הייתה לי תחושה שעכשיו, אחרי ההדחה של מאור, הבית יהפוך למקום של אושר ואחווה, והדיירים שהיו עסוקים עד היום בעיקר במגננה יוכלו לצאת החוצה - ממש כמו הדרדסים אחרי הסתלקותו של גרגמל - להסתובב להם בחופשיות, לקטוף פרחים בגינה ולעשן אותם מיד אחר כך. טוב, אולי זאת לא הייתה תחושה אלא סתם גזים. כי אמנם מאור לא בבית, אבל נראה שהיא הטילה קללה על הדיירים - מאז שעזבה, היחסים ביניהם הפכו לגרועים אף יותר. אווירת "כולם נגד כולם" שוררת בבית, ומרגיש שרק איזון עדין במיוחד שומר על העניינים מפני פיצוץ.
מה שמוביל כמובן למשימה השבועית - הפקק הגדול - וההחלטה להעיר את המתוקים שלנו בצפירות מהגיהנום (תתמודדו חבר'ה, המלחמה הסתיימה כבר לפני יומיים), ולנעול אותם ברכבים לשלוש-עשרה שעות עוד לפני שצחצחו שיניים. חבל שלשרת התחבורה מירי רגב אין הומור עצמי, כי משימת הפקק הייתה יכולה להיות הזדמנות נהדרת לשת"פ. אם להיתקע במקום קטן כשאתה עוד נושא את הבל הפה של הלילה לא נשמע מאתגר מספיק, "האח" החליט לחלק את הדיירים לרכבים לפי קבוצות שיאתגרו אחד את השני: איסקוב, תרצה ומאי מצאו את עצמם בג'יפ שחור שכמעט התחיל לנסוע רק מהמתח המיני; שני ויובל נתקעו על וספה עם סירת צד והמשיכו בוויכוחים כאילו הם עדיין במיטה; מוגרבי, אלאיה ונתנאל הוכנסו לרכב ברירות המחדל; שאול ויוסי הוכנסו לרכב בדיחות הקרש; שלקה ודרורע צומדו יחדיו לרכב שכמעט עלה באש - ולא בגלל תקלה במנוע; וחן ואנה נכנסו לרכב הנשכחים, שצריך היה לשים עליו סימון מיוחד כמו שמשאירים להורים כדי שלא ישכחו את ילדיהם במושב האחורי. לורן, או ליידי קסקסה בשבילכם, חזרה למקצועה מהעבר ושימשה כשוטרת התנועה של הבית.
צריך להתעכב על הריב בין דרורע לשלקה - לא כי הוא היה חשוב או מעניין או שיש משהו להגיד עליו. אני תוהה כמה אנחנו מבינים שצפינו אתמול בדקות ארוכות של ריב שמהותו הייתה ויכוח בין שני ילדים בגיל טרום-חובה. בשלב הזה של העונה כבר אין צורך לנתח את מבני האישיות של שלקה (ילדותית/חרדתית/נגררת) ושל דרורע (ילדותי/בריוני/מניפולטיבי), אבל כן צריך לתהות איך אישה בגיל צבא וגבר בעשור השישי לחייו נקלעו לריב צרחות כל כך פתטי - הרבה יותר מעלבונות או קללות - מה שהרגיש כמו דקות ארוכות של "לשתוק!" / "לא רוצה! לה לה לה", היה מהרגעים היותר מביכים ששודרו בטלוויזיה הישראלית. ואני לא נבוך רק בשביל דרור ושלי שכיכבו בסצנה הזאת - אלא בשבילנו, שישבנו וצפינו בה.
