אז ככה מרגישים שופטי ה-VAR בכדורגל: מריצים קדימה ואחורה אירוע שלקח גג חצי דקה, עושים זום אין ואאוט, מנסים להבין מי מהשחקנים אשם בעבירה - ובסוף חוטפים שריקות בוז מהקהל. אז בניגוד להפקת "האח", שהושיבה אותנו אתמול לפחות שעה לפני שהגיעה לאירוע שכל המדינה דיברה עליו, אני לא אמשוך אתכם באף: בואו נתחיל עם מה שבאמת מעניין - ההדחה של גלעד פרץ.
גלעד שלנו, הגבר ששם נפשו בכפו, עזב את החיים הנוחים בלוס אנג'לס, עלה על טיסה לארץ הקודש באמצע מלחמה ונכנס הישר לבית "האח הגדול". אין מה לומר, ציוני אמיתי. ולמרות שעדיין לא פותחה בינה מלאכותית שיכולה לדעת מה מישהו התכוון לעשות, קשה לי להאמין שהוא נעמד עם ורידים בולטים כדי "לדבר מקרוב" עם אלאיה. יותר סביר להניח שהוא רצה לתקוף אותה פיזית - או לפחות לצרוח עליה מטווח שיגרום לה להרגיש את רסיסי הרוק שיצאו לו מהפה. יודעים מה? אם יש בבית דיירים שמתנהלים כמו סוכנים רדומים שלמשמע מילת קוד ("הילדים") רואים שחור בעיניים ולא שולטים במעשיהם, עדיף שילכו לטיפול ולא ישהו בריאליטי. השאלה אם אלאיה מקסימה או בלתי נסבלת פחות לא רלוונטית פה. כמובן שבדרכו הקורבנית גם אחרי שקיבל את ההדחה שלו מהבית, גלעד היה חייב לספר לכולם ש"המניפולציה שלה הצליחה".
הרגעים שקדמו לעימות חשפו עוד תכונה נהדרת של גלעד והיא כמובן - נרקסיסזם. הוא היה כל כך עסוק בזה שמישהו העז להעמיד אותו להדחה מאחורי הגב - זוכר שזה הפורמט, כן? - שהוא לא שם לב שדרורע שרפה את מעט הגשרים שעוד נותרו לה בבית כדי להציל אותו ואת מאור ועל הדרך זרקה לפח אלפיים שקלים מתקציב מותרות. ובנוגע לאמירה: "שגלעד ילך? בשום פנים ואופן!" - טוב, דרורע, יש משפטים שלא מתיישנים יפה.
ומה עם טל קאופמן? חנק? ליטף? עשה לגלעד שיאצו בשיטה שהוא למד בגואטמלה? הבחור שמכרו לנו כ"ישראלי היפה" מזכיר ליותר ויותר צופות וצופים מערכות יחסים רעילות שהיו להם בעבר. אמנם הוא בלם את גלעד ולא נתן לו להתפרץ על אלאיה, אבל אין ספק שגם אצלו יש מטען רגשי שעדיף שילך לפרוק באגרוף תאילנדי. ובואו נודה באמת - בעונה הנוכחית, הסטנדרטים כל כך נמוכים עד שכל עוד האלימות היא "למטרה טובה", אנחנו סולחים.
נכון, קבוצת הדיירים השטחיים והרדודים - ברובם, יש גם ועדת חריגים - שנכנסה השנה לבית לא באמת מנהלת שיחות עומק על המצב במדינה אבל להסתכל עליהם יכול לתת לנו תמונה מדויקת של החברה הישראלית ביוני 2025. כולנו נהיינו יותר עצבניים, פחות רהוטים, אמנם עם לא מעט ידע בנושאים שקשורים בהזרקות ותזונה של 16-8 אבל עם טעון שיפור בכל מה שקשור בידע כללי. ואני בכלל לא מדבר על שאול כי הוא אולי לא אחד המוחות החריפים שידע בית "האח הגדול" אבל הוא לפחות מענטש (אני מקווה שזאת מילה שהוא מכיר).
