לכל דבר טוב יש סוף, וגם לכל דבר רע. מאתמול אפשר להתחיל לספור שלושה שבועות עד לגמר "האח הגדול" - ולרגע שמדינה שלמה מחכה לו: חמש הדקות שכולם נותנים לזוגיות של שני ויובל מחוץ לבית. מכוערת, רעילה, חסרת כל היגיון, אובססיבית וגם רומנטית, מלאת תשוקה וחד־פעמית - כל כך הרבה שמות תואר הוצמדו לזוגיות של השניים האלה, ועדיין קשה לסכם את מערכת היחסים שהגדירה עונה שלמה והכניסה שני דיירים בבית לריאליטי בתוך ריאליטי. נדמה שסוף-סוף נפל האסימון לשאר הדיירים בבית - כלומר, איסקוב וחבורת האנשים שמהנהנים אחרי כל מילה שיוצאת לו מהפה - שהצופים בבית לא רואים את יובל ושני כדיירים דחויים או מוחרמים; הם בכלל הפוקוס של העונה.
מי שלקח הכי קשה את רגע ה"יוריקה!" הזה הוא מוגרבי, שעד עכשיו התייחס לשני ויובל כאל שני הילדים הכי פחות מקובלים בשכבה, שהוא מדי פעם (כשאיסקוב מנמנם) מציע להם לשחק יחד בכדור. ההבנה שבעצם הם כוכבי העונה הכניסה אותו ללופ מחשבתי, והוא עשה ככל יכולתו כדי להיכנס איתם לעימותים כדי להראות שיש לו יותר גדול. על הדרך גילינו תכונות חדשות ומטרידות במיוחד אצל ארז מוגרבי - דייר חביב ולא מזיק בדרך כלל - כמו "אכילה אסטרטגית". בחייאת, מי לעזאזל יאכל טוסט גם כשממש לא מתחשק לו, רק כדי להיכנס לוויכוח עם דייר אחר?
לעומת התכונות הקצת פתטיות שהתגלו אצל מוגרבי, יובל ממשיך להיות על הגל. כמו שהוא בוודאי שמע בשיעורי התורה שהוא מקפיד לפקוד: "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" - כך שאפילו את העונש שהוא קיבל ממאי, לישון באוהל בחצר, הוא הצליח למנף לסצנת גבר מול איתני הטבע, שבה הוא ושני חמודים ביחד לחמש דקות מול שאר הדיירים. אפילו הניסיון של מוגרבי להכניס לו מתחת לחגורה, דרך שימוש בשני כדי להגיע אליו ולהתעמת אותו, רק הוציא אותו כגבר שבטוח מספיק בבת הזוג שלו כדי לתת לה לעמוד בפני עצמה (וכולנו יודעים ששני לא מפחדת מעימותים בווליום גבוה).
יוסי בובליל הוא לא מוגרבי. לא ברור איך עובד תהליך החשיבה של האיש, אבל מי שנדמה שמעשן במקום לישון מתגלה כדייר עם האסטרטגיות המוצלחות ביותר בתחום הוצאת הדיירים האחרים משפיותם. ההערה שלו לשני על העלייה במשקל - כן, לכו תחנכו גבר בן שבעים ושתיים - הכניסה אותה לסרטים. והתשובה הרציונלית מדי של יובל ("7-8 קילו, לא יותר") הצליחה לערער את הקשר שלהם, שדווקא חווה רנסנס בימים האחרונים. לשם שינוי, דווקא שני הייתה זאת שהייתה שם בשביל יובל לאחרונה והצליחה להכיל אותו כשהוא התמודד עם חוסר הביטחון שלו מול שאר הדיירים ובעיקר מול מופע האגו הבינלאומי של ארז איסקוב. בדרך כלל חולשות אצל השניים האלה מובילות לפיצוץ; הפעם זה דווקא הוביל לאחווה של רוך.
אין ספק שהעונה הזאת שוב מוכיחה את היחס השונה שנשים מקבלות בבית - ולא לטובה. מי שטוענים שגבר שהיה מתייחס לאישה כמו ששני מתייחסת ליובל היה זוכה לבקלאש רציני, לא טועים. אבל הם שוכחים שבזמן שהגברים בבית יושבים ומתופפים על הכרס שלהם בגאווה, הנשים בבית מקבלות הערות ודירוגים על המראה שלהן מהרגע שנכנסו. אמנם היחס של מאור למאי בתחילת העונה גרם לה לקבל את עיקר הפוקוס בהקשר של השפלה וחפצון נשים, אבל גם שני - על הגוף השרירי ותזונת החלבונים שלה - חוטפת הערות מיזוגניות ששום גבר לא היה מקבל.
ביקום מקביל גם מערכת היחסים בין שירז (הידועה גם כ"משקולת של איסקוב" - ולא, אל תגידו שאין בעיה ביחס שלו לנשים) ובין חן עלתה על שרטון. היא טוענת - או ממלמלת - שזה קשור לכך שמאי שוב עושה עליו מוב. הוא, מצדו, לא באמת מבין. בכנות, קשה מאוד לנתח זוגיות של שני אנשים כל כך לא-ורבליים. אמנם שירז משלבת מדי פעם מושגים כמו "זה חרה לי", אבל בסופו של דבר נותרנו עם שני דיירים עם מנעד רגשי שמתאים לכיתה ד'. מי מהם ידרג את מי גבוה יותר בטבלת הידידות? אולי נגלה עד סוף העונה. חן, שהזמנים היפים ביותר שלו בבית היו לפני שקיבל זמן מסך, מרגיש בנוח לחלוטין לדקלם את המניפסט שלו על הצורך באישה תמימה "של פעם". כאילו מדובר בסבון ולא בדרך מכובסת לומר שאחרי שהוא נכווה מזוגיות עם אישה שבטוחה במיניות שלה, הוא מחפש אישה חסרת ניסיון שהוא יהיה האור הגדול והיחיד בחייה.
ואם כבר מדברים על מאי - איזו הדחה מאכזבת. במשך שבועות ארוכים הבחורה הצעירה הזאת סחבה את העונה על כתפיה הצרות, חטפה עלבונות דוחים במיוחד ממאור ודרור, חופצנה על ידי כל גברברי הבית, ובכל זאת שמרה על גישה חיובית ורגישות גבוהה לסביבה. מהר מאוד הדמויות המשמעותיות בחייה של מאי הודחו, מה שהשאיר אותה בעיקר בפינת העישון ובפריפריה של יחסים לא תקינים או בריאים עם ארז איסקוב. וזה הוביל לעזיבה הלא מוצדקת שלה לפני הגמר. אבל היי, לפחות נוכל להמשיך לראות את שון רוקד בחדווה לצלילי שיר הבוקר.
ציטוטים נבחרים:
"אתה גבר עם ערכים, אמאל'ה ואבאל'ה" - מאי מחמיאה ליובל, ועל הדרך מדגימה שאפשר גם לערב הורים וגם לבוא בטוב.
"קודם כל אני לא בוכה, אני אלרגית לאבק" - שירז משתפת את חן ברגשות שלה. רק שלא תטפל בדמעות כמו בחצ'קונים, כי אני לא יודע איך היא תסתדר בבית עם מדבקות של כוכב על העיניים.
"שמנת פה, אה?" - יוסי בובליל מעיר לשני על המשקל בעודו מתופף לעצמו על הכרס. ומי אמר שהאבירות חלפה מן העולם?