תוך שבוע אחד בית האח הגדול התרוקן משני הגברים הכי רעילים שהיו בו

לכל דבר יש פעם ראשונה, ואם עד היום התרגלנו לצפות בדיירים בתוך בית האח בזמן שהם מבצעים משימות - אמש אנחנו, הצופים, קיבלנו משימה: נסו לצפות בריאליטי תוך כדי התארגנות לטיל איראני שצפוי להגיע בכל רגע. תקציב מותרות לא קיבלנו, אבל בני המזל בינינו הצליחו לסיים את הערב בחיים, ואולי אפילו עם בית שלא נראה כמו זירת אסון. נו, כנראה שאורי זוהר ידע על מה הוא מדבר כשהוא שר על "הראש היהודי שממציא לנו פטנטים". להכניס כמה דיירים לתוך בית ולתת להם משימות זה כבר לא מעניין. אבל להכניס מדינה שלמה לתוך מציאות הזויה כל כך ואז לדחוף לה ריאליטי בפנים? את זה תמצאו רק אצלנו.

זה לא יהיה טור על ההחלטה של רשת 13 לשדר אמש את "האח הגדול", ואפילו לא על הפתיח המביך של גיא ולירון שדיברו על הצורך "לאוורר את הראש לצופים". אין טעם לדון במשהו שכבר קרה, ובכל מקרה - גם 24 שעות של דיונים ריקים באולפנים, שבהם כל מיני לשעברים עם חליפות חוזרים על הדעות האחד של השני בוריאציות שונות - זה לא בדיוק מה שנחוץ להעלאת המורל. האם האלטרנטיבה הנכונה היא צפייה בלורן (היורשת הרשמית של דרורע בתואר הרכלנית של הבית) ואלאיה מקסקסות על נימוסי השולחן של שלקה? כנראה שלא. אבל אם הצלחנו להגיע למוצאי שבת ברבע לעשר בערב עם אופציה לשעה של התעסקות בשטויות גמורות - ננסה להסתכל על חצי כוס הפתיתים המלאה.

כחודש לתוך העונה, ומרגיש שהבית סוף סוף מתחיל להתגבש קצת. אחרי שהקצב של השבועות הראשונים הוכתב כמעט בלעדית על ידי מאור ודרורע, פתאום גם דיירים אחרים מקבלים קווי עלילה, ואתמול אפילו זכינו לפרק קצת פחות רעיל. הדיירים אפילו זכו לשבת ליד אלאיה, לשאול אותה הפעם בנימוס על תהליך ההתאמה המגדרית שהיא עברה ולקבל תשובות. מה שמוכיח את מה שהיא ניסתה להסביר לגלעד - זה לא המה אלא האיך. מודה ומתוודה - הקסם שארז איסקוב מפזר על כל נשות הבית לחלוטין עובר לי ליד האוזן. איכשהו, לא נפלתי עדיין ברשתו של הכדורגלן בעל עור הפורצלן והתספורת המדויקת אבל אני במיעוט. הגברים בבית רואים בו את "הגבר שבגברים", לשלקה הוא משמש כדמות אח (בו היא מאוהבת), מוגרבי מכיר את הוויקיפדיה שלו בעל פה - למרות שהוא שיחק בעיקר על הספסל בקבוצות שונות בחו"ל - ותרצה ומאי מנסות "למשוך לו בצמות" כדי שיגיד כבר על מי ביניהן בא לו יותר, ומתאכזבות לגלות שגם בכל מה שנוגע ליכולת להחליט - האיש יותר טפלון מהידע הכללי של שאול.

השיחה של איסקוב ומוגרבי, שהתחילה אחרי ששניהם שלחו מבטי זימה לעבר מאי, הזכירה לכל מי שהיה צריך - שבסופו של דבר איסקוב לא מאוד שונה מכל הקלישאות שהכרנו על כדורגלנים. וכשהוא לא חושב על כיבושים על המגרש, מה שמעסיק אותו זה כיבושים של בנות המין השני. הוא אמנם מדבר גבוה־גבוה על ערכים, אבל בפועל נראה שאצלו נשים מסווגות יותר לפי סוג השיער, מבנה הגוף ואיך הן מתלבשות. כל זה צריך גם להכניס לפרופורציות את ההצהרה שהוא "לא יכול לראות את שלקה כבת זוג כי היא מזכירה לו את האחיות שלו". סביר להניח שגם אם היא הייתה בגיל המתאים - היא הייתה נפסלת על סעיף משקל.

