מליאת איגוד השידור האירופי הכריעה היום (חמישי) בז'נבה בתום דיון סוער: ישראל תשתתף באירוויזיון שייערך במאי הקרוב בווינה. בכך באה אל קיצה סאגה שנמשכת חודשים ארוכים, מאז גמר האירוויזיון האחרון בבאזל, שכללה שלל האשמות נגד ישראל - גם ביחס להתנהלות באירוויזיון וגם ביחס למלחמה בעזה - ואיומי פרישה של מדינות מכל צדדי הדיון.
התגובות לא איחרו לבוא: מיד בתום הדיון, הולנד הכריזה על פרישה מהתחרות הקרובה. אחריה הכריזו גם ספרד, אירלנד וסלובניה על עזיבת התחרות, וכך עשויות לנהוג גם אחרות - כשהעיניים נשואות כעת, בין היתר, אל בלגיה ואיסלנד שיכריעו בנושא בימים הקרובים. עם זאת, פינלנד ופורטוגל, מדינות שנחשבו ביקורתיות ביחס להשתתפות הישראלית, הבהירו כי ישתתפו בתחרות בעקבות שינוי החוקים. המפקח הכללי של האירוויזיון, מרטין גרהם, אמר כי הוא מצפה שכ-35 מדינות ישתתפו השנה בתחרות - אחד הנתונים הכי נמוכים במאה ה-21 - וכי הוא מקווה שהמדינות הפורשות ישובו לתחרות בשנה הבאה.
בישיבה בז'נבה השתתפו גם נציגי תאגיד השידור הציבורי, המנכ"ל גולן יוכפז ועו"ד איילה מזרחי, נציגת כאן באיגוד השידור האירופי, שהדגישו כי לשיטתם תאגיד כאן לא הפר אף נוהל של התחרות, ולכן הדחה של ישראל תהיה צעד בלתי נתפס. "אין לראות במהלך להדחת כאן מהאירוויזיון - אלא חרם תרבותי של ממש", אמר יוכפז בדיון. "חרם שעלול להתחיל היום בהדחת כאן - ואין לדעת היכן יסתיים ובמי עוד יפגע. האם גופי שידור ומערכות עיתונאיות מוכנים להיות חתומים על חרם תרבותי? האם חברי ה-EBU מוכנים לתת יד לפגיעה בחופש הביטוי ובחופש היצירה? האם זה מה שראוי שייזכרו בסופו של דבר מיובל ה-70 לתחרות?". יוכפז ומזרחי הדגישו כי התאגיד לא היה מעורב בשום קמפיין אסור בניסיון להשפיע על תוצאות התחרות האחרונה. "כאן גאה ומעריכה מאוד את השירים והאומנים ששלחה לתחרות, שזכו להצלחה גדולה בכל העולם. לא נעמוד כאן ונאמר: 'סליחה שהצלחנו'".
בין המדינות שדיברו בדיון, לפי אתר eurovisionfun, היו טורקיה, סלובניה, נורבגיה, שבדיה, ספרד, אוקראינה ובלגיה. לפי הדיווח, שבדיה ובריטניה קראו לכל המדינות להימנע מלערב פוליטיקה באירוע ולשמור על אופיו הנייטרלי, ואוקראינה הביעה התנגדות להעלאת הנושא הישראלי להצבעה, והדגישה כי המקרה של ישראל אינו דומה לזה של רוסיה - שנודתה מהאירוויזיון אחרי הפלישה למדינה.
לפי דיווחים בתקשורת הספרדית, כשמונה מדינות - בהן סלובניה, ספרד, מונטנגרו, הולנד, איסלנד, טורקיה, ואלג'יריה (שלוש האחרונות אינן משתתפות בתחרות) - ניסו לכפות הצבעה ולהוביל להדחת ישראל - אך הניסיון נכשל.
