הפתעה ציפתה הקיץ לצופי הטלוויזיה: בעוד ערוץ 13 מתמודד זה זמן עם תקופה קשה, תכנית הדגל שלו, "האח הגדול", זוכה בעונה הנוכחית להצלחה אדירה ברייטינג. בעוד שתכניות ריאליטי קודמות ששודרו בזמן מלחמת עזה נכשלו או זכו רק להצלחה מועטה - כולל העונה הקודמת של "האח הגדול" עצמו, וכן "הישרדות" ו"פקין אקספרס" ברשת ו"הבוגדים" בקשת - העונה ה-15 של "האח הגדול", שהיא העונה ה-7 שמשודרת ברשת 13 מצליחה בענק - והעין של "האח" מנקרת עיניים למתחרים.
נתחיל עם כמה מספרים: ממוצע הרייטינג של העונה הנוכחית עד כה עומד על 17.8%. לשם השוואה: ממוצע העונה הקודמת במלואה, ששודרה בזמן המלחמה מיוני ועד ספטמבר 2024, עמד על 13.6% בלבד, וממוצע העונה שקדמה לה ושודרה לפני המלחמה, ממאי עד ספטמבר 2023, עמד על 14.4%. הפיק הגבוה ביותר ברייטינג שנרשם העונה קרה בתכנית ששודרה ב-7 ביוני ועמד על 34.9 אחוזים - נתון שיא של שנים בטלוויזיה המסחרית. בנוסף, כמעט בכל ערב שבו שודר "האח הגדול" הצליחה רשת באופן נדיר לנצח את קשת 12 (להוציא את התכנית האחרונה, שהפסידה ל"זמר במסכה"). יצוין כי כל הנתונים הם מטעם ועדת המדרוג ומתייחסים למשקי בית יהודים בלבד.
בנוסף לנתונים הרשמיים, לא מעט אנשים שמיעטו או אפילו נמנעו מלצפות ב"האח הגדול" בעבר - הצטרפו בעונה הנוכחית, וקיים באזז סביב התכנית ברשתות ובתקשורת. לוואלה תרבות אף נודע כי על רקע ההצלחה, קיימת עלייה משמעותית בהרשמה לכניסה השנייה בעונה הנוכחית לבית "האח הגדול", לעומת כמות הנרשמים לכניסה הראשונה.
מה הסיבה הגדולה להצלחה? מספר גורמים משמעותיים בתעשייה, גם מגופים המתחרים ברשת, חזרו בשיחותיהם עם וואלה תרבות על הנימוק המרכזי להצלחת העונה הנוכחית של "האח הגדול": הליהוק. אחד מהם, בכיר בתעשייה, אמר לנו: "ליהוק, ליהוק, ליהוק. וגועל נפש. אבל ליהוק. אני באמת לא חושב שיש פה איזו תשובה מורכבת. הליהוק השנה יצר יותר עניין, האקשן התחיל מהרגע הראשון".
בכיר אחר, עורך טלוויזיה ותיק שעבד עם כל הערוצים וחתום גם על תכניות ריאליטי, הסביר: "הליהוק השנה מבריק ובאמת מדויק. אני חושב שהם עשו קאסט שלא נשען רק על גיבור אחד או שניים. הם ירו טוב לכל הכיוונים. העורך, רועי עוז-פרבשטיין, בנה לעצמו על הקאסט עוד קאסט של כוכבים מעונות קודמות שיגן עליו, יוסי בובליל וירדן אדרי, אבל הוא אפילו לא צריך אותם כי הליהוק כל כך חזק. לא הייתה דמות מרשעת כמו מאור קודם. לא נעים להגיד, אבל היא רעה שאתה לא יכול להוריד ממנה את העיניים כשהיא רעה. השנה הם לא מתעסקים בפוליטיקה ולא בימין-שמאל. הם בורחים מזה. 'האח' עוסק נטו סיפורים שנוגעים בכולם: נידוי חברתי, חרם, בריונות, חבורות, מעמדות, מקובלים ולא מקובלים. זה תופס את האנשים. זה האישיו המרכזי. נכון, יש עוד סיפורים, קטנים יותר, כמו זהות מגדרית וגם רומנטיקה, ובהקשר הזה קורה משהו מעניין. הרבה פעמים המתמודדים מדברים כשהם מודעים לפורמט, היא עושה משהו כדי להיות נאהבת ושיחות שהן כביכול 'מאחורי הקלעים' נכנסות לפרקים. אבל שוב, העניין המרכזי הוא המעמדות, החרמות והביריונות".