לא דמיינתם: הג'יפ השחור שבתוכו איסקוב, תרצה ומאי כמעט התחיל לשקוע בתוך חצר הבית, בעקבות האגו של איסקוב שהולך ונהיה קשה יותר ויותר לנשיאה. המשולש הכל כך לא-רומנטי הזה יכול לשמש כקייס סטאדי בחוגים למגדר, כדי להדגים שוב איך גבר שעיקר הצלחתו בחיים היא קריירה בינונית ככדורגלן וזה שנולד לא-מכוער, יכול להתהלך בעולם בתחושה שהוא מינימום ג'ף בזוס - בעוד נשים צעירות, לא משנה כמה השיגו או ישיגו בחייהן, עדיין יסכימו להנמיך את עצמן בשבילו. על ציר הזמן של העונה אפשר ממש לראות איך, ככל שתרצה ומאי נמשכות יותר ויותר אל האור של איסקוב, הוא - שגם ככה נכנס עם אגו לא קטן - הולך ומאמין בסיפור שהוא מספר על עצמו ונכנס למוד של מאניה. לא רחוק היום בו הוא יעמיד להדחה את "האח הגדול" בעצמו כי יחשוב שלא צריך שום דבר בבית מלבדו. מזל שהתוכנית של "הפשוטע" הושמעה ברכבים תוך כדי המשימה - כדי להזכיר לדיירים שלא משנה כמה את בייסיק, אם תרצי מספיק - בסוף תצליחי.
המתח בין אלאיה למאי, שהסתמן כבר במיני-תחקיר "המתחזים" עליו עבדה בפרקים הקודמים, הגיע לשיא כשהשיחה בין אלאיה לשאול - "היא לא דוגמנית" - הוקרנה לדיירים על המסך. לא ברור למה, מכל הדיירים, דווקא החיים של מאי לפני התוכנית גרמו לאלאיה להרים גבה - אבל אין ספק שאחוות נשים לא תמצאו שם. מבלי שאני מכיר את ההיסטוריה של מותג הבגדים של קים קרדשיאן, אני יכול להניח שמאי כנראה קצת ניפחה וייפתה את העבר שלה - אבל מי לא? ולמה זה בכלל משנה? מאכזב שדווקא אלאיה, כמי שמייצגת את אחת הקבוצות הכי נרדפות באוכלוסייה, לא מגלה יותר אינטליגנציה רגשית, לא חסה על מאי, ולא מאפשרת לה קצת מנוחה והתמקדות בדברים שהיא באמת אוהבת - לעשן ולהגיד לאנשים שהם הלב שלה.
זה אמנם לקח כמעט חודשיים, אבל מרגיש שסוף סוף נזכרנו מה הפך את יוסי בובליל לכזה דייר דומיננטי בעונה הראשונה של התוכנית - הוא באמת, אבל באמת, נהנה להוציא את שאר הדיירים מדעתם. בבית בו רוב הדיירים לא הגיעו עם הרבה דעת מלכתחילה, נראה שהמשימה הזאת הולכת להיות קלה במיוחד עבורו - רק חבל שנכון לעכשיו אין לו קונטרה. כמו כן, לעזיבה של מאור דווקא היו כמה השפעות יותר חיוביות על הבית, כמו למשל זמן מסך נדיר במיוחד לנתנאל, שאפשר למשפחתו להירגע ולהבין שהילד לא נעלם אלא באמת נמצא בטלוויזיה. אגב, אנה - זה עדיין לא מספיק זמן מסך כדי שישמיעו לדיירים הקלטה שלך ושל חן. כשזה יקרה - נדע שהעונה צריכה להסתיים.
ציטוטים נבחרים:
"אני מרגישה כאילו אני 'החטא ועונשו'" - שלקה משתמשת באנלוגיה לדוסטוייבסקי? זהו, אני כבר ראיתי הכול.
"אני כמו מנהל כאן - יש לי אחת נהגת ואחת מזכירה" - ברוכים הבאים לבית הספר הגבוה למיזוגניה על שם ארז איסקוב.
"מה מצחיק? תסבירי לי מה מצחיק!" - דרורע צורח על שלקה. כמו שאומרים - אם אתה לא מבין את הבדיחה, לפעמים הבדיחה היא אתה.