שוב הגענו למקום השני באירוויזיון? רגע, אולי הכריזו בטלוויזיה על שלום אזורי והחזרת כל החטופים? אה, לא - זה בטח אומר שמאור הודחה מהבית. אז כן, אתמול בלילה קיבלתי שוב תזכורת לכך שלא כדאי להוציא את הכלב רגע לפני שמכריזים על המודח/ת, פשוט כי השכנים המושקעים רגשית שלי (אתם יודעים מי אתם) יפרצו בשאגות שמחה ששמורות רק לאירועים היסטוריים. מרגע ששמעתי את השכנים חוגגים, אפילו לא הייתי צריך לשמוע את שם המודח/ת. הרי שום דיירת בבית לא עוררה בצופים כל כך הרבה תחושות (שליליות, ברובן) כמו מאור ברוכמן. ובכל זאת - האם לא מיהרתי לאסוף אחרי הכלב כדי להספיק לראות את מאי מתעלמת ממאור בהפגנתיות כשהיא עולה במדרגות? כמובן שמיהרתי. בכל זאת, אני רק בן אדם.
לא ככה הייתה אמורה להסתיים הדרך של גברת ברוכמן בבית. בניהול חכם יותר של צעדיה, יש סיכוי טוב שהיא הייתה מצליחה לרכוב על עמדת הנבלית כמעט עד הגמר - שם הייתה מפסידה לאיזה שלקה/מוגרבי/מצחיקול אחר, והופכת לפאנליסטית בכל תוכניות האולפן של רשת עד להודעה חדשה. אגב, משהו שהיא כנראה תעשה בכל זאת - ומדברת שוב ושוב על בעיית ה"כנות" יוצאת הדופן שלה.
אבל כמו שראינו בשבוע האחרון, לא כנות ולא שירות מלא בצה"ל - מאור פשוט סובלת מתסמונת עתיקת יומין שנקראת רשעות. מרבית בני האדם, בלי קשר לדת, גזע, מין, ביביסטים או קפלניסטים, יראו אדם חלש שנמצא במצוקה ויציעו עזרה. ואם לא עזרה, אז לפחות יחוסו עליו. התסמונת של מאור גורמת לכך שיש לה דחף כמעט בלתי נשלט לפגוע שוב ושוב באנשים שמראים חולשה.
ההתנפלות הבלתי נשלטת שלה על מאי - או אפילו על דרור, במספר הימים שבהם השתיים לא היו חברות - הוכיחה את זה. את מאי היה לה קל לסמן בגלל החיצוניות שלה, שגם ככה משכה אליה אש. היא גם זיהתה שמאי, בניגוד אליה, רגישה מאוד לסביבה ובנויה על פידבקים מאנשים. ומאז היא פשוט לא הצליחה לשחרר: מדיבורים על התחת שלה, על השפתיים שלה, על היחסים שלה עם גברים ועל החברים שאין לה בבית - מאור לקחה לעצמה כפרויקט לפרק לגורמים את הביטחון של אישה צעירה בת 19, ואז עוד לעגה לה כששמעה אותה אומרת "אישה לאישה מלכה", כאילו יש בזה משהו בזוי.
חטא ההיבריס גרם למאור לחשוב שהצופים בבית רואים בה אדם כן - אבל בין אם צפיתם בה בערוץ 26 או בתוכנית הערוכה, הבנתם מזמן שלא מדובר במישהי שתנהיג את צבא האמת, מקסימום את צבא המחסלות של מגדלי צמרת בצפון תל אביב.
בית "האח הגדול" לא יהיה אותו הדבר בלי מאור - וזאת בעיקר מכה לעורכים ששמו יותר מדי ביצים בסל שלה. לדיירים ובעיקר לצופים זו בשורה טובה שמעידה על כך שאולי נראה קצת פחות אלימות מילולית בבית. זה אמנם אומר שנזכה ליותר סצנות כמו מוגרבי מנסה להסביר לשלקה המנומנמת שאסור לה להירדם בבית, תחרויות גרעפסים ודיבורים על פלוצים וקנסות - אבל אם זה המחיר, נשלם אותו בשמחה.
אל דאגה, נראה שלמאור יש כבר יורש בתואר "הדייר שכל תפקידו הוא להביא את שאר הדיירים להתמוטטות עצבים" - ולא, זו לא דרורה. אחרי יותר מחודש שבו הוא מונח בבית כמו תוכי בגינה, משמיע קולות ומנסה לייצר קאצ'פרייזים - יוסי בובליל נכנס לאירוע. ונדמה שהאסטרטגיה שלו היא "יאללה בלאגן" בתיבול של קצת בומריות ומיזוגניה.
