השחקנית עירית קפלן, הבמאי ארז תדמור והעורכת עינת גלזר-זרחין הכריזו על הסרת מועמדותם מטקס פרסי הקולנוע הישראלי שיזם שר התרבות מיקי זוהר.
קפלן הועמדה בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט "בחורים טובים 2". "אני מוקירה את הבחירה בי כמועמדת לפרס השחקנית הטובה בטקס פרסי הקולנוע הממלכתי, ומודה עליה מעומק ליבי, ועם זאת, סבורה שפרסים צריכים לצמוח ממקום של חגיגה אומנותית אמיתית, ולא כתגובה למתחים או חילוקי דעות", כתבה קפלן בפייסבוק. "אני מאמינה גדולה בכוחה של האמנות לאחד ולהעלות שיח ער וטולרנטי, ומקווה שבעתיד נוכל כולנו לחגוג יחד את הקולנוע הישראלי במסגרת אחת אחידה שמשקפת את ערכי היצירה החופשית והאמנותית משני הצדדים. לאור זאת, וממקום של ענווה וכבוד עמוק לכל העוסקים במלאכה, בחרתי להסיר את מועמדותי מן הטקס. לחברי המשתתפים אני מאחלת בהצלחה. תודה על ההבנה".
תדמור היה מועמד לפרס הבימוי על אותו סרט. "אני מודה על הבחירה בי כמועמד לפרס הבימוי הטוב ביותר לסרט 'בחורים טובים 2'. זו הערכה שאיני לוקח כמובן מאליו", כתב בפייסבוק. "עם כל ההערכה שבדבר, חשוב לי שפרסים ישקפו חגיגה אמנותית נקייה ומאחדת. אי לכך החלטתי לוותר על מועמדותי לפרס הבימוי הטוב ביותר. מתוך כבוד לבחירתם של שני התסריטאים הנוספים של הסרט, איני יכול למשוך את מועמדותי כשותף לכתיבת התסריט. במידה ואזכה כשותף בפרס התסריט אתרום את הכסף לפרסי אופיר, האקדמיה לקולנוע ישראלי. כמו כן, מועמדויות הצילום והעריכה נותרות לשיקול דעתם של חבריי".
עינת גלזר-זרחין היתה מועמדת לפרס העריכה על הסרט. "לאחר לבטים רבים החלטתי להסיר את מועמדותי", כתבה בפייסבוק. "ההודעה על בחירתי כמועמדת לפרס מאוד הפתיעה אותי (לא ניגשתי לפרס, האמת - אפילו לא ידעתי על קיומו...) וגם עוררה התלבטות גדולה שהיום היא מסתיימת. נראה שכל האירוע הזה מצליח לסכסך ולגרום כאב הרבה יותר מאשר שמחה, התרגשות וגאווה ביצירה שלנו".
יו"ר האקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה אסף אמיר מסר: "אני גאה בקהילת הקולנוע שעומדת יחד לנוכח מתקפות שר התרבות והספורט. אלו שטוענים שאין סיבה להתנגד לטקס נוסף שמעניק פרסים ליוצרים, טומנים את ראשם בחול. הטקס שיזם השר מנסה להחליף את תחרות פרסי אופיר שמתקיימת כבר 35 שנה ומעניקה כבוד והוקרה לקולנוע הישראלי בארץ ובעולם. השר הכריז שמשרדו לא יממן יותר את טקס האקדמיה וייסד אחר במקומו - זהו צעד נוסף במכלול הצעדים שהממשלה עושה על מנת להצר את המרחב הדמוקרטי, להגביל את חופש הביטוי ולהוציא מחוץ לממלכתיות המדומה את הקולות והיוצרים שמסרבים להתיישר עם הממשלה. נודע לנו שבמהלך השנה החולפת השר הורה למועצת הקולנוע לשנות את הקריטריונים ולהביא לכך שחוק הקולנוע לא יתמוך בטקסים שמעניקים פרסים. זהו אינו איום על טקס האקדמיה בלבד אלא על כלל הטקסים והפסטיבלים שבהם מוענקים פרסים. השינוי בקריטריונים נעשה ללא התייעצות ושימוע עם הגופים הרלוונטיים ולכן אינו חוקי. חשוב לראות את התמונה הכללית: מי שמנסה לחסל את השליח - האקדמיה - ינסה בהמשך לעצור את מימון קרנות הקולנוע. אסור להיתמם, מבחינת השר לא מדובר בעוד טקס - אלא בטקס היחיד שצריך להתקיים בישראל ובו השר גם ממנה את השופטים וגם מכתיב את התוצאות".
