העיתונאי ומגיש הטלוויזיה עמוס ארבל הלך היום (חמישי) לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן, בביתו בו היה מצוי בהוספיס בית. בן 80 היה במותו. ארבל זכור במיוחד כמגיש חדשות בערוץ הראשון וכמגיש התוכנית "בין הכיסאות" ששודרה בערוץ בשנות ה-80 וה-90. הלוויתו תתקיים מחר (24 באוקטובר) בבית העלמין העירוני החדש בהרצליה, בשעה 12:00.
בנו, השחקן אברי ארבל, אישר את מותו וספד לו בשיחה עם וואלה תרבות: "אבא מת הבוקר לאחר מאבק בסרטן, בבית, בשלווה, מוקף באהבה. אהבנו אותו מאוד. הוא היה אבא מדהים ומילא בהשראה. איש חם לכולם, שאהב אנשים ואנשים אהבו אותו. תמיד הוא כיבד את כולם. הוא היה איש תקשורת בכל רמ"ח איבריו. תמיד הפיץ אהבה בכל דבר שעשה ורצה להגיע לכל לב במדינת ישראל. מדינת ישראל הייתה תמיד מאוד חשובה לו. הוא היה בהכרה עד הרגע הסוף, ושאל כל הזמן אם החטופים חזרו. הוא חיכה לזה וזכה לראות אותם חוזרים".
העיתונאי ואיש הטלוויזיה יאיר שטרן ספד לארבל בשיחה עם וואלה תרבות: "עמוס הצטרף לטלוויזיה כשכבר היה לו מושג מהטלוויזיה הצרפתית איך טלוויזיה נראית ואיך להופיע, בתקופה שבה לילידים פה לא היה מושג ירוק לגבי זה. הוא התלבש על נישת התרבות והנחה הרבה תכניות מאוד פופולריות. בעצם, הכל היה אז פופולרי, כי היה רק ערוץ אחד. אחר כך עבד בחדשות ככתב, מגיש ועורך, בעיקר במהדורות בוקר ולילה. תמיד עמוס היה עם מצב רוח טוב. הוא היה איש צוות שעובד עם אחרים. טלוויזיה אי אפשר לעשות לבד. הוא ידע לעבוד יפה עם צוות. אני לא חושב שיש מישהו אחד שיכול להגיד עליו מילה רעה. עמוס הקדיש המון זמן ומסירות לעבודה, היינו עובדים מהבוקר עד חצות, הוא חזר הביתה באחת בלילה ולמחרת בבוקר שוב התייצב בעבודה. הוא היה איש מקצוען ונעים הליכות. נורא עצוב שהוא לא איתנו. אנחנו דור הולך ונעלם. גם הטלוויזיה שלנו מזמן איננה. זה כמו חץ בלב, להיפרד מעוד חבר. אני כואב יחד עם המשפחה. תנחומים לכולם"
המגיש והעיתונאי דן שילון ספד לארבל בשיחה עם וואלה תרבות: "עמוס ארבל היה קרוב לאמנות והתרבות יותר מאשר לכל תחום אחר. הוא אהב את זה באמת. הוא גם למד פנטומימה. בשנות השבעים הצעתי לו לייסד את הדסק לענייני תרבות ואומנות ב'מבט'. הוא היה איש רגיש מאוד".
מתאגיד השידור הישראלי נמסר כי הוא "משתתף בצער משפחת ארבל על מותו של עמוס ארבל, שנמנה עם דור המייסדים של הטלוויזיה הישראלית והיה מהמגישים הבולטים בשורת תפקידים בערוץ הראשון, בחדשות ובתוכניות שונות ובהן תוכנית האירוח הפופולרית 'בין הכיסאות' שהיתה מזוהה עמו. יהי זכרו ברוך".
לצפייה בתכניות "בין הכסאות" באתר התאגיד - לחצו כאן
ארבל נולד באפריל 1945. בשנות ה-60 שירת בלהקת הנח"ל. לאחר שצפה בהופעה של הפנטומימאי מרסל מרסו, יצר עמו קשר ונענה להצעתו לעבור לפריז ללמוד פנטומימה ותיאטרון אצלו ואצל ז'אק לקוק. בבירת צרפת הוא גם למד תקשורת וטלוויזיה. בשנת 1968 הציע לו יורם רונן, מנהל מערכת החדשות של הטלוויזיה הישראלית שהוקמה אז, לשמש ככתב בפריז של הטלוויזיה, לצד ירון לונדון שהיה שליח רשות השידור בפריז. ארבל סיקר בין השאר את פיגוע הטרור בנמל התעופה של מינכן נגד נוסעי אל על, שהתרחש בפברואר 1970 ובו נרצח הישראלי אריה קצנשטיין ונפצעו 13 בני אדם, מהם חמישה ישראלים ובהם השחקנית חנה מרון שנפצעה קשה.
לאחר חזרתו לישראל ב-1970 הצטרף ארבל למערכת החדשות של הטלוויזיה בירושלים. בהמשך החל להנחות את תוכנית האירוח והבידור "במקצב השבעים". ב-1972 יצא ארבל בעקבות רעייתו לשנה בניו יורק, שם השתלם בצילומי סרטים דוקומנטריים. כשחזר לארץ, הפיק ושידר בשותפות הטלוויזיה הישראלית את חגיגות יום העצמאות ה-25 למדינה, שהועברו בשידור חי לתחנות שידור רבות בארצות הברית.
הוא היה אחד הכתבים שסיקרו את מלחמת יום הכיפורים. לאחר המלחמה מונה ככתב הפרלמנטרי של הטלוויזיה וסיקר את הדיונים בהסכמי הביניים עם סוריה ועם מצרים. ב-1976 פנה ביקש ממנו מנהל החדשות דן שילון להקים את הדסק לענייני תרבות ואומנות במערכת "מבט". הוא שידר מדי שבוע ב"יומן", מגזין החדשות של יום שישי בערוץ הראשון, כתבה שעסקה באמנים, בהצגות או בקולנוע. הוא גם הוסמך כבמאי והיה אחד ממייסדי חדשות הלילה של הטלוויזיה.
ארבל נודע במיוחד מהגשת תכנית האירוח "בין הכיסאות" מ-1985 ובמשך כשבע שנים. בשנת 1993 הפיק, ערך והגיש את תוכנית הראיונות "עניין ראשון", ששודרה כשנה. בנוסף, ארבל שימש במשך כשלוש שנים כעורך ומגיש "מבט" של מוצאי שבת ומבזקי חדשות, וכן כראש דסק החדשות במערכת תל אביב וכעורך-משנה של "מבט".
בנוסף, ארבל לימד במשך עשר שנים פנטומימה, באוניברסיטה העברית ובקבוצות צעירים בירושלים. בין תלמידיו חנוך רוזן וענת וקסמן, וכן לימד תקשורת באוניברסיטת חיפה במשך 20 שנה. הוא פרש לגמלאות מרשות השידור בשנת 2012.