מסתמן: דידי הררי ישוב לשדר תכנית יומית ברדיו דרום כבר בספטמבר, אומרים גורמים בתעשייה לוואלה תרבות. זאת שמונה חודשים בלבד לאחר שנאלץ לעזוב את תפקידו כמנכ"ל רדיו תל אביב וכמגיש בתחנה, בעקבות עדויות של לפחות 14 נשים שטענו להטרדות ותקיפות מיניות מצדו.
כפי שפורסם לראשונה בוואלה תרבות, בחודש שעבר חזר הררי לשדר, הפעם ברדיו דרום, עם תכנית ספיישל שהגיש. כעת, מסתמנת חזרה מלאה של הררי לרדיו עם תכנית יומית. הדבר פותח מחדש את הפצע ומוביל לסערת רגשות עזה של כעס וכאב בקרב נשים שהעידו כי נפגעו מהמגיש ובקרב ארגונים הנאבקים בפגיעה מינית.
תחנת רדיו דרום נמצאת בבעלות צביקה שלום ויוסי סבן, שגם שותפים בבעלות על רדיו תל אביב והם גם בעלים של תחנת גלי ישראל. הררי למעשה חוזר לשדר באחת מתחנות הרדיו שנמצאת בשליטת הבעלים, ששותפים בבעלות רדיו תל אביב, אותה תחנה שנאלץ לעזוב. כלומר, יד אחת נעלה לו את הדלת - והיד השנייה כבר פתחה את החלון.
מילה סביטלמן, אחת הנשים שהעידו על הררי בתחקיר "הארץ" ולאחר מכן נחשפה באומץ בשמה המלא בפוסט בחשבון הפייסבוק שלה, אמרה היום לוואלה תרבות בתגובה לחזרתו המסתמנת של הררי לתכנית יומית ברדיו: "מדידי הררי מעולם לא היו לי ציפיות. הוא לא התנצל ולא לקח אחריות. אבל הבעלים הוכיחו פעם נוספת שהם לא מאמינים לעובדים שלהם ושהפגיעה שהם לכאורה חוו לא מעניינת אותם כהוא זה".
בפוסט של מילה לאחר התחקיר, שהעלתה ב-30 בנובמבר וטענה בו לתקיפה מינית מצד הררי, כתבה בין השאר: "מי שחושב שיותר מ-10 נשים יתקבצו להמציא עלילת דם על איש בן כמעט 70 עם קריירה של מעל 30 שנה סתם כי מתחשק להן - הוא אדם מטומטם במקרה הטוב. אבל מה שלא מניח לי אלה התגובות. בראש ובראשונה של דידי עצמו שמתעקש שנעשה נגדו פוטש, אבל מעל לכל של מי שהיו לצידו, ראו הכל, ידעו הכל, ובחרו לשתוק או לספר שקרים מוחלטים כדי לשמור על עורם.
"הרשו לי להתעלם מדירקטוריון 102FM ולדבר לרגע על העובדים בתחנה הזו. מבלי כל אחד ואחת שלא עברו על סדר היום על החזקת יד, ליטוף שיער, וחיבוק ארוך מדי - נחשפה סוף סוף המכונה המשומנת הזו שנקראת דידי הררי. עד לתחנה הזו, בכל מקום שבו הוא דרך - ידעו ושתקו. בלתי אפשרי היה להתלונן על בן אדם כשהוא מביא את הכסף לתחנת הרדיו. בלתי אפשרי היה להתלונן על בן אדם שכל הסביבה שלו משחקת איתך ב'בסוף זה יתפוצץ, מישהי תדבר, אבל למה לך להסתבך?'. ועל השאלה התמידית שלי של 'אבל למה אתם לא מדברים' תמיד הגיעה תשובה מתחמקת.
"אז למה אנחנו מדברות רק עכשיו? בשביל זה אני כותבת את הפוסט הזה, כדי להסביר את המכניזם מאחורי התמודדות עם הטרדה, או במקרה שלי, תקיפה מינית. כשדידי לקח אותי טרמפ הייתי סטודנטית שלו בשנה ג' ועובדת חדשה ברדיו 103FM. ילדה מנתניה, חולת טלוויזיה. מאוד אהבתי את הדמות של דידי. הוא היה נראה לי אחלה גבר, אבהי (מוכר נכון?), מצחיק. שמחתי לשמוע שהוא הולך להיות מרצה שלי ועוד יותר שימח אותי לראות שהוא מעריך אותי. לכן גם הסכמתי לנסוע איתו בטרמפ לאוניברסיטה ובחזרה.
"שום דבר לא הכין אותי לזה שבדרך חזור, תוך כדי שנשמע במערכת שלו באוטו עדויות מאסון ורסאי, פרויקט גמר שעבדתי עליו מעל שנה, הוא ילטף אותי וימזמז לי את היד (...) לקחו לי חמישה ימים להיות בהתמוטטות עצבים שלאחריה פתחתי לעצמי דף לבן דמיוני. 'אני אשכח את מה שקרה, זה יהיה קוריוז לספר לחבר'ה ונמשיך הלאה'. וכך עשיתי (...) מתי העסק התחיל להסתבך? כשהתחלתי לשמוע על עוד בחורות ועוד בחורות ועוד. כשהתחלתי להבין שסביבי כולם יודעים - 'אני לא מאמינה שעלית איתו לרכב. את לא יודעת שאסור לבחורה להיות לבד עם דידי הררי ברכב?' לא אשכח איך חברה מ-103FM אמרה לי את זה.
"אבל המשפט הזה לא חזר על עצמו רק שם - הוא חזר על עצמו בכל מקום שהשם של דידי עלה ממני או מכל אדם אחר. ואז התחילו לבוא בחורות אחריי (...) חשוב לי שתבינו, כל אחת שדיברה בכתבה הזו, לקחה סיכון אדיר, אבל היא עשתה את זה נטו מההבנה שזמנם של אלה שלא עדכנו אותם שהחוקים השתנו - נגמר (...) ולמי שבחר להתעלם למרות שידע - מאחלת שלעולם הילדה שלכם לא תעבור את מה שכל אחת מהבנות (וגם אני) עברה עם האיש הזה".
טרם התקבלו תגובות דידי הררי ורדיו דרום.
גם תנועת הנשים נעמת הביעה כעס וקראה היום להנהלת הרדיו להפוך את ההחלטה. "אנו קוראות להנהלת רדיו דרום לחזור בה מההחלטה, שמעבירה מסר נוראי ברמה הציבורית, אך גם ברמה הארגונית הפנימית", נמסר מהתנועה לוואלה תרבות. "המבחן הוא לא רק זה הפלילי אלא גם הערכי - העדויות הרבות שפורסמו בעניינו של דידי הררי העלו טענות קשות על הפיכת מקומות העבודה הקודמים שהעסיקו אותו לרעילים ולא בטוחים עבור נשים. אף אישה לא צריכה לקום בבוקר במועקה ולהגיע לעבודה בתחושה שהיא צריכה להסתתר מפני טורף מיני לכאורה. אנו דורשות מההנהלה להבין מה בכוונתם לעשות כדי לוודא שנשות התחנה ירגישו בטוחות בעבודתן".
כפי שפורסם לראשונה בוואלה תרבות, דידי הררי חזר לשדר בחודש שעבר, ברדיו דרום. "אני דידי הררי. כן, הרבה זמן לא אמרתי את זה, אז הנה אני אומר. אני דידי הררי ואני איתכם בשעתיים הקרובות", אמר הררי בתחילת השידור הראשון ברדיו דרום ב-18 ביולי. למעשה, לא עבר זמן רב. שבעה חודשים בלבד לאחר שהתפטר מתפקידו כמנכ"ל רדיו תל אביב, לאחר שלפחות 14 נשים העידו על הטרדות ותקיפות מיניות מצדו, הררי שידר במשך שעתיים ביום שישי תכנית ספיישל בשם "חי בסרט" המוקדשת לשירים מסרטים ישראליים. כבר אז פרסמנו בוואלה תרבות שהררי צפוי להמשיך להגיש תכניות בתחנה וכי השדרן נמצא עם רדיו דרום במשא ומתן מתקדם לחזור ולשדר בה תכנית קבועה.
טימור הררי, שלאחר תחקיר הארץ על דידי הררי, בנובמבר, שיתפה באומץ בפוסט בפייסבוק את טענותיה על שלושה מקרים שבהם הוטרדה והותקפה מינית מהשדרן, אמרה לפני כחודש לוואלה תרבות בתגובה לחזרתו של דידי הררי: "קראתי את הדיווח בוואלה הבוקר, והתהפכה לי הבטן למשמע החדשה. זכותו של כל אדם לפרנסה וחופש תעסוקה, לא מבקשת נקמה אנוכי, אלא הקשבה שלא הייתה וחרטה אמיתית שטרם נשמעה.
"אני חושבת היום על תחושותיהן של העובדות ברדיו דרום, אני מאוד מקווה שלא להן אני צריכה לאחל בהצלחה על תפקידו החדש. זאת הבחירה שלו אם עמדת השידור תחזור להיות עמדת הפשע, או עמדת ההשפעה, כפי שהיא בהחלט יכולה להיות. זאת העת הכי קריטית בהיסטוריה של כולנו לבחור באיזה צד שלנו אנחנו בוחרים - בכוחני התחרותי הכובש והרומס, או בצד האנושי החומל הרואה את האדם והאישה שממול כפי שנבראו - כשווים ושוות לנו. אמן ודידי ישכיל לבחור נכון, בשביל הילדות שלו, בשביל הילדים שלהם. אם בזו הדרך יבחר, מאחלת לו הצלחה בתפקידו, לא רק בתחנה, אלא כשותף בריפוי החברה הישראלית".
בנובמבר פרסם העיתונאי הילו גלזר בהארץ תחקיר על הררי, ובו העידו שורה של נשים - סטודנטיות של הררי או כאלו שעבדו תחתיו - שהררי הטריד ותקף אותן מינית. בנוסף, פורסמו לפחות ארבע עדויות נוספות בכלי התקשורת אחרים וברשת, ובהן עדות שנחשפה בוואלה תרבות של אישה שטוענת כי הררי הטריד אותה מינית.
ברקע ביקורת בתוך תחנת הרדיו ומחוצה לה, הודיע אז דירקטוריון רדיו תל אביב תחילה על ההחלטה להשעות לאלתר את הררי מתפקידיו בתחנה, הן כמנכ"ל והן כמגיש. לאחר מכן, הררי הודיע על התפטרותו הסופית מהתחנה. בעקבות הפרשה, פורסם כי הררי הפסיק להיות הפרזנטור של חברת הרכב "יורודרייב", כחצי שנה בלבד לאחר שנכנס לתפקיד, וכי סוכנות הייצוג "ייצוג 1", שבה היה חתום, הודיעה לו כי הם מפסיקים לעבוד ביחד.
העדות שנחשפה בוואלה תרבות היא של דנה (שם בדוי), שעבדה בסוף שנות התשעים כמפיקה בתחנת 103FM ומדי פעם הפיקה גם את תוכנית הרדיו של הררי, המבוגר ממנה ביותר מ-15 שנה. "יום אחד הייתי אצלו במשרד, כמו הרבה פעמים שהייתי אצלו במשרד. בפעם הזאת הוא בחר לעבור את הגבול, לחצות את גבול החביבות, הסחבקיות והצחוקים. באופן פתאומי מאוד, הוא גהר עליי ונישק אותי. הייתי מאוד מופתעת. הוא התקרב אליי, רכן עליי, תפס אותי ונישק אותי בפה, בלי שום סימן שבדק אם אני מסכימה. אני לא הייתי במוד הזה בשום צורה. לא היה בינינו שום קשר אינטימי, לא היה לי שום רצון במגע, לא מגע מיני ולא מגע בכלל. מה גם שהיה לי חבר וגרתי איתו. דחיתי אותו מאוד מהר. התגובה שלי היתה כזאת: 'וואו, דידי, מה אתה עושה?! וואט דה פאק אר יו דווינג?!'. הייתי מאוד מופתעת. נגעלתי. הרגשתי איכס. מבחינתי הוא היה מאוד מבוגר. מבחינתי הוא היה תרח שרכן לנשק אותי. בזמן שאני ממש לא מעוניינת במגע איתו. ידעתי שאני צריכה לעצור אותו ולהיות מאוד ברורה והבהרתי לו שמה שהוא עושה כאן לא יקרה, שישכח מזה מיד".
דידי הררי מסר אז בתגובה לוואלה: "לא היה ולא נברא, מאחר ומעולם לא כפיתי את עצמי על אף אישה. אין אדם, וגם אני, שמסוגל להתמודד עם טענה אנונימית, נטולת הקשר וזמן, למעט העובדה שמדובר במקרה שהתרחש לפני למעלה מ-25 שנים. היכולת להתגונן בלי פנים ושם מותירה אותי מדמם על לא עוול בכפי. שופכים את דמי במקום הכי כואב והכי נמוך. קבוצה מאוד מסוימת החליטה לעשות עליי פוטש. אלחם על שמי הטוב".