(לא) אזהרת ספוילר: הכתבה כוללת ציטוט של משפט אחד מהסרט "חייו של צ'אק". למרות שאין כאן פרטי עלילה או גילויים משמעותיים, זהירות זו ננקטת עבור מי שמעוניין להיכנס לסרט ללא שום מידע מוקדם (גישה לגיטימית ואף מומלצת על ידי הח"מ).
הסרט "חייו של צ'אק", בבימויו של מייק פלנגן, עלה לאקרנים בישראל לאחרונה, ומאז כבר הספיק לעורר הרבה רגש מצד מי שצפה בו, כפי שעשה בכל העולם. הסרט, שמבוסס על נובלה קצרה של סטיבן קינג מ-2020, לא הפך לשובר קופות, אך נראה שכל מי שצפה בו לא מפסיק לחשוב עליו גם ימים אחרי הצפייה. מבקרים רבים בארה"ב מהללים את הסרט על הרגישות, המקוריות והאופטימיות הלא שגרתית שבו. בישראל, לעומת זאת, הסרט עלול להפוך למדובר מסיבה אחרת לגמרי.
באחת הסצנות הקטנות והמרגשות שמרכיבות את הסרט, מתקיים דיאלוג מפתיע בין סבתא לנכד. הנכד בן ה-10 (בנג'מין פייג'ק בתפקיד מדהים) פונה לסבתא שלו (מיה שרה הנפלאה) ושואל אותה "איך היא הייתה בתיכון". התגובה, המפתיעה, היא: "הייתי כוסית".
זה מפתיע במיוחד כי היא אומרת את המילה המפורשת בעברית. "I was a Kusit". ואז מיד דורשת מהנכד: "אל תספר את זה לזיידע שלך שאמרתי את זה, הוא אולד סקול לגבי דברים כאלה".
כדי להבין את גודל האבסורד (או הקסם, תלוי את מי שואלים), צריך רגע להיכנס ליופי הבלשי של עולם הבלשנות. המילה שנאמרת - "כוסית" - אמנם ברורה מאוד לכל צופה ישראלי, אבל לקהל אמריקאי היא תישמע כמו עוד סלנג ביידיש - בדיוק כמו בויצ'יק, באבע או זיידע - מילים עם ניחוח יהודי שנאמרות במהלך הסרט.
אבל כל ישראלי יודע בדיוק במה מדובר: זו מילה עברית, גסה למחצה, שנולדה אי שם בשלהי שנות השבעים-ראשית שנות השמונים, והפכה בשנות התשעים לכינוי מחמיא־משפיל לבחורה מושכת במיוחד. כמה רחוקה המילה הזאת מיידיש? במקור היא נגזרת ממילה גסה יותר שמתייחסת לאיבר המין הנשי - מילה שבכלל מגיעה מערבית.
אם מישהו יאמר את המילה הזו בפנים של סבתא שלו בישראל - הוא ככל הנראה יחטוף סטירה. למעשה, זו מילה מכוערת, מחפיצה ומכוערת שלעולם לא הייתי בוחר להשתמש בה בכתבה עיתונאית. אבל דווקא בסרט הכל כך נדיר ברגישותו, סבתא אמריקאית-יהודייה, בדיאלוג תמים ורגיש עם נכדה, בוחרת להשתמש בה כבדיחה אינטימית.
יש לציין שהשימוש של הסבתא במונח זה לתיאור תקופת התיכון שלה (שסביר להניח שהייתה בשנות ה-50) הוא אנכרוניסטי באופן מובהק ואינו תואם תרבותית. המונח פשוט לא היה קיים בתקופת נעוריה, וחשוב לא פחות: הוא לא אומץ בסלנג היהודי-אמריקני, שבאופן היסטורי הסתמכה יותר על ביטויי יידיש.
למעשה, דווקא העובדה שהסבתא מכונה בסיפור "באבע" (המילה היידית לסבתא), מדגישה עוד יותר את חוסר ההתאמה הלשונית בין יידיש לסלנג עברי ישראלי מודרני באותו הקשר.
אז איך היא הגיעה לשם?
את התשובה צריך למצוא אצל המקור, הסופר האמריקאי הדגול סטיבן קינג, שפרסם את הסיפור המקורי כחלק מאסופת נובלות בשם "אם זה מדמם" ב-2020. הרבה פרטים השתנו מהספר לסרט, ונוסף לו מונולוג שלם ומשמעותי של הסבא (מארק האמיל, בתפקיד הכי גדול שלו כנראה מאז לוק סקייווקר) - אבל במקרה הזה, הדיאלוג בספר של קינג זהה לחלוטין לזה שבסרט. גם שם הסבתא שרה מתארת את עצמה כ-"Kusit". בקריאה, אגב, זה אפילו מוזר יותר מאשר בצפייה.
צריך לומר את האמת: קינג אף פעם לא היה אובססיבי לדיוק תרבותי. למעשה, לאורך השנים הוא ספג לא מעט ביקורת על תיאורים פשטניים של מיעוטים. גם כשזה מגיע לשפה הוא נוטה לבחור מילים לפי הצליל והתחושה, לא לפי תקינות סוציו־לשונית. הוא כותב באינטואיציה, מחובר לסלנג עדכני, נדלק על ניאולוגיזמים ומילים שפשוט נשמעות לו טוב.
אז ייתכן שהוא שמע את המילה הזו מישראלי כלשהו (מי אתה? תזדהה!). ייתכן שחשב שזו מילה יידישאית אקזוטית. וייתכן שפשוט הרגיש שהיא עובדת לו - כאיזו שטות מתוקה של סבתא שובבה - מבלי לקלוט את המטען התרבותי שהמילה נושאת במדינה קטנה במזרח התיכון.
סביר להניח שהוא פשוט נתקל במילה, אהב את המשמעות ("אישה מושכת"), והכניס אותה לתוך הדמות - בלי לבדוק יותר מדי מתי או איפה היא הייתה קיימת באמת, ואם היא אי פעם חצתה את האוקיינוס.
קוראי סטיבן קינג ותיקים (כמו הח"מ) יודעים שלא פעם קינג מבקש מהקהל להבין לבד איפה או מתי הסיפור מתרחש. במקרה הזה הוא השאיר לא מעט "פירורי לחם" תרבותיים. אם מחברים את הנקודות, מבינים שגיבור הסיפור נולד בסביבות 1980, והשיחה התרחשה בערך בשנת 1990. אף סבתא בישראל לא אמרה "כוסית" באותן שנים, שלא לדבר על סבתות (מגניבות ככל שיהיו) בפרברים של ניו אינגלנד.
כך או כך, ההחלטה של פלנגן (שכמו סטיבן קינג, אינו בן לעם הנבחר) לשמור את המילה הזו בתסריט ואפילו לבטא אותה בדיוק כפי שהיא כתובה - היא אחת הדוגמאות המדהימות לאיך ששפה, זהות ותרבות יכולות להחליק לסרט הוליוודי בצורה מרושלת בלי שאף אחד ישים לב. אף אחד - חוץ מכל ישראלי שיישב באולם, ויחייך לעצמו במבוכה באותו רגע.