יש ימים שבהם מרגיש גם מי שעובד, כמוני למשל, במה שנקרא "התקשורת", שהיא מרוויחה בדין את כינויי הגנאי שמדביקים לה, כמו בשיכול האותיות הנודע: "התשקורת". כשזה קורה מדי פעם, ניחא - לא תמיד יש לכולנו ימים מושלמים בעבודה. כאשר זה מתרחש פעמיים, בהפרש של כשעה וחצי - ועוד לשניים מהבכירים והאמינים יותר שבכתבי מערכת החדשות הנצפית ביותר, זה מצער.
כי התחושה היא שעובדים עלינו, שמהנדסים לנו מציאות - כפי שנוהגים להטיח (בדרך כלל מימין) בתעשיית המידע האקטואלי בישראל. הנושא הנדון הוא נוח לעיסוק, מאחר שהוא אינו שנוי במחלוקת בין שמאל לימין ואפילו מפני שהמסקנה הסופית של שתי הכתבות ששודרו בשתי תכניות עוקבות היא זהה - ובכל זאת היא מלמדת משהו על השטחיות שבעבודת התקשורת בישראל, דווקא דרך החור שהתגלה בדופן ספינת הדגל שלה (לפחות מבחינת רייטינג), חדשות 12.
קודם כל קצת רקע: הגופים הראשונים לזהות את ההזדמנות נוכח מתקפת הטילים מאיראן, היו התאחדויות הקבלנים השונות. בכל פעם שהותר לנו לצאת מהממ"ד לאחר ההפגזות מאיראן, ניגשתי אל תיבת המיילים שלי וראיתי שגם היא הופגזה במיילים של יח"צנים, לוביסטים ובעלי עניין אחרים, שלכולם שורה תחתונה אחת: "תמ"א עכשיו!".
ענף הבנייה הישראלי המקרטע ממגוון של סיבות (מימון נוכח ריבית גבוהה, חוסר בכוח אדם, בירוקרטיה מול פקידים שבטוחים שקרקעות המדינה הן העסק הפרטי שלהם ועוד), זיהה בתמ"א (ובפרויקטים אחרים שקשורים בהתחדשות עירונית) נקודת פריצה. המלחמה מול איראן שהציפה מחדש את נושא המיגון והציבה אותו בראש סדר העדיפויות הלאומי, סיפקה להם הזדמנות פז.
אינטרסים זרים
עד כאן אין לי טענות. ראשית אודה שאיני מבין מספיק בתחום כדי לחוות דעת מומחה. שנית אבהיר כי הפתרון המוצע נשמע לי הגיוני ושלישית - ברמה העקרונית: אם האינטרס של קבלן לעשיית רווח עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי לזכות בהגנה נוכח מציאות שבה סכנה חדשה אורבת לפתחנו בכל יום - נהדר, ישתלבו השניים ותבוא פרנסה לכיסו של האחד ומרחב מוגן לביתו של האחר.
הבעיה מתחילה כשהרצון הזה לנצל את המומנטום, גם כאשר הוא מובן ואף מוצדק, הופכת למצג-שווא תקשורתי. בתכנית "המהדורה המוקדמת" בהגשת קרן מרציאנו, שודרה כתבה על הביקוש הגואה לדירות עם ממ"ד, בעקבות המערכה הקצרה מול איראן. הגיוני, נכון? השבועות האחרונים אכן הבחינו בין מי שנאלץ לרוץ בבהלה למקלט הציבורי (או הימר על חייו ונשאר בבית או הסתפק ביציאה לחדר המדרגות) לבין מי שיכול היה להמשיך לישון בשלווה במרחב המוגן גם בעת הישמע האזעקות - לפעמים מספר פעמים בלילה.
אפתח פה את חלון הממ"ד למצבי האישי ואגלה כי לפני פחות מחודשיים עברתי מדירה נטולת ממ"ד בבניין משווע לתמ"א (נמצא כבר בתהליך) שרחוק ממקלט ציבורי זמין, לדירה שיש בה ממ"ד, שהפך לחדר שינה מאולתר. המעבר התרחש בנסיבות אישיות שאינן קשורות למקלוט, כך שאפשר לומר שהרווחתי ממ"ד ממש במקרה.
ההבדל היה תהומי: אחד המטחים כלל נפילה ברחוב סמוך. יצאנו מהממ"ד בריאים ושלמים לבית זרוע שברי זכוכית, אבל לא יכולתי שלא להרהר מה היה קורה אילו לא היה לי ממ"ד והייתי נשאר לשבת בסלון ביתי הקודם (כפי שאירע לא אחת במהלך הירי מעזה, לבנון ותימן. אני לא גאה בכך, כמובן).