אחרי שלקח את הרגלי האכילה של שלקה כפרויקט שמטרתו לפתח אצלה הפרעות אכילה, הפעם הקורבן שלו היא לורן. מישהי שרחוקה מאוד מהטייטל "תמימה", ולמעשה מחזיקה בגאון בתואר הבוחשת הראשית של העונה - אבל הסיבוב שהוא אכל עליה רק כי העמידה אותו להדחה היה אכזרי ומטומטם במיוחד.
למעשה, אם אשמע עוד פעם את המשפט "הצבוע הוא החיה הכי מגעילה בטבע", יש סיכוי שאתנתק מערוץ 26 ואעשה מינוי לנשיונל ג'אוגרפיק. אם כבר דיבורים על חיות - אז לפחות שיהיו עם ערך מוסף.
אם כבר ערך מוסף - מסתבר שאלאיה החליטה לחלטר בתור כתבת תחקירים של "המתחזים", והיא עובדת ברגעים אלה על תחקיר שומט לסתות אודות מאי ערב. מסתבר שכל הפרטים שהיא סיפרה על קריירת הדוגמנות שלה מעבר לים בכלל לא מסתדרים לאלאיה חובבת האופנה. איך יכול להיות שהיא עשתה תצוגה של סקימס במיאמי אם המותג בכלל יושב בלוס אנג'לס? ומה לגבי העור הלבן איתו היא נכנסה לבית? איפשהו בבית האח יש לוח שעם עם פתקים שאלאיה כותבת על מאי - ואני ללא ספק רוצה לראות אותו.
מה שאלאיה פספסה בתחקיר - ובעיקר ביחסי האנוש - הוא שבמו ידיהן, בנות הבית (מינוס שלקה ושני) הולכות ובונות למאי קייס מעולה לתואר הזוכה של העונה. למעשה, הפעם האחרונה שדייר או דיירת עברו כזה סשן של בריונות הסתיימה בזכייה של טליה עובדיה - ונדמה שמה שהיא עברה הוא כאין וכאפס לעומת מה שמאי עוברת בבית. עצוב ומכעיס לראות נשים אחרות שופטות אותה שוב ושוב על המיניות שלה ומשחקות לידיים של הגברים.
מאי, על כמה שהיא עדיין רחוקה מלהיות מגובשת, מציגה את מה שמאור טענה שהיא מוכרת: כנות ברוטלית. היא אומרת את מה שעובר לה בראש - הרבה פעמים זה שטויות, ואלוהים יודעת שאין בי יותר כוחות לשמוע עוד משפטים שנפתחים ב"חיים שלי" או "לב שלי" - אבל היא לפחות מזכירה לנו כמה מסעיר זה להיות בגיל הנעורים.
אגב, אם אלאיה הייתה משחררת קצת מהאובסס לתחקירים על מאי ומשקיעה יותר ברומן המתהווה עם שאול - יש סיכוי שהיינו מקבלים קונטרה מעניינת בהרבה למערכת היחסים בין יובל ושני, שכבר מזמן צריכה לעבור לפורמט של "חתונמי" ולהקל עלינו קצת. אני מוכן להישבע שזו הפעם המאה שבה ראינו אותם משלימים אחרי שמישהו מהם "דיבר מסריח", וזה נגמר בעוד פורפליי בלתי נגמר.
ואם כבר מערכות יחסים מעיקות - אז תרצה ואיסקוב. סורי נוט סורי - הבחור הזה לא ברמה שלה, ועמוק בלב היא יודעת את זה. ובכל זאת, היא נמשכת אליו כמו תיירת צרפתייה לחוף בוגרשוב. כל שיחות ה"אני פלרטטן על-חלל" ו"אני לא נותנת שישחקו בי" יצאו כבר מזמן מכל החורים - כשברור לכל הצדדים שהזוגיות הזאת לא תחזיק שנייה מחוץ לבית.
ציטוטים נבחרים:
* "אני מתה על הקלאסה שלך!" / "איזה קלאסה?" — שלקה ומאי בשיחה על נשיות ומודעות עצמית.
* "אני הרבה פעמים מצטיירת כביצ'ית אבל אני לא" — מאור בחדר האח, רגע לפני שהיא מגלה שכדאי לה להתרחק מרשתות חברתיות בעשור הקרוב.
* "מיאו! מיאו! מיאו!" — שאול מדבר מתוך שינה, ואם חשבתם עד עכשיו שהבחור קצת מוזר — הגענו לשלב חדש במשחק.