גם אחרים משוכנעים שאסקפיזם הוא שם המשחק. "אחת הסיבות העיקריות להצלחה הגדולה של 'האח הגדול' בעונה הנוכחית היא העייפות שיש בציבור מסיפורי המלחמה ומהחדשות, שהיו כל כך בולטים בכותרות לפני שנה, ועכשיו הציבור מרגיש שהחדשות לא משתנות וקצת ממחזרות את עצמן ומאבדות גובה", אומר עורך ובמאי טלוויזיה ותיק ומנוסה. "עצוב להגיד את זה, אבל הרבה ישראלים עייפו מעוד סיפורי חטופים ומעוד דיווחים על עסקה שנכשלת. אם בשנה שעברה כאילו לא יכולת להרשות לעצמך, עכשיו אתה יכול להרשות לעצמך. 'האח הגדול' מספק אסקפיזם מסוג אחר ואולי מעוות: לראות ריבים וצרות של אחרים שלא מטרידים אותך. זה לא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. נושא החטופים לא נכנס לבית. אולי ההצלחה של התכנית היא בכלל הגעגועים שלנו לימים שלנו פעם, שיכולנו לריב על שטויות. זה כאילו שיש את העולם בחוץ, שמייצגים גיא ולירון שמזכירים את החטופים, ויש את העולם שבפנים, שהוא אולי קצת החיים מפעם, שיכולנו לקלל ולריב - אבל על שטויות. זה אולי אסקפיזם מעוות, אבל זה אסקפיזם".
"האסקפיזם המעוות" הזה מגיע בזמן מלחמה ארוכה, ובעוד 53 חטופים עדיין בעזה. "יש שני צדדים להצלחה של 'האח הגדול' שקשורים לאסקפיזם בצורה שונה", אומר חוקר התרבות והתקשורת ד"ר דוד גורביץ'. "מצד אחד, זה אסקפיזם מפני שזה טלוויזיה, בידור ועיסוק במשהו שהוא בדוי מיסודו. למרות שהתכנים הם כביכול אקטואליים, כמו השסעים והקונפליקטים בחברה הישראלית וכל הג'יפות שעולות למעלה. אבל זה עדיין אסקפיזם בגלל המדיום. המדיום הוא משחק וכל משחק הוא סוג אסקפיזם מהמציאות. החוקים של המשחק חלים בתוך המערכת של המשחק, אבל לא מחוצה לו, לא במציאות הפוליטית המדממת שאנחנו חיים בה. למרות שאנחנו כביכול חיים את התכנים האלה של הקונפליקט המדמם באמצעות הקונפליקטים בין הדמויות ב'האח הגדול', מה שמביא משיכה גדולה לקהל, אנחנו עדיין בתחום האסקפיזם בגלל המדיום. אסקפיזם הוא אסקפיזם ולא חשוב התוכן שלו, גם אם התוכן הוא הארד קור שאולי מייצג דברים כמו שהם".
"מצד שני", מחדד ד"ר גורביץ', "אתה עובר את הקונפליקטים האלה כמשחק ובעצם נמנע מלעסוק בקונפליקטים הממשיים בתוך התרבות הישראלית. זה הכל מתמודדים, זה הכול עניין אישי, הכול עניין של בגידות, הדחות ומריבות. אני חושב שאני מסתכל בתכנים האלה כתכלית לפתרון שאני לא רוצה בו במציאות. כלומר, אני לא מוכן להתמודד במציאות על הפנים עם הג'יפה של החברה הישראלית, אבל אני מוכן להתמודד עם המציאות שעל הפנים כשזה הופך להיות פיקשן, משחק, 'נדמה לי' והדחות. זה אסקפיזם בצורה שונה.
"'האח הגדול' זה אסקפיזם, בריחה מנושאי המלחמה ומענייני שמאל וימין לעבר הקונפליקטיים החברתיים, בצורת פאן, משחק והדחה. בצורה כזאת שוכחים מהמלחמה", מוסיף גורביץ'. "אנחנו כבר לא ממש זוכרים מה מספר החטופים. מצד אחד הדעת לא סובלת את זה שיש חטופים בעזה, מצד שני הדעת סובלת גם סובלת. אנשים מתחתנים, ממלאים את בתי הקפה ורוצים בידור. בנו של ראש הממשלה, אבנר נתניהו, מתחתן עם אלף מוזמנים. והציבור, לא רק שהוא לא מגנה את החתונה הזאת, חוץ מאיזה הפגנה קטנה שתהיה, הציבור בעצם מקנא בו וגם רוצה חתונה עם אלף איש. אבנר נתניהו מגשים להם את החלומות הרטובים שלהם. הציבור רוצה להתחתן, רוצה לשמוח, רוצה כפיים, רוצה מירי רגב, רוצה שכונה - ורוצה 'האח הגדול', והנה יש להם. בידור כדי לברוח מהמלחמה".
"רגשות העם כלפי המלחמה קהו", הוא ממשיך. "תחשוב על זה שהשבוע חבר כנסת מהליכוד אומר למשפחות החטופים: 'אני סקרן לדעת מה תעשו אחרי שכולם יוחזרו', כאילו זה משחק ושעשוע עבור משפחות החטופים. לכן, דווקא תוכנית כאילו יותר א-פוליטית כמו 'האח הגדול' משקפת מציאות אבל זאת מציאות שאנחנו רוצים בה. הרוב הגדול של האנשים לא רוצים לדעת שיש מלחמה, ולא רוצים לדעת שיש חטופים, רוב החיים האזרחיים במדינה מתנהלים כאילו אין חטופים בכלל. אתה מרגיש שיש חטופים במרחב הציבורי? לא מרגיש. ההצלחה הפנומנלית הזאת של 'האח הגדול' היא דווקא בגלל שנראה שהיא לא עוסקת בשמאל ימין ולא עוסקת באקטואליה. הם עוסקים בחיים עצמם. על הזין שלהם המלחמה, על הזין שלהם החטופים. הכיוון הא-פוליטי הזה משרת את המציאות. אנשים רואים ב'אח הגדול' את מה שהם רוצים לחיות - אין מלחמה ואין חטופים. 'האח הגדול' פיצחו את הנוסחה. בדרך כלל מה שעושה בידור זה לתת לעם מה שהוא רוצה. ומה שהעם רוצה זה לברוח מהמלחמה. לא לדעת שהיא קיימת".
מה משמעות העובדה שלא מתעסקים העונה במלחמה ולא בפוליטיקה, ולעומת זאת יש עיסוק רב בחרמות, ריבים ושטויות?
ד"ר גורביץ': "נכון שאין עיסוק בפוליטי ישיר, כמו ימין ושמאל, ובכל זאת העיסוק בנושאים כמו חרמות מתקשר לדבר מרכזי בחברה הישראלית. חרם אחד על השני הוא החווייה והפולחן הכי מרכזיים בחברה הישראלית. חרם של אלה שרוצים להקריב קורבנות אדם כדי לנצח, כי חושבים שקורבנות אדם זה מה שאלוהים רוצה בשביל הגאולה, וחרם של התל אביבים, השמאל והליברלים על המשיחיסטים האחרים שלא מבינים שום דבר. זה חרם במובן העמוק של המילה. כלומר, כשיש חרמות וקונפליקטים, גם אם אינם אחד לאחד פוליטיים, הם מייצגים את הבעבוע הכללי, וכמובן תורמים לסדרה, כי סדרה בנויה על קונפליקט, וככל שהקונפליקט יותר מדמם, יותר סנסציוני ויותר אישי, ככה הוא נוגע יותר מבחינה רגשית וככה הוא בעצם משליך על הרגשות הכלליים בחברה הישראלית. לכן, למרות שהחרם נראה כמו התרחקות מהפוליטי, הוא הדבר הפוליטי".
ההצלחה הגדולה של ריאליטי הארד קור כמו "האח הגדול" בולטת גם על רקע כישלונן של כמה תוכניות ריאליטי אחרות שעלו לאחר המלחמה, כמו "פקין אקספרס" ברשת ו"הבוגדים" בקשת, שתי תכניות ריאליטי שצולמו לפני המלחמה ושודרו אחריה, המבוססות על פורמטים מעבר לים, וכשלו גם ברייטינג וגם בבאזז. בנוסף, בלט כישלונה של העונה האחרונה של "הישרדות" ברשת, עליה הצבענו בוואלה תרבות כבר בתחילת העונה בסוף שנה שעברה. גם העונה הקודמת של "האח הגדול" רשמה את הרייטינג הנמוך בתולדות התכנית אבל לפחות עורר שיח ציבורי מסוים.
אם כן, מה גרם לעונה החדשה של "האח הגדול" להצליח במקום שבו תכניות ריאליטי קודמות שעלו אחרי המלחמה כשלו?
"קודם כל, כבר בשימוש בזמן מלחמה בשמות תכניות הריאליטי 'הישרדות' ו'הבוגדים' יש משהו מאוד צורם וטריגרי", אומר הבכיר בתעשייה. "המילה 'הישרדות' מתקשרת למשל להרעבה ואי אפשר להתנתק מסיפור החטופים. זה נכון שב'האח הגדול' הם במקום סגור. אבל כצופה אתה לא מרגיש שהם כלואים אלא מרגיש שהם אנשים שגרים בבית. לעומת זאת, ב'הישרדות' אתה מרגיש שהם כלואים ומתים לאכול וזה צורם. בנוסף, העונה האחרונה של 'הישרדות' הלכה למקום אחר כמו זוגות, ולא הצליחו. יכול להיות שגם השינוי הפורמטי השפיע. 'האח הגדול' גם נכנס בטיימינג טוב, בוואקום שבו לצופים לא היה הרבה זמן מה לראות".
איש טלוויזיה בולט אחר משיב לאותה שאלה: "זה עניין של טיימינג. כשעלו תכניות הריאליטי הקודמות זה כנראה יצר אצל אנשים אנטגוניזם. אנשים עוד לא היו מוכנים לכזה דבר. אנחנו כבר כמעט שנתיים למלחמה, אתה רואה אנשים יוצאים לבלות, נוסעים לחו"ל ומנסים לחיות. אולי זה געגוע למשהו טיפשי ואסקפיסטי עד אימה. אולי זה הגיע בטיימינג מעולה עם דמויות טובות שנגעו בתדרים שהצופה מחפש. יש בעם ייאוש גדול, עייפות חומר לראות את המצב ולהתעסק במריבות האינסופיות. אין כוח ל'כן יועמ"שית לא יועמ"שית', אין כוח ל'כן ראש שב"כ לא ראש שב"כ'. אז אנשים מעדיפים להתעסק בשטויות של 'האח הגדול'. זה מראה כמה נמוך הגענו. כמה מצב המדינה שלנו במקום לא טוב. כל מוסר הערכים שלנו נמצא בגבולות שמעולם לא היו בהם, במקום הזה, מחיי המדינה".