ומהאישי לציבורי: אפשר בהחלט שכתוצאה מהמלחמה מול איראן עלה דרמטית הביקוש לדירות עם מרחב מוגן, הגיוני מאוד להניח שהתיעדוף הזה, שמלווה את חיינו לאורך 20 החודשים האחרונים, לדירה עם ממ"ד, הפך את הביקוש הגובר לפקטור במחיר. הגיוני עוד יותר שהמלחמה עם איראן, שהפכה את סכנת הפגיעה מטיל למוחשית הרבה יותר, עוד תזניק את הביקוש. יש רק בעיה אחת כשבאים לעשות מכל זה כתבה חדשותית: אי אפשר לדעת.
נתון שיקרי
ממש כפי שאין לדעת מה עלה בגורל תכנית הגרעין האיראנית, אין שום דרך לדעת איך השפיעה המערכה מול איראן על שוק הדיור. למה? מאותה סיבה ממש: חלפו רק חמישה ימים בין הפסקת האש לשידור הכתבה.
אם נביא בחשבון את הזמן לתחקיר, הכנה ועריכה וננכה מהחשבון את שישי ושבת שבהם לא עובדים על כתבות שכאלה, נקבל שעוד לא חלפו 24 שעות מאז נורה המטח האחרון לעבר חיפה, כמה שעות לאחר כניסת הפסקת האש לתוקפה - והנה מישהו בחדשות 12 כבר קפץ עם מסקנה של השפעת המלחמה על הביקוש לדירות עם ממ"ד.
רכישת דירה, עבור רוב האנשים, היא עסק מורכב. אין כאן "4 ב-100" אלא רכישה שרובנו מבצע פעם בחיים, בדרך כלל לאחר תהליך ארוך של חיפוש, בדיקת ההתאמה לאזור ולתקציב ועוד. מי שמתיימר להציג השפעה של המלחמה מול איראן על שוק הנדל"ן כעובדה מוגמרת בידיעה חדשותית אינו אלא שרלטן בשירותו של גורם שיש לו אינטרס מסחרי. חד וחלק.
כאמור, הגיוני מאוד להניח שמה שהוצג ככותרת בכתבה אכן יהפוך לעובדה ושנראה השפעה, אולי אפילו דרמטית, על מכירת דירות יד שנייה (לדירות חדשות יש ממילא ממ"ד). רק שמי שאומר שכבר יש השפעה על השוק בעקבות המתקפה האיראנית, משקר. לא מדובר במכירת ביצים, חלב או נייר טואלט שבהן ניתן לראות זינוק חד אפילו אחרי כמה ימים. הן אפילו דוחות עסקאות הנדל"ן של חודש יוני אינן לפנינו.
כך יצא שהציבור נחשף למידע מגמתי, שלפיו בעלי דירות שאין בהן ממ"ד אינם מצליחים למכור את דירותיהם ועוד שאר בדותות שגובו בעדויות של פרשנים מומחים - שלכולם יש אינטרס: במקרה הטוב הוא להיות מוצגים כמומחים, במקרה הפחות טוב הוא לקדם את עסקיהם. לגיטימי מצדם, פסול מצד מערכת תכנית חדשות שהיא כמעט בפריים-טיים, מערכת שמשדרת מעין גרסה של "חדשות הנדל"ן" מטעם.
תפס מרובה
לא חלפה אלא שעה קלה של עיסוק בענייני דיומא אחרים - וגם אחד התותחים הכבדים ביותר של חדשות 12 ירה ממש על אותו היעד. הכוונה היא לתחקיר אודות מחדל המרחבים המוגנים שהגיש יוסי מזרחי.
לפני כמה שבועות כתבתי כאן שמזרחי נותר אחד העיתונאים האחרונים מהדור הקודם, כזה שמתביית על מטרה, אוסף חומרים אחד לאחד ומספר סיפור מהודק שמושא התחקיר (בין אם הוא קצין בכיר במשטרה, ראש עיר או שר בממשלת ישראל) יתקשה מאוד להפריך. אתמול מזרחי מעד. לא מפני שדיווח דבר שקר חלילה, אלא מפני שעשה את הדבר שעושים לרוב כתבים שאינם הוא: הוא הסתפק בתחקיר שטחי שעירב המון תחומים והגיש לצופה מסקנה קלושה.
העובדה ש-2.6 מיליון מאזרחי ישראל, כ-28% מאתנו, מתגוררים בבתים שאין להם הגנה זמינה מפני טילים היא שערורייה. העובדה שבקרב המגזר הערבי הנתון הזה (באחוזים) הוא כמעט כפול, מעידה על בעיה אחרת. רק שמזרחי ניסה לגרוף על הדרך יותר מדי סיבות למצב הגרוע.
אם כבר עוסקים בניחושים, הנה הניחוש שלי: נושא מיגון העורף הוזנח לא מהיום. הוא מככב בדוחות מבקר המדינה. עם כל הכבוד לטילים מאיראן שפגעו בנו פגיעה מוחשית, הסכנה הערטילאית של רעידת אדמה שעלולה לגבות במחי כמה דקות גורליות את חייהם של אלפים, היא סכנה גדולה בהרבה.
