די אירוני שדווקא כשהזוגיות של יובל ושני שינתה סטטוס להי"ד, הם נקלעו לריב חסר מעצורים על מקלחת. אולי אחד הנושאים שכל בני זוג בעולם רבים עליו לפחות פעם בשבוע. לו רק היה בהם את תעצומות הנפש להמתין שבועיים, הם עוד היו יכולים לריב במציאות על מי גמר את המים החמים ומי לא ניקה אחריו את השערות מהניקוז. נו, בזוגיות שמתחילתה נראתה כאילו קופידון השתמש בסמי הזיה - לא צריך לצפות ליותר מזה.
מודה, כמי שעקב מקרוב אחרי מערכת היחסים הזאת, ואפילו התרגש לרגעים מאווירת "את ואני נגד כל העולם", הייתה לי תקווה שהשניים האלה יצליחו להישאר יחד גם אחרי התוכנית. גם ברגעים הטובים ביותר שלהם, כל ליטוף לא במקום היה יכול להפוך לזירת פיגוע. אבל הפרידה הזאת הייתה קשה לצפייה: כמות הרעל והטינה שיוצאת משניהם בפרקים האחרונים מאירה את כל השהות שלהם בבית באור לא מחמיא. לזכותה של שני ייאמר שהיא לא השתנתה במילימטר מאותה בחורה שירדה במדרגות ומיד התחילה לריב עם דרורע על מקומה - אדם עם עור דק במיוחד ומערכת הגנה אגרסיבית יותר מכל כיפת ברזל.
ביובל הייתה תקווה שככל שהם יתקרבו, הוא יצליח להמיס את הנטייה של שני לנטרל את כל מה שהיא מזהה כאיום. אבל כמו שלמדנו - יש הרגלים שקשה עד בלתי אפשרי לשנות, בטח כשאת נמצאת בבית הכי מצולם במדינה, מוקפת דיירים שמחכים לראות אותך נופלת. יובל, שליטרלי, גילה את הקול שלו בשבועות האחרונים, מוציא עכשיו את כל הרפש ששמר בבטן במשך שבועות של משחקי חם-קר אכזריים. העובדה שיוכי, הנפץ האנושי, משמשת כקול ההיגיון והפשרה בשלב הזה של יחסיהם - מעידה בפני עצמה על חומרת המצב.
ולמרות שכעת זה נראה מופרך יותר מתואר שני בבלשנות עברית לתרצה כהן - לא הייתי סותם את הגולל על מערכת היחסים הכי קיצונית שידעה הטלוויזיה שלנו בשנים האחרונות. המשיכה עדיין שם, ועם אפס תמיכה משאר דיירי הבית יש סיכוי שלמרות הרגשות הקשים, שני ויובל עוד יגיעו לאיזה סוג של פיוס לפני סוף העונה.
וכשהחזקים נחלשים - הערמומיים מתגלים (המצאה שלי, אין צורך בקרדיט). איסקוב, שרק לפני ימים ספורים מצא את עצמו מול שוקת שבורה אחרי שחבורתו התפרקה במחי הדחה כפולה, מנסה לבנות לעצמו תדמית חדשה רגע לפני הגמר. קבלו את איסקוב הרגיש, המפרגן, הנותן. כאילו. לא אתן יוכי ותרצה - אתן עדיין תקבלו ממנו "מוח מים" על בסיס דו-שעתי - אבל וואלק, שון נכנס לו ללב ולכן זוכה לויתור על משימת החסינות.
כמה הייתי שמח לראות באיסקוב את דמות הגבר המחוספס אך הרגיש שחלק מהצופים רואים בו. אבל מה לעשות, הבולשיט בולט יותר מהקעקועים. ראשית, הוא לא הצליח לוותר במשימת הטריוויה מבלי לרוץ ולספר לכולם שהוא ידע את התשובות אך העמיד פנים שלא - מה שמוכיח שהאגו עדיין מוביל ולא הלב. שנית, הריצה לחדר האח הגדול והמונולוג על כמה קשה לו שהלב שלו (שגם אותו הוא בוודאי מדרג כמספר אחת בארץ) מוביל והופך אותו ל"חלש" - כל אלה רק חיזקו את הרושם.
ארז איסקוב הוא שחקן חכם ומחושב. לא במקרה, כל הדמעות שהוריד עם העזיבה של שלקה, מוגרבי וחן - אף פעם לא הסתיימו בלחיצה על כפתור הסייב. מול עיניו יש רק את הפרס הגדול, ולא, לא מדובר במערכת יחסים עם תרצה. איסקוב מודע היטב לאופן הבעייתי שבו הוא נתפס אצל חלק מהצופים, ומעריך שיוכל לשרוד את ההדחות עד הגמר. אבל כדי לסיים במקום הראשון הוא זקוק לעוד תמיכה, ולשם כך הוא מנסה להציג לנו גרסת 2.0 - הפעם עם רכות.
כששני ויובל בהתמוטטות עצבים, איסקוב מחפש דמות חדשה ללבוש ותרצה לא זזה מילימטר מהדמות שאימצה מתחילת העונה (ושכנראה תזכה אותה במיליון) - הפרקים האחרונים נתנו הזדמנות לשלושת הדיירים החדשים להשתלט קצת על הנרטיב ולנסות להיאבק על מקום בגמר. שירז כבר מזמן עברה מלהיות אתנחתא קומית לדמות מעט יותר מורכבת. היא אולי לא מצליחה להתבטא בלי שזה יישמע כמו סאונד-בייט לטיקטוק, אבל בין השורות נחשפת בחורה שברירית מאוד, עד כדי תהייה אם היא תהיה מסוגלת להתמודד עם החשיפה שמביאה איתה התוכנית. ושון? גם הוא לובש דמות של גיבור ישראלי - טוב לב, ציוני וערכי - והוא כנראה באמת כל אלה, אבל בעיקר ילד צעיר ופגיע שנורא זקוק לאהבת הקהל. הרבה מעל כולם ברמת הגיבוש העצמי נמצאת יוכי - דמות נהדרת וצבעונית, שכדאי מאוד להחזיר לעונה נוספת והפעם כבר מהיום הראשון.
התחזית עד סוף העונה: שירז ממשיכה לזרוק דברים לפח - הפעם צלחות עם אוכל של אחרים; שון משתף בעוד חוויות מהצבא - הפעם איך חיסל שלושה מחבלים עם קופסת לוף; שני ויובל מורחים אחד לשנייה משחת שיניים על הכרית; ואיסקוב מספר על הפעם שליאו מסי ביקש ממנו חתימה. כל דבר מעבר לזה? יפתיע לטובה.