ואם כבר משקל - כבר כתבתי כאן על הפספוס שדווקא בעונה שבה החברה הישראלית כולה עסוקה בנושאים ברומו של עולם, כמו שוויון בנטל, ליברליזם מול שמרנות, ואיך טסים לחו"ל בלי לפשוט רגל -הדיירים בבית לא עסוקים בשום אג'נדה חוץ מעצמם. כשהם לא עסוקים בעצמם הם עסוקים בלקחת את שלקה כפרויקט חונכות אבל עם רמת הדיונים סביבה אין לנו מה לצפות לראות כאן תהליך צמיחה עד סוף העונה. שלקה היא בסך הכול צעירה אינפנטילית בת 19, עם אנרגיות של רשג"דית בצופים וכל תחומי העניין שיש בסדרת נוער: בנים, בגדי ים וחטיפים.

במקום שהדיירים המבוגרים ממנה ינסו לדחוף אותה קדימה ולעזור לה להתפתח - נראה שכל אחד מהם, בדרכו, מנסה להוריד אותה למטה. אתמול זה היה בובליל, שלרגע קיבל גליץ' בדמות הדוד החביב והסמי־דמנטי, ועשה לה שיימינג שמנופובי מגעיל כשהוא ניסה לכפות עליה לאכול את השאריות שלו.

אבל לא רק האוכל גורם לדיירים להוריד לה במקום לדחוף אותה קדימה - גם הנטייה הלא בלתי־מעצבנת שלה לבכות בכל פעם שהארזים לא מחייכים אליה. במקום להחליק את האירוע ולתת לדמעות לזלוג מעצמן, זה נהיה קרקס שלם שבו כל דייר חייב לתת את האינפוט שלו: אלאיה תזכיר שהיא יותר אינפנטילית מאחותה הקטנה, לורן תעבור בין הדיירים ותיידע אותם שהיא בוכה וזה כבר מעצבן, הארזים יתהו מה קרה, ומאור ודרורע ירכלו על כמה שהדמעות מבליטות את העור הבעייתי שלה.

גם ההבטחה שנראה איך הגיבו הדיירים למלחמה עם איראן התבררה כריקה. מה שכן, האיראנים לפחות זיכו אותנו בפרק ששודר במהירות 1.5, וככה, אחרי שעה ברוטו של שידור ובזמן שפיקוד העורף כבר שלח התראות - קיבלנו פתאום את ההדחה של טל קאופמן. בלי הקדמות מיותרות, בלי משיכת זמן ובלי פרסומת זהב. והנה - הבית התרוקן בבת אחת משני הגברים הכי רעילים בו: גלעד וטל. אפשר לדבר על האירוניה בכך שדווקא הדייר שנכנס על הטיקט של הלום קרב יוצא מהבית בזמן שמשודרים לישראל מטחי טילים מאיראן - ונפלט ישר לעבר המרחב המוגן. אבל באמת - מה כבר נוכל להגיד שיהיה הזוי יותר מהמציאות עצמה?

• "תקשיב, הוא כדורגלן והוא לא כזה טיפש" - תרצה מתארת את איסקוב לחן (עוד מחמאה כזאת והוא שולף טבעת).
• "לכל אחת יש את התהליך שלה. נגיד, נשים שהן שמנות" - אלאיה עושה שיחת מוטיבציה לשלקה (על תבונה ורגישות, מינוס הרגישות).
• "איך אתה מסכם את העונה במשפט? במילה?" - גיא לטל (כמה שתספיק לפני שיגיע הטיל).
• "אנחנו התוקפים? אנחנו הגיבורים?" - יוסי בובליל מבקש מהאח לאמלק לו את המלחמה (מה ישראלי בעיניך).