שאול מנסה לחקות את יובל כדי לכבוש את שני, והתוצאה פתטית

בדרך כלל אני שומר את משפטי המחץ של הדיירים לסוף המדור, ככה עם איזו עקיצה קטנה, אבל השבוע אני רוצה דווקא לפתוח בציטוט מפיה של תרצה: "מפתח שפורץ כל מנעול הוא מאסטר; מנעול שנפתח על ידי כל מפתח הוא סתם מנעול פרוץ". אם לא צפיתם בפרק ואתם תוהים האם הייתה בבית משימת מנעולן סטייל "יצאת צדיק", אז חלאס להיות תמימים. האנלוגיה הזו, שנדמה כי נשלפה מהמאה ה־17, נגעה - תתפלאו - למאי ולמערכות היחסים שלה עם גברים בבית, ובעיקר עם איסקוב. מול תרצה ישבה שלקה, שרק חיפשה חיזוק לכך שחוסר ההצלחה שלה עם ארז נובע מזה שמאי היא "אישה פתיינית".

אבל רגע, לפני שנחזור לארז איסקוב והרמון הנשים (המדומיין) שמקיף אותו, שווה להתעכב על תפיסת העולם של תרצה. בתרגום חופשי מהעברית במבטא צרפתי שלה: אישה ששוכבת עם הרבה גברים היא מופקרת; גבר ששוכב עם הרבה נשים הוא אלוף. ולמרות שנולדה עם השם המטעה "תרצה כהן" - לא מדובר באישה חרדית ממאה שערים, אלא בבחורה חילונית, בת להורים אמריקאים שעלו לארץ מטעמי ציונות, שעשתה שירות צבאי מלא, ובתעודת הזהות שלה הצהירה שהחברים הכי טובים שלה הם הומואים. בקיצור, לא בדיוק פרופיל של מישהי שאמורה להחזיק באמירות שוביניסטיות מהסבנטיז.

אבל תרצה היא ממש לא הסיפור פה. היא פשוט ביטאה באופן הכי ברור - טוב, בערך - את האווירה הכללית בבית: שמרנות שנוגעת בפרימיטיביות, במיוחד כשזה מגיע ליחסים בין גברים לנשים. מאי, עם התלבושות החושפניות הפרובוקטיביות שלה והפתיחות לגבי חיי המין שלה (ואפילו סיפור היזיזות עם חן), הוציאה מהדיירות הלכאורה מתקדמות את כל התגובות הכי פרימיטיביות שיש. ואילו איסקוב? הוא יכול להמשיך להסתובב בלי חולצה, להשתזף ליד הבריכה ולחשוף את מה שהטבע (או מכון השיזוף) נתנו לו ולפלרטט עם כל מה שזז - ואף אחד לא יאשים אותו בהזניה של עצמו. לעומת זאת, מאי נלקחת שוב ושוב לשיחות מוסר.

ובמעבר חד ליקום המקביל שבו מתנהל שאול: נראה שעבורו העונה התחילה ממש עכשיו. בפרקים האחרונים משהו בו התעורר והוא מנסה לטפס בהיררכיה של הדיירים בבית, רק שבדרכו הקלולסית, שמזכירה שילוב בין ג'ואי טריביאני לפודל טוי, הוא בוחר לחזר דווקא אחרי שני - אחת שמזמן הוכיחה שהיא נמצאת אול-אין על יובל. שאול חושב שאם הוא יצליח לחקות את ריבי-הזוג של יובל ושני - בנוכחות יובל - שני תבין שהוא הזכר העדיף, וכצפוי הוא נכשל ונופל על הפנים. ובכל זאת, יש משהו בישירות הנאיבית של שאול שגורם לך לרצות לחבק אותו במקום להתעצבן.

והנה שוב הגענו למאור. אם ממש עד לאחרונה חשבתי שהיא הגיעה לבית עם תוכנית סדורה להיכנס לתפקיד המרשעת, אני מתחיל לחשוד שיש בה פשוט יותר מדי שדים שהיא לא מצליחה לרסן. למה שמישהי בת 35 תיכנס לבית הכי מצולם במדינה בשביל להיות מונחת בפינות משתנות שלו, לעשן בשרשרת ולפזר משפטים נוטפי שנאה על כל דבר שעובר לה בזווית של העין. ככל שהיא שוקעת במרה השחורה שלה אנחנו גם נחשפים לעוד ועוד תפיסות חשוכות של מי שרואה בעצמה כנאורה ומתקדמת, רק אתמול היא זרקה לעבר יובל: "אתה מספר גברים כי אתה לא מספיק חכם לספר נשים". אוקיי.

והייתה גם הדחה. כלומר… לא ממש. אלאיה, נתנאל ואיסקוב הועמדו על ידי החברים הכי טובים שלה שעשו אתמול את תצוגות המשחק הכי טובות שלהם מאז האודישן לטקס סוף שנה וניסו להיראות כאילו הם מכים על חטא. במפתיע או שלא, אלאיה היא זאת שהודחה, מה שאומר שיש צופים שמודעים לקיומו של נתנאל בבית האח וגם ששלקה תצטרך לחפש מישהי אחרת להאשים אותה בהתנשאות כלפיה. לפני שהספקנו להיפרד שאול, במופע רנדומליות קלאסי, לחץ על כפתור ה-SAVE והחזיר את אלאיה. האם מדובר במחווה רומנטית? ניסיון להטריל? תחושת שליחות? נמתין לפרק הבא.

• "יש כאן כאלה שרבתי איתם לפני" - מאור מתארת את מצבה בבית (כעיקרון, חוץ ממצלמה 8 בחצר, רבת עם כולם כבר פעמיים).
• "פרימיטיביות בגבול הטעם הטוב זה יפה" - יובל מתאר את הקשר שלו עם שני ומחזיר עטרה ליושנה.
• "את באמת אחת הנשים הכי חכמות והכי אינטליגנטיות שהכרתי" - מאי מדברת עם שלקה ועל הדרך מגלה שכנראה לא פגשה הרבה נשים עד היום.
• "מכירה את אפקט החלווה? כשאין שוקולד גם חלווה זה טוב" - איסקוב מנתח למאי את עולם הדייטינג ועל הדרך מעביר לי את החשק למתוק.