ברוכים הבאים ל"שיעור האזרחות הגדול"! נושא השיעור: ההבדלים בין דמוקרטיה לדיקטטורה. סגל המרצים: ארז וארז, או מוגרבי ואיסקוב (תרגישו חופשי לקרוא להם איך שבא לכם, כל עוד אתם לא יוצרים קשר עין ומדברים בכבוד). התלמידים: שאר דיירי הבית, מלבד שלקה המשמשת כעוזרת הוראה, ובובליל, שעוד משנות השישים יש לו פטור מלהיכנס לכיתה. ועכשיו לבוחן פתע: האם דיירי "האח" יבינו שהם חיים בדיקטטורה (או דיקטטוריה, אליבא דאיסקוב) ומתנהלים בהתאם לקריזה היומית של שמש העמים מאור עקיבא וההפסד הכי גדול שידע הכדורגל העולמי - או שהם ישוכנעו שהוא פשוט שליח השם שרואה כל דבר שעתיים קדימה, ולכן אין דבר הגיוני יותר מכך שהוא יקבל את כל ההחלטות עבורם. ושום מילה על הפוליטיקה הישראלית, כן?
הוויכוח הכל כך דבילי בין שלוקים לבין קפה - לדעתי, רק אחד מהם הוא מוצר צריכה בסיסי, ולא, לא מדובר בשקיות הניילון עם צבע המאכל - היה רק סימפטום לכמה שעלה לאיסקוב. מה עלה? הבן אדם מתהלך בבית חצי מטר מעל האדמה, יורה פקודות ומצפה ששאר הדיירים יצייתו. כעיקרון, זה הבית של איסקוב והאח הגדול רק חי בו, ואנחנו נמצאים במרחק פרקים ספורים מכך שהדיירים ייכנסו לווידויים בחדר האיסקוב הגדול ויקבלו ממנו משפטי חיזוק מדהימים כמו "אתה טועה", "אין לך מושג על מה את מדברת" והלהיט "אני ידעתי את זה לפני שאמרת לי".
לעומת איסקוב, שהאגו טריפ שלו ניכר גם בתצלומי לוויין, מוגרבי רואה בעצמו מנהיג חנון ורחום - כזה שמחובר לעם ומנסה לרצות את האזרחים, סליחה, את הדיירים, ולא לרדות בהם. למעשה, כמו שבובליל - שמתנהל בשבועות האחרונים כמו צופה שצועק על הטלוויזיה רק שהספה שלו נמצאת במקרה בתוך הבית - אמר למוגרבי: "כולם רואים שהתחלת להרחיק את עצמך מהם" (איסקוב ושלקה). וזה נכון - מוגרבי, האיש שאפילו טפלון מרגיש כמו סטיקי רייס לידו, מזהה משהו שנוי במחלוקת ומתחיל לתפוס מרחק.
רגע לפני שנגיע לדיירים החדשים שנכנסו אתמול, נעצור להיפרד משאול, שעזב אותנו דווקא במשימת הפריז. וכך, בסגירת מעגל אירונית למדי, מי שעצר את המשחק כדי למנוע את ההדחה של אלאיה - נפרד מהבית מבלי שאף אחד ניגש להיפרד (וסורי אלאיה, את הדמעות והרטט בשפה אפילו הבנות שלי עושות בצורה יותר אמינה, והן בנות שלושה חודשים). שאול היה דייר שנוי במחלוקת שהתנהל בבית בצורה שהטריפה לא פעם את שאר הדיירים, והוא ניחן בכישרון נדיר למדי - להיות במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון, במאה אחוז מהמקרים. ובכל זאת, בעונה שמובלת על ידי קבוצה קטנה מאוד של דיירים עם יותר מדי פרחי קיר, דווקא ההתנהלות של שאול בבית הכניסה עניין - כי היא הייתה לא צפויה וחסרת היגיון.
והנה זה קורה, ולזכות הפקת "האח הגדול" השנה חייבים להגיד שכמעט בדיוק בזמן. בעונות האחרונות הייתה לתוכנית נטייה לפספס עם הטיימינג של כניסת הדיירים השנייה אבל העונה זיהו שם בצדק את העזיבה של כמה דיירים דומיננטיים (מאור, לורן, שאול), ופחדו שנצטרך להעביר פרקים שמבוססים על שיחות של אנה, חן ונתנאל ("מה נראה לך שהשעה, אחי?" "וואלה, אחי, לא יודע"). ולכן הוזרם דם חדש - שבתקווה יצליח לפרק את מאזן הכוחות. ואם כבר לפרק מאזני כוחות - תכירו את מושיקו עג'מי.
מושיקו מגיע אלינו מכפר שלם, ושם משפחתו הוא כאמור עג'מי. מה שנקרא - האיש עבר הסללה מלידה לשכונות קשות. בתור מי שגר בכפר שלם כבר כחמש-עשרה שנים, חשוב לי לציין שבניגוד לסיפורים של מושיקו, אין כבר ביוב ברחובות, ואפילו אף אחד לא נורה כאן (נכון לאתמול לפחות). אבל אין ספק שלשכונה יש עבר. גם למושיקו יש עבר - והוא כולל 120 קילו וחיבה לחטיפים, ולכן הוא מאוד מתחבר לשלקה ומתכנן לאכול איתה ביחד סרטים על האם להוריד חולצה בבריכה (ללא ספק הסוגייה הכי מעוררת הזדהות בבית העונה). האם הוא יצליח לגרום לשלקה להתרחק מאיסקוב ולקבל את עצמה כאדם נפרד ואפילו כמושא אהבה? הלוואי.
מישהו בהפקה כנראה החליט שרוב הדיירים העונה מגיעים פחות או יותר מאותו רקע של רשתות חברתיות וסלבריטאות מקומית - ולכן החליט לגוון ולהכניס לבית דיירת מהאקדמיה, שמתעניינת בתאי גזע ורוצה להכניס קצת שיח על בריחת המוחות בישראל. סתאאאם.
קבלו את יוכי אפוליאון - בוגרת "המירוץ למיליון" שפרשה בגמר בגלל שביקשו ממנה לעלות לגובה. מאז שראינו אותה בפעם האחרונה, יש לה שלושה ילדים, אותם הביאה עם בן זוג שמבוגר ממנה ב-28 שנים. כעיקרון, יוכי עושה רושם של הכלאה בין הפה המלוכלך של מאור והאגרסיביות של שני - כך שאו שהיא תהפוך לאחת הדיירות הבולטות של העונה, או שהיא תהיה הראשונה מהכניסה השנייה לחזור לעשות כביסות בבית.
הכוכב של הכניסה הוא כמובן רועי ממושב ישרש. טיפוס שקשה לתאר במילים - או בעצם, די פשוט: קבלו את דרורע אחרי שהכניסו אותה למכונת זמן וקיבלו גרסה צעירה בשלושים שנה. השילוב בין הומואיות מוחצנת ואהבה לבורא עולם הוא לא חדש, ואני בטוח שרועי שלנו ישמח להיות הפרזנטור של הדואליות הזאת. מעבר לזה, יש לו פה ג'ורה שגורם לדרורע להישמע כמו הנזירה מריה מצלילי המוסיקה, ותעודת הזהות שלו הצליחה לגרום לי לצחוק בקול לפחות פעמיים. כולנו תקווה שהוא יעמוד בהבטחה שלו וישאר בבית להרבה זמן - כי אנחנו זקוקים לזה.
והנה הגענו לשירז מצפון תל אביב - ואני אתאמץ ממש לתאר אותה מבלי להעליב, כי בכל זאת מדובר באישה צעירה בת 22. לא ברור אם שירז היא שחקנית מדהימה שמגלמת דמות של בחורה לא מאוד חכמה - או שהיא פשוט היא בעצמה. בכל מקרה, מדובר במראה האובר-עשוי של מאי, רק עם מחסור באינטליגנציה רגשית. מצד שני, היא כן מקיימת פעילות ללא מטרות רווח עם פינת הטיקטוק שלה "הלו הלו", בה היא מתחילה עם גברים תפוסים באינסטגרם, ואם הם זורמים איתה - היא חושפת אותם כבוגדים. הלוואי והייתי ממציא את זה.
כעיקרון, שפשפתי את העיניים שלוש פעמים כדי לוודא ששון יפישין הוא באמת דייר חדש - ולא טל אהרון קאופמן שהחליט לחזור הביתה בתחפושת. כמוהו, מדובר בלוחם אמיץ וערכי שנמצא כבר שנתיים בחזית. יש לו סיפור משפחתי מורכב על אבא שעזב בגיל שש, ושפה ציורית שמחלקת את העולם לקוזורים וזרובבלים. הוא לוטש את עיניו אל תרצה, כי הוא רואה בה אחות לוחמת - ואם מישהו יצליח לפרק את מערכת היחסים שלה עם איסקוב, כולנו נגיד תודה.
הערב תיכנס לבית האקסית של יובל, ואחרי שראינו בפרק איך שני ויובל מתפייטים על הרגעים בהם לא דיברו אחד עם השנייה - אין ספק שמערכת היחסים הזאת צריכה טלטלה. אני, בכל מקרה, הכנתי קלונקס.
ציטוטים נבחרים:
"הייתי בשירותים, אפילו לא יכולתי להגיד שמע ישראל" — חן ניצל מהדחת הפריז באירוע מחורבן של ממש.
"הילדים באפריקה גדלו איך שאנחנו גדלנו? למה הם לא מתעצבנים?" — שאול בא להרגיע את אלאיה, ועל הדרך מנצל יבשת שלמה.
"תלך לחולון, בכל פיצוצייה תראה ארז איסקוב" — רועי ממושב ישרש טוען שאיסקוב הוא מוצר צריכה בסיסי.