בחזית ההתנגדות להשתתפות הישראלית ניצבות ספרד, אחת מחמש המדינות הגדולות שעולות אוטומטית לגמר ונושאות בחלק משמעותי ממימון התחרות, וכן אירלנד, סלובניה, הולנד ואיסלנד. גם בלגיה נחשבת למתנדת משמעותית. רובן צפויות לפרוש מהתחרות במקרה של השתתפות ישראלית. מנגד, לצד ישראל התייצבו גרמניה - אף היא אחת מחמש המדינות הגדולות - וכן אוסטריה המארחת. לפי דיווחים שונים, גם שוויץ, לוקסמבורג, יוון, קפריסין, איטליה ואזרבייג'אן נחשבות כמדינות שתומכות בהשתתפות הישראלית.
לפי אחד הדיווחים, באולם נשמע מישהו, שזהותו לא הובהרה עד הסוף, אומר כי "לא יהיה אירוויזיון בכלל, אנחנו יכולים ללכת הביתה" - מה שמעיד עד כמה ההכרעה יכולה להשפיע על קהילת האירוויזיון. לו ישראל הייתה מודחת, החשש הוא שהדבר היה הופך לכדור שלג ומביא לנידויה. גם להשארתה בתחרות יש השפעה דרמטית אפשרית: פרישה של כמה מדינות, הקטנת חצאי הגמר והגמר, שינויים בדרכי מימון התחרות ופיצול קהילת המעריצים. ואולי, כמו שרמזה אותה קריאה, הקיטוב אף עשוי להוביל לביטול האירוע כולו.
מה היו הטענות נגד ישראל?
מאז פרוץ המלחמה בעזה עלו קולות הקוראים להוצאת ישראל מהתחרות. עם זאת, בשתי התחרויות שהתקיימו מאז ישראל השתתפה ואף זכתה בהישגים נאים. כזכור, נציגת ישראל יובל רפאל זכתה במקום השני באירוויזיון 2025 והראשון בהצבעת הקהל, ובשנה שעברה זכתה נציגת ישראל עדן גולן במקום החמישי.
בעקבות ההישגים, מדינות שונות העלו שורה של טענות על מניפולציות כביכול וניצול לרעה של שיטת ההצבעה בידי ישראל - טענות שאיגוד השידור האירופי דחה לחלוטין. הטענות הללו מצטרפות לביקורת על ישראל בשל המלחמה בעזה והאשמות ברצח עם, לכעס על הרג עיתונאים בעזה ועל האופן שבו ישראל מונעת סיקור בינלאומי מתוך הרצועה, לתלונות על התנהלות המשלחת הישראלית באירוויזיון 2024, ולפעילות המתמשכת של תנועת החרם. כמה איגודים החברים בגוף מחו תוך כדי האירוויזיון נגד השתתפות ישראל, ואחרי התחרות - קראו ביתר שאת להוצאתה ממנה.
התקדים הבולט להשעיה מהאירוויזיון הוא זה של רוסיה לאחר הפלישה לאוקראינה. בתגובה, פרשו גופי השידור הרוסיים מאיגוד השידור האירופי והיום הם אינם חברים בו. רוסיה אף יזמה הקמת אירוויזיון אלטרנטיבי.
עד כה, ראשי ה-EBU דחו את כל הקריאות להדחת ישראל מהתחרות, ושם מקפידים להבחין בין הממשלה ובין גוף השידור, כלומר: בין ישראל ובין תאגיד השידור הישראל כאן 11, שהוא עצמאי. עם זאת, האיגוד הלך כברת דרך כדי לפייס את המדינות המחרימות. בין היתר, הוכרזו שינויים משמעותיים בחוקים שרובם מהווים תגובה ישירה לטענות נגד ישראל. בין השינויים: הצבעה של השופטים גם בחצי הגמר ולא רק בגמר, החמרת ההגבלות על קמפיינים לעידוד הצבעה, הגבלת מספר ההצבעות המותרות ל-10 לכל אחד, במקום 20 כפי שהיה נהוג עד כה; והגברת פיקוח שנועד למנוע זיופים ההצבעות.