ממשלות ישראל לדורותיהן מתאפיינות בהחלטות בומבסטיות על תקצוב מיגון זמין (בעיקר באזורי הפריפריה שבהם אין רווח יזמי גדול, אם בכלל, במה שמכונה "תמ"א 38" או תמ"א 38 ב' - "פינוי בינוי"), אבל כאשר צריך "לשדוד" תקציב ממקור כלשהו, תקציב המיגון יהיה הראשון - אולי כי מדובר בהשקעה לשנים שבה יריב פוליטי עוד יגזור את הסרט בזכות החלטה צופת פני עתיד שלך, היום (הסיוט של כל פוליטיקאי).
למה תמ"א?
רק שמזרחי דילג מהר מדי מנושא לנושא. רגע אחד הוא בשירות התמ"א (שוב, נכון אבל נגוע בהמון אינטרסים - כאשר גם ליזמים-קבלנים יש נימוקים טובים וכך גם לעיריות שנטו לא לאשר פרויקטים כאלה ביודען שיצטרכו לספק לפרויקט כזה תשתית תומכת, שתהפוך את העניין לגרעוני עבורן). לו מזרחי היה עוצר כאן ושואל מדוע המדינה שהיא המחליטה על יציאה למלחמה, אינה טורחת לכפות פתרון שיספק הגנה מיטבית לתושבים, דיינו.
רק שמזרחי דילג כבר לפזורה וליישובי הבדואים שאינם מוכרים על ידי מדינת ישראל (בעיה אחרת לגמרי, גם אם בשורה התחתונה היא מובילה לכך שעשרות אלפים מהם חיים ללא פתרון מיגוני סביר) - ומשם לבני-ברק, שבה ביקר אך לפני מספר שבועות במסגרת התחקיר אודות מעלליו של אחיו של גולדקנופף (באותם ימים "רחוקים", שר השיכון), בה הוא מראה איך מקלטים הוסבו לשימושים אחרים שהפכו אותם בלתי זמינים לציבור בשעת הצורך.
זה מקומם ונכון, אבל כשהמרואיין המרכזי הוא אותו חבר מועצה אופוזיציונר שכיכב בתחקיר ההוא, עולה החשד של מי שמיהר לאסוף כאן חומרים מן הגורן ומן היקב, כדי להגיש לנו אותם תחת כותרת של תחקיר מקיף. דווקא מפני שמזרחי בעיני הוא מותג, חותמת כשרות לתחקיר שכל מילה בו היא בסלע, התאכזבתי לראות אותו מתפזר ככה, מתרשל - כאילו אמר מישהו בישיבת מערכת שמוכרחים לעשות משהו על מיגון העורף, והמשימה הוטלה בחופזה על מזרחי החרוץ.
מגיע לנו יותר
מיגון העורף הוא נושא חשוב מאין כמוהו. אזרחים רבים שילמו בחייהם בעבור מחדליה של ממשלה מופקרת, שהפקירה אותם לגורלם. למאות אלפי קשישים בקרבנו (שכלל לא נזכרו בכתבות) אין מיגון סביר (בקלות אפשר היה לקפוץ למחלקות סיעודיות בפרויקטים של דיור מוגן ולגלות איך הצוות המסור נקרע בין המחויבות לביטחונו האישי שמחייב ריצה לממ"ד, לבין הצורך שלא להשאיר קשיש או קשישה חסרי ישע לבדם בעת האזעקה).
רוצה לומר: זה נושא שדורש העמקה, זה נושא שאפשר להקדיש לו תוכנית "עובדה" (למשל) - שתתחקה לא רק אחר המצב הגרוע בשטח אלא גם אחרי הדרך שבה שדדו ממשלות ישראל ב-19 השנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה, שהציפה את הנושא ביתר שאת, את תקציב המיגון לטובת תקציבים קואליציוניים. "תהילים נגד טילים"? תהילים במקום מיגון נגד טילים.
במקום זאת, נפרט הנושא לשתי כתבות מרגיזות: אחת שייצגה באופן מובהק את האינטרס הקבלני (שוב: אפילו בהנחה שהוא מתלכד באינטרס הציבורי), השנייה שניסתה לתפוס מרובה ולא תפסה כלום. דווקא בימים שבהם היא נמצאת תחת מתקפה, ימים שבהם חשוב לציבור לדעת דרכה את העובדות לאשורן - לקחה מערכת החדשות של ערוץ 12 נושא חשוב מאין כמותו ומרחה אותו על שתי כתבות שמוטב היה לו היו נגנזות.
מגיע לנו יותר, לא רק מהממשלה אלא גם ממהדורות החדשות שהן עדיין הנצפות ביותר בטלוויזיה.