השר זוהר הגיב להסרת המועמדויות וטען כי "מאז פרסום שמות המועמדים לטקס פרסי הקולנוע הממלכתי, המועמדים חווים רדיפה איומה שלא מביישת משפחות פשע שמלווה בהסתה פרועה נגדם. לצערנו הם מקבלים טלפונים ואיומים מקולגות בתחום שפשוט אוהבים לשנוא את הימין ולהחרים את כל מי שחושב אחרת מהם. מדובר ברדיפה פוליטית שחודרת לחיים האישיים והמקצועיים של דמויות שאינן פוליטיות (...) מדובר בניסיון השתלטות של השמאל הקיצוני ואנשי קפלן על תעשיית הקולנוע בדיוק כמו ההתבטאויות המכוערות ומחיאות הכפיים שראינו בפרסי אופיר - הם פשוט לא מוכנים שהתעשייה תהיה מקום לכולם ללא שום קשר לדעות פוליטיות".
השר זוהר הכריז על קיום טקס הפרסים החדש, כתגובת נגד פופוליסטית ופוליטית לזכייתו של "הים" של שי כרמלי פולק בפרס אופיר, שמארגת האקדמיה הישראלית לקולנוע. הסרט מגולל את סיפורו של נער פלסטיני מכפר בגדה המערבית שיוצא למסע לתל אביב כדי לראות את הים. זוהר איים לשלול את מימון טקס פרסי אופיר והודיע על קיום טקס חלופי.
משרד התרבות הכריז היום (חמישי) כי יעניק במסגרת הטקס השנוי במחלוקת פרס מפעל חיים לקולנוע למפיקה שולה שפיגל. שפיגל היא מפיקה ותיקה בתחום הטלוויזיה והקולנוע התיעודי, ואף זכתה בפרס מפעל חיים של פורום היוצרים הדוקומנטריים. בין היתר, היא הפיקה את הסדרות "טהרן", "מייקל" ו"שקשוקה", ויצירות תיעודיות כמו "רצח בקולנוע צפון", "בלב התביעה", "ספק ילדה ספק אישה", "שיר ערש לעמק", "גשם בעיניים", "לונדון פינת בן יהודה", "יוסי שריד", "ספי" ועוד.
ועדת השיפוט, שזהותה לא נחשפה, נימקה כי "שולה שפיגל היא אחת המפיקות המרכזיות והמשפיעות בקולנוע ובטלוויזיה בישראל. לאורך עשרות שנות עשייה, שפיגל הייתה שותפה ליצירות שעיצבו את השפה המקומית והעלו את הרף המקצועי בשני המדיומים. שולה ידעה לזהות ולטפח קולות מקוריים, להוביל הפקות מורכבות, ולהיות משענת יצירתית ליוצרים בתחילת דרכם ובמהלכה. פועלה משלב חזון, מקצועיות ורגישות אנושית, שהפכו אותה לאבן יסוד בתעשייה. על תרומתה המתמשכת, מחויבותה למצוינות והשפעתה העמוקה על תרבות המסך, מעניקה הוועדה לשולה שפיגל את פרס מפעל החיים בטקס זה". השר זוהר הוסיף כי היא "דמות מפתח בתרבות הישראלית... שהשפעתה חורגת הרבה מעבר להפקת הפרויקטים שעשתה, ומהווה השראה לעשייה תרבותית מצוינת בישראל".
אף שהאירוע מתיימר להיות טקס מקצועי, הנימוק לקיומו הוא פוליטי. לפי זוהר, כאמור, הוא אמור להוות "אלטרנטיבה ממלכתית ורשמית לטקס פרסי אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, אשר בשנים האחרונות אינו מייצג את הציבור הישראלי ורוב אזרחי ישראל אלא מהווה במה לקולות קיצוניים והזויים בשולי החברה הישראלית הפוגעים במרקם החברה הישראלית". הזוכים בקטגוריות אמורים להיבחר בידי "ועדות שופטים" שלא ידוע מי יושב בהן וזהותם עדיים לא פורסמה.
לפי מידע שהעביר המשרד לעיתון הארץ, רק 15 סרטים עלילתיים באורך מלא הוגשו לטקס הפרסים החדש, שהוכרז בעבר תחת השם המטעה "פרסי ישראל לקולנוע" וכעת מתקרא "פרסי הקולנוע הישראלי". לפיכך רבים מהסרטים המשמעותיים של השנה שהשתתפו בפרסי אופיר כלל אינם מתחרים במסגרתו.
הזוכה בכל אחת מעשר הקטגוריות יקבל מענק בגובה מאה אלף שקלים, כך שמיליון שקלים יחולקו בו בסך הכול. בתוך כך, פורסם באחרונה כי התמיכה של משרד התרבות בקבוצות התיאטרון העצמאיות נחתכה בעשרות אחוזים, לאחר שאותו סכום מחולק כעת בין יותר קבוצות.
שלושת הסרטים המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר הם "אנו" של מיה חטב חזז, "פנתר כפול" של מרקו כרמל, ו"ברנינג מן" של אייל חלפון, הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל חיפה האחרון. הטקס החדש יתקיים ב-30 בדצמבר בבנייני האומה בירושלים, בהנחייתה של מורן אטיאס.