טקס אשכבה נערך הבוקר (חמישי) באולם רובינא בתיאטרון הבימה לשחקן אלון אבוטבול, אחד השחקנים הישראלים האהובים והמוצלחים ביותר מאז שנות ה-80, שהלך לעולמו השבוע בגיל 60. מאות בני אדם הגיעו לתיאטרון - בהם השחקנים דרור קרן, ששון גבאי, רבקה מיכאלי ואלי דנקר, הזמרים מירי מסיקה וגלעד כהנא, הבמאי משה קפטן, השר לשעבר עמיר פרץ ואחרים - ובהמשך היום תיערך הלוויתו בבית העלמין בקיבוץ גבעת ברנר. אבוטבול התמוטט בחוף הבונים לפני כמה ימים, לאחר שיצא מן המים.
יצחק, דוד של אלון, ספד לו. "אני זוכר את היום שאחותי באה עם התינוק החייכן, חצי אס חצי נסיך", אמר. "הוא טען שזה לא פיקניק גדול להיות אח מועדף. האמנתי לו. בסופו של דבר, להיות ילד מועדף זה עול, כנראה שהרצון להיות הכי טוב נמשך כל חייו, ואולי אפילו עד הרגעים האחרונים".
"הרבה אנשים אומרים הנה, הילד מקריית אתא, הפריפריה, הגיע לצנטרום התל-אביבי ועשה קריירה. אז אספר שזה התחיל כשלילד מהפריפריה היה דוד מאותה פריפריה, שהיו לו שנים בברנז'ה. בגיל 15 הוא אומר לי 'אני רוצה ללכת לתלמה ילין, אבל פיקששתי את הדדליין'. הבנתי מה הוא רוצה ממני, אצלנו בארץ הדדליין לא כזה דד", המשיך. "שלום יקר שלי, תודה רבה".
אלון אבוטבול 2025-1965
הוא היה אחד משלנו, אבל קצת אחר: פרידה משחקן גדול מהחיים
הקולגות מתאבלים: "כל מפגש שלי עם אלון אבוטבול הצית בי תשוקה לחיים"
גם בעולם ספדו לשחקן אלון אבוטבול: "הותיר רושם בלתי נשכח"
"שתי אצבעות מצידון" עד "האסונות של נינה": התפקידים הבלתי נשכחים של אלון אבוטבול
שולי רנד עלה אחריו. "כאילו שהיה חסר לנו כאב וחוסר אונים במקום הזה מוכה הכאב, החליטה הנשמה היקרה שלך, הסקרנית, חסרת המנוח, הססגונית, מלאת אהבת האדם, להסתלק ולשבור לכל כך הרבה שנים את הלב. היו לנו אינסוף שיחות על המקצוע והחיים, דיברת על גורם ההפתעה. 'להפתיע שולי, להפתיע. את הפרטנר, את הבמאי'. קראת לזה להישאר חי. כל כך פחדת ממוות פנימי, מקצועי. אז הפתעת, ועוד איך הפתעת".
"ליטשת את הכישרון שלך לדרגת מאסטר. צייר, מוזיקאי, איש משפחה, חבר אמיתי, בן אדם. נפגשנו בתל אביב, מפוצץ אמביציה לכבוש. ההתבגרות המקצועית, האישית, תמיד חסר שקט ומחפש לפרוץ את הגבולות של עצמך. לא לנוח, להמשיך לגלף את המתנה הנדירה שנתן לך אלוהים ליצירת מופת. התקופה המשמעותית ביותר שבילינו יחד הייתה ליד מיטתו של אחיך. אברהם היה דמות חשובה להמון אנשים ובעיקר לך", סיפר והשתנק מבכי. "ראיתי באיזו עדינות, מסירות ורגישות טיפלת בו. לא נתת לו להרגיש את הפחד והכאב שלך".
"השארת למשפחה היקרה שלך ולנו דרך. נוח לשלום אבוטבול, תברך את כולנו, את העם שלנו. אנחנו כל כך זקוקים לזה. תלמד עלינו זכות".
דרור קרן סיפר גם הוא על אבוטבול. "תראה מה עשית יאחי, רובינא מפוצץ בדרמה ישראלית לראשונה זה שנים, ועוד הצגת יחיד", התלוצץ. "תמיד היה לך עוד שפן בכובע. כל הדרמה בשביל להיות חבר קיבוץ בגבעת ברנר? אתה לא סופי, הבן אדם הכי בלתי סופני שהכרתי. תמיד עוד סיפור. הפילוסוף הנורבגי והסופר היפני. כמה קראת ולמדת, כל שיחה כשאתה דלוק מעוד שורה וציטוט ואני 'שנייה, רגע, מה אתה מנסה להגיד בכלל, כולה שאלתי מה שלומך'".
"שילוב של חתול רחוב ואינטלקטואל, איש רנסנס אמיתי. חוקר. שאלת, בדקת, חיפשת לדייק את הדרך, השאלה הנכונה. סקרנות בלתי נגמרת הייתה לך לאנשים. שלא לומר בלתי נסבלת. ללכת איתך בקינג ג'ורג' - סיוט. עוד אחד שרוצה לדבר איתך, את זאת מחבק ואת ההיא שואל. רבאק, קבענו לקפה. מגנט של אנשים. מגה טאלנט, הוליווד סטאר כחול-לבן".
ששון גבאי אמר בהספד שלו כי "כולנו דוממנו מנועים, בשקט רועם. אני נזכר שלפני יותר מ-40 שנה 'קיבלתי' את אלון בגיל 17 וחצי, בהצגה הראשונה שעשה בחיים. כבר אז היה ממזר ונועז, עם זיק בעיניים, מבין דברים שלאחרים לקח זמן. גבר מקסים, אריה בין אריות".
