמה שבה נהרגו למעלה מ-15,600 ילדים אינה מוסרית. זו מלחמה שדגל שחור מתנוסס מעליה. מלחמה זו מנוגדת לרצון הרוב בישראל ולערכיו. לראש הממשלה אין מנדט מוסרי להמשיך במלחמה. אנו נחושים להגן על הדמוקרטיה הישראלית ולשמר תקווה לשני העמים".
"אנחנו חיים בתוהו ובוהו אמיתי. זאת חובה להשמיע קול צלול בתוך הכאוס", אמר אחד מהחותמים הרבים על גילוי הדעת, המחזאי והסופר יהושע סובול, בריאיון לאיריס קול ב-103fm. "אמרנו שהממשלה לא מייצגת אותנו. זו אמירה חמורה וחריפה. הממשלה הזאת נולדה בחטא. היא מורכבת בין השאר מעריקים ממפלגות האופוזיציה, שלא נבחרו אישית אלא נבחרו ברשימה שהלכה על איזושהי אג'נדה ומצע ונכנסו לכנסת מכוח חברותם באותה רשימה, נטשו את הרשימה, ערקו ממנה והלכו לקואליציה כשהם בוגדים בבוחרים שלהם, גונבים את קולותיהם ומשתמשים בהם לטובת ממשלה שהבחורים התנגדו לדרכים שהיא הולכת בהן. לכן אני אומר שהממשלה הזאת לא מייצגת אותנו, לדעתי היא גם לא מייצגת חלק גדול מהבוחרים, אודות לקולותיהם של אותם עריקים מהרשימות שנטשו מהאופוזיציה והממשלה נשענת עליהם. הגיע הזמן להכיר בכך שהגיע זמנה של הממשלה לסיים את תולדותיה, את קיומה ולפנות את החלל שנוצר ואת הכאוס שהיא יצרה לבחירות חדשות, נקיות, שבהן חברי הרשימות יתחייבו שהם לא נוטשים ולא עורקים מרשימותיהם אחרי שהם נכנסים לכנסת".
"אני חושב שהיה צריך מזמן בעצם להשבית את המשק, פשוט מאוד", מוסיף סובול. "אני חושב שבמצבים כאלה, שהממשלה מפרה את התחייבותה כלפי האזרחים, ויש כאן תופעה כזאת שהחטופים מבחינה חוקית הם אזרחים חסרי ישע. יש חוק בישראל שמחייב אפוטרופוס על אנשים חסרי ישע, לקחת אחריות ולדאוג לגורלם. הממשלה היא האפוטרופוס של החטופים. המשפחות לא יכולות לעשות כלום. המפגינים לא יכולים לעשות כלום. היה צריך לממש את החוק הזה ולתבוע את הממשלה, להעמיד לדין את הממשלה ואת ראש הממשלה על הפקרה של אזרחים חסרי ישע, ושיתגוננו בבית המשפט על העניין הזה. אני חושב שבמצב כזה, הנשק שבידי האזרחים הוא השבתה. לצערי הרב, במקום להשבית את החיים במדינה, מסתפקים במחאות, בבכיות ובתפילות ובכל הדברים האלה, שהם לא מזיזים לממשלה הזאת. זאת כאילו ממשלה אטומת לב. כמה שאנחנו שומעים את זעקת משפחות החטופים, אפשר כל ערב להביא עוד ועוד זעקות, מחאות וקריאות של משפחות החטופים, והממשלה בשלה".