ואיך מסבירים ברשת 13 עצמה את הצלחת העונה הנוכחית של "האח"? גורמים בערוץ אומרים כי עשו מאמץ מיוחד להגיע לקהל הילדים, הנוער והצעירים. הם מוסיפים כי הגיעו למסקנות בנושא בעקבות ההצלחה ברשתות של תכניתם "אהבה חדשה". ברשת מצביעים גם הם על הצלחת הליהוק ומודים: "ניסינו להביא אנשים אותנטיים", ומספרים כי ניסו להביא תמהיל מתמודדים יותר מגוון מבעבר: "להביא דמויות שאליהם כל אחד יכול להתחבר. בעונה הזאת זה קורה יותר טוב מהעבר".
ברשת מזכירים גם הם את הצורך המוגבר של הציבור באסקפיזם. על כך הם אומרים כי "ב'אח הגדול' נוגעים בסוגיות ציבוריות כמו דימוי גוף, אבל עושים את זה בצורה שנעים וכיף לך לצרוך את זה". בתשובה לשאלה מה ניסו לשפר משנים קודמות מציינים ברשת כי לתחושתם הגדילו ביחס לעבר את מינון ההומור והדמויות המצחיקות בתכנית, "כחלק מהצורך האסקפיסטי". עוד בהקשר הבריחה השנויה במחלוקת שמציע "האח" מהמציאות הקשה, אומרים בערוץ כי "'רוקדים עם כוכבים' (בקשת) הייתה לפני שנה רלוונטית עם סיפורי מלחמה, כשאנחנו בפצע המדמם של ישראל. והיום, שנה אחרי, יש תחושה של משהו מיושן כי הסיפורים האלה פחות מדברים לקהל הרחב לצערנו. 'האח הגדול' רלוונטי למה שקורה כרגע בישראל".
אני מזכיר לגורמים ברשת 13 שנשמעה גם לא מעט ביקורת על שידור ריאליטי בזמן מלחמה שממשיכה לגבות הרוגים ובעוד 53 חטופים עדיין בעזה. כך, למשל, פורסמה ביקורת ב"הארץ" לפני שנה על העונה הקודמת של "האח הגדול", תחת הכותרת: "מבחינת 'האח הגדול' שום דבר לא השתנה מאז 7 באוקטובר". בנוסף, בפברואר האחרון פורסם אצל קרן נויבך בכאן רשת ב' שאגם ברגר, התצפיתנית ששוחררה לאחר 482 ימים בשבי ברצועת עזה, אמרה למשפחתה שבעודה בשבי החמאס נחשפה לתקשורת ולטלוויזיה, גילתה שעלו עונות חדשות של תכניות הריאליטי כמו "הישרדות" ו"הכוכב הבא" - ונפגעה מכך שממשיכים בחיים כרגיל.
"אני לא יודע איזה כותרת היתה בהארץ. אני יודע איזה תוכן היה ב'האח הגדול'", אומרים ברשת. "לוחם מעזה נכנס לבית ואז חזר עוד פעם. אנחנו מתייחסים לאחינו החטופים כמה שאנחנו יכולים, נושא החטופים בליבנו, על אף שאנחנו בפורמט טיפה אסקפיסטי. לצד זה, יש לנו דמות בשם תרצה שמדברת על השירות הצבאי שלה, ובפרק הלפני אחרון היא דיברה על אנשים שהיא מכירה שנפלו בלחימה. בתעודת הזהות של טל, בפרק ההשקה, דובר על הפוסט טראומה שלו מצוק איתן. אז בתוך האסקפיזם הנושאים האלה עדיין עולים. זה אסקפיזם שמזכיר את הישראליות אבל לא לוחץ עליה".
ההצלחה הגדולה של "האח הגדול" היא היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל, שכן היא עומדת בניגוד חד לחוסר הצלחתו מזה זמן של הערוץ המשדר, רשת 13. עתיד הערוץ עדיין לוט בערפל וכפי שפרסם השבוע דוד ורטהיים, עורך וואלה ברנז'ה, בהנהלת הערוץ מתכוונים למחוק את המותג רשת 13. עובדי בערוץ הביעו חשש מכך שהעברת הבעלות מידי לן בלווטניק תעשה בגלל שהבעלים לא רצה להיות חתום בעצמו על קריסת הערוץ. במקביל, בערוץ נערכו בחודשים האחרונים מספר ישיבות דירקטוריון שדנו באפשרויות הפעולה במצב בו הערוץ יגיע למצב של פירוק. נזכיר כי בוואלה ברנז'ה פורסם גם שמנכ"ל רשת 13 אמיליאנו קלמזוק מנסה להגשים את האסטרטגיה עליה הכריז כשנכנס ולהשתלט על רצועות חדשותיות לטובת "פנאי ובידור" - שמות מכובסים לרוב לתוכן שיווקי או כתבות קידום עצמי של הערוץ. בערוץ לא הכחישו כי בכוונתם "להצעיר את החדשות" תוך שיתוף כמה שיותר אלמנטים מהרשתות החברתיות ואוריינטציה בידורית.
שורת גורמים בתעשייה, שאינם אנשי רשת, עמם שוחחנו בנפרד, היו אחידים בדעתם: ההצלחה הגדולה של "האח הגדול" לא תציל את רשת 13. "זה לא עוזר לפי שעה למותג של 13", אומר גורם מוביל בתעשייה. "זה נראה שגם אם ערוץ 14 או אפילו ערוץ ייעודי היה משדר את התכנית - היא הייתה מביאה את אותם מספרים. הצופים, שבוחרים, מגיעים רק לזה והולכים. המותג של 'האח' חזק מהמותג של הערוץ. חריג".
"כל המצב ברשת לצערנו איום ונורא", אומר איש הטלוויזיה הבכיר. "למרות ש'האח הגדול' זה קלף מאוד חזק, רשת לדעתי לא משחקים עם הקלפים נכון. כי בסופו של דבר הם לא מצליחים על הפלטפורמה של 'האח' שמביאה עכשיו מספרים מטורפים להשיק תכניות חדשות, רצועות חדשות או טאלנטים חדשים. כלומר הם לא מספיק נהנים מהדבר המדהים שקורה. אז בסדר, יהיו להם 3-4 חודשים טובים, אבל אז זה ייגמר. עוד לא הוציאו את 'הישרדות' להפקה בכלל. כרגע למיטב ידיעתי אין להם ממש תכניות גדולות לשדר בנובמבר".
העורך הוותיק מסכים עם הטענה ש"האח" לבדו לא יספק חבל הצלה לערוץ. "'האח הגדול' מצליח מול חוסר ההצלחה ברייטינג של חדשות 13. זה מטורף, אתה רואה שאנשים באים רק ל'האח' ואחרי 'האח' - הולכים. זה מראה עד כמה הערוץ הוא לא ערוץ", הוא אומר. "אני לא חושב שיקרה משהו טוב ברשת 13 גם אחרי ההצלחה הזאת. האם זאת תרופת הקסם של רשת? האם זה יכול לסנוור משקיעים ולהסתיר להם את הבעייה האמיתית - או לא? בסוף אתה צריך לשדר שנה שלמה. בסופו של דבר פורמט אחד לא יכול להחזיק ערוץ. יש שמועה שברשת שוקלים ללכת על מודל של ריאליטי ולצמצם את החדשות. נראה שהם מתאהבים במה שקרה לשנייה. יכול להיות שעכשיו במסדרונות רשת אומרים לעצמם, בוא נעשה עוד עונה שתעלה עוד שנייה. אבל אי אפשר לשדר 'האח הגדול' כל השנה. אני מזכיר לך שלפני כמה שנים הייתה עונה של 'הישרדות' ברשת שפיצלו אותה להמון חתיכות, עשו ממנה מלא-מלא פרקים, ואז זה לא עבד. 'האח הגדול' עובד גם בגלל געגוע לתכנית ומתוך עבודה קשה עליו במהלך השנה. זה לא יעבוד אם תשדר אותו פעמיים בשנה. כמו שקרה אחרי 'הישרדות' מוצלח, שבא 'הישרדות' לא מוצלח, אף אחד לא מבטיח לך שאחרי 'האח' המוצלח תהיה עונה נוספת מוצלחת של 'האח'".