"אלון אהוב, כוכב יקר במסע גלקטי מקריית אתא אל העתיד. חותר בתנועה מתמדת, בשמיים אדומים, סוערים ומאובקים. מול רוחות שזורות חול בעיניים. חיפוש סקרני בנתיבים לא נודעים. לא חשוב לאן, התנועה תעשה את העבודה. בדרך נלכדים אנשים, משפחה וילדים, אהבות, אוהבים, סקרנים. אנשים שבאו להציץ בתהייה שלך", ספד.
"מסע נדיר שבסופו הוטלת לים הכחול, נשטפת עם הגלים אל החוף, לנוח. טוס הלאה, אלון אהוב, למסע שלא ייגמר. ואולי בלילה נבחין בשובל האור המטפס בדרכך למעלה למעלה".
"יהיו עוד הרבה מילים וסיפורים", ספדה גם יעל אבקסיס. "שיר [ביליה, בת זוגו של אבוטבול - א.ס], אני כועסת. הכוח העל טבעי שלך אלון, להיות ולא להיות, פה לא תעבוד עלינו. אמרתי לו השנה שהוא אינטנסיבי לי עכשיו. הוא מביא לנו אותה עכשיו בהפוכה. הסתכלתי על ההודעות האחרונות, בשנה האחרונה ההזויה. כתבתי שניים-שלושה משפטים שלו מתוכם: 'תוהה על הזמן שמשאיר אותי חי. כרגע יש אור בחשכה הגדולה שלי. מלאכית שלי'. בדרך כלל קרא לי משוגעת, הפעם מלאכית. כתב לי מתוך תהלים, והנה אלון, עכשיו בדרכך בסולם אתה בעולם הוודאות. הייתה בך כמיהה עמוקה לוודאויות".
"תקפצו לי, אין לי ספק, עכשיו כשאתה שם תקשיב לי ותקשיב לי טוב - אחרי שתחבק חזק את ארלט ותבכו יחד עם אבי [אמו ואחיו של אבוטבול - א.ס.], תעשה לי טובה אלון, תקפוץ לגן של רונית [אלקבץ, שביימה את שניהם בסרט "שבעה" - א.ס.], תתחבקו לשניה, תיקרעו מצחוק עלינו, ובבקשה, תניפו את מטה הקסמים שלכם ואל תשכחו אותנו כל כך מהר. כי יש פה חשכה גדולה כמו שאתה יודע ובכוחכם לפזר אבקה כדי שנלמד לסלוח אחד לשני. אולי נצליח לחדש פה טוב, עתיד בהיר יותר לילדים שלך, של רונית, שלנו. שלחטופים יהיה לאן לחזור. שכמוך, נאהב הכי חזק, נדבוק באמת ונשאיר את הצדק למעלה".
מירי מסיקה ספדה גם היא בבכי. "שאלו אותי איך זה לעבוד עם אלון אבוטבול. אחד השחקנים הגדולים, אולי הכי גדול. הסתכלתי עליו כמו פלא. אני רק רציתי למצוא, והוא רק רצה לא להגיע לעולם ולחפש. מפגש בלתי אפשרי, כל לילה היה מישהו אחר. עד שהבנתי את השיעור שרצה ללמד אותי. מורה אדיר, רב, שאמאן. כמות האנשים שראיתי ששינה להם את החיים".
"לא אפגוש אדם דומה לו. אספר לכם משהו ששריף שהיה פרטנר שלו כתב: גם לי בחזרות היה קשה עם אלון, לא הבנתי מה זה היצור הזה, שלא נכנע לשום חוק, בתדר אחר. ישבנו בחוץ, הייתי מתוסכל, כואב ופרפקציוניסט. אלון הסתכל על פרח שיצא מהקיר ואמר don't worry, beauty will always find it's way to emerge".
"אתמול ראיתי ריאיון שאתה אומר שאתה לא רוצה שישירו בהלוויה שלך. וכבר קראו לי", סיפרה והקהל פרץ בצחוק. "אבל זאת לא הלוויה, אז אשיר". לאחר מכן ביצעה את "Omar Sharif", השיר הבולט מתוך המחזמר "ביקור התזמורת" שבו שיחקו שניהם בלונדון.
אבוטבול כיכב בעשרות סרטים, סדרות והפקות תיאטרון בארץ ובעולם, זכה בפרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר בשנת 2003 על משחקו בסרט "האסונות של נינה" ובפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים על הסרט "אחד משלנו", ונהנה מקריירה בינלאומית שכללה הופעות בסרטים בפרופיל גבוה כמו "מינכן" של סטיבן ספילברג ו"עלייתו של האביר האפל" של כריסטופר נולן, "רמבו 3" ועוד.
בין היתר כיכב אבוטבול גם בסרטים כמו "שתי אצבעות מצידון" מ-1986, שהיווה את רגע הפריצה שלו, סרט הפולחן "הכוכב הכחול", "בופור" המועמד לאוסקר, "מקום בגן עדן", "פוטו רומן", "בר 51", "לילסדה", "שבעה", "מרס תורכי" ו"ההיא שחוזרת הביתה".
עוד כיכב בסדרות "שבתות וחגים", "הרמון", ו"הגרמני", האחרונה שבה כיכב לפני מותו; והמחזמר "ביקור התזמורת" שבו כיכב על במות הווסט-אנד בלונדון. הוא התנסה גם בסוגים אחרים של יצירה כמו ציור ומוזיקה, ואף הקליט אלבום בשם "Family Business".