אז בינתיים העונה הנוכחית של "האח" עובדת אש. מה אש? עובדת טיל! מה טיל? פצצה אומרים לכם! אבל אני מקווה שעורכי התוכנית מכירים מספיק את ההיסטוריה של הפורמט וצפו בעונה השביעית בה ניצחה שי מיקה ונסובה כולה סביב האלימות של שי-חי. גם אז הרייטינג היה בשמיים, הבאזז לא הפסיק לבאזז ועם שלם לא היה יכול להוריד את העיניים מהקרקס. עם זאת, העובדה שהדיירים נאלצו להיות בבית עם דייר אלים מילולית ומתעלל רגשית שסביבו נבנתה העונה חזרה לנשוך את ההפקה בתחת כשהתברר שהמים שבהם הרתיחו את הצפרדעים גלשו הרבה לפני הצפוי, מה שהותיר את ההפקה עם חודש וחצי של כלום טלוויזיוני וגמר אליו הגיעו רק ארבעה מתמודדים.
מה שמביא אותי שוב אל מאור - האישה שב"אח הגדול" מקפידים להציג לנו במלוא תפארתה (המאוד לא מפוארת) ובשלושת השבועות של העונה הפכה ליותר אינטגרלית לבית מפינת העישון. גם בפרק בו אירוע של אלימות פיזית הצליח להוריד קצת מהפוקוס עליה, זכינו לראות איך האלימות המילולית וההתעללות הרגשית שלה בדיירים מחלחלת. מעולם לא למדתי פסיכולוגיה ולכן לא אנסה להסביר מה גורם לאדם בוגר, עם קריירה וילדים להתנהג בטלוויזיה כאחרונת הבריוניות - האם היא חושבת שזה מצחיק, האם היא מוכנה לקבל תשומת לב גם במחיר של אנשים שלא ירצו לעבוד מולה בעתיד או כל סיבה אחרת, בפועל היא חצתה כבר מזמן כל קו אדום ושחור בבית והיא עושה את כל מה שהיא יכולה (והיא יכולה) כדי להוביל את הדיירים להתמוטטות עצבים.
כמו שני ילדים בכיתה שצריכים להיות מופרדים על ידי המורה, השילוב שלה ושל דרורע שגם היא סובלת מהתסמונת הידועה כ"כלבתיות מצויה" הוא מכפיל ומשלש רוע. האזהרה המגוחכת של האח לדרורע אחרי שקראה לשלי אבנשטיין "פרה שמנה" ואמרה לה שלא יזיק לה "לאכול פחות" היא חסרת חשיבות והנזק שעושה שידור של משפט כזה בפריים טיים גרוע בהרבה. קל להתפתות אחרי הרייטינג הגבוה שהעונה הזאת מביאה אבל מוטב אם מישהו שם יעשה קצת הסתכלות ויראה אם יש אפשרות להכניס קווי עלילה שלא קשורים בהתעללות מילולית באנשים אחרים.
תחילת הפרק שעסקה במשולש הבכלל לא רומנטי בין שלקה, ארז איסקוב ותרצה הייתה ניסיון ללכת בכיוון הזה. קל לאהוב את שלקה - אישה בת 19 שמזכירה לכל מי שצופה בה את עצמו בשלב מסויים בחייו, מהבעיות בדימוי העצמי והקושי שלה להיכנס לבריכה ליד בחורות אחרות, דרך ההתאהבות חסרת הסיכוי אך העיקשת בארז שכל כך לא רואה בה שום דבר רומנטי אבל אין לו לב לומר לה את זה ועד החיבה הלא ברורה לסיאנסים והשמעת קולות. שלקה היא הנערה שכולנו היינו ועבור תוכנית שקהל הצופים שלה כל כך צעיר, יש סיכוי שהעובדה הזאת עוד תספיק לה כדי לקחת את העונה וללמוד לאהוב את מי שהיא עם מיליון שקלים בבנק. גם תרצה, על החיבה שלה ל"טופים" (סוף סוף, דיירת בבית שאני יכול להזדהות איתה) ונאום הציונות שדפקה בפינת העישון עושה רושם של דיירת שעוד תנשום אוויר גמר.
אמרו:
* "כל אחת נוגעת בי כאילו אני הכותל" - ארז איסקוב (המקום הכי קדוש לעם היהודי מעולם לא הרגיש יותר אירוטי).
* "את כמו קרפצ'ו - לוקחים ובולעים" - שלקה לתרצה (שקוף שלא אכלת קרפצ'ו אבל סחטיין על המחמאה היצירתית).
* "איזה חברים הכי טובים? הכרתם לפני שבועיים" - שלי אבנשטיין מפוצצת את בועת החברות של מאור ודרורע (איפה האישיות הזאת הייתה עד עכשיו?).
* "גם הבנות שלך יתאהבו בך" - שלי קוראת לארז בכף היד (מזל שאין סכינים יפניות בבית כי היא שנייה מלקעקע 'Sheli + Erez 4ever').