מלחמה בחופש הביטוי ותקציב שלא גדל: אחרי שנתיים, עולם התרבות מאוכזב ממיקי זוהר

מיקי זוהר מציין בימים אלה שנתיים לכהונתו כשר התרבות. בתחילתה של הקדנציה, שררה בעולם התרבות תחושה מפתיעה שאולי הוא רוצה לתקן באמת את הצלקות המדממות שנשארו במשרד מימי מירי רגב - מי שדיברה על מהפכות "ששני שרים אחריה לא יצליחו לתקן", וזוהר הוא השני - פגיעה בחופש הביטוי, אי-הקשבה לאנשי מקצוע וריבים עם כל העולם. אולי לתקן גם את הרושם הבוטה שהותיר בעצמו בשל התנהלותו והתבטאויותיו בעבר ("כוח, כסף וכבוד") ולהפוך לגרסה מאופקת יותר של עצמו, ומי יודע? אולי אפילו קצת ממלכתית.

אפשר להתווכח אם כך אכן קרה או שהיה זה מלכתחילה מצג שווא בלבד. מה שבטוח הוא שבהמשך המצב החזות הזו השתנתה, קודם עם רפורמה שנויה מאוד במחלוקת בקולנוע שעוררה מחאה עזה בענף, ובחודשים האחרונים עם מתקפה נרחבת נגד חופש הביטוי. אמנם, בתחומים מסוימים, זוהר גם זוכה למחמאות: הוא מתואר כאיש שקשוב לדרג המקצועי במשרד, ובתעשייה מעריכים את הסיוע התקציבי שהעביר למוסדות במהרה בתחילת המלחמה. מנגד, תקציב התרבות בתקופתו לא גדל כלל, לראשונה מאז 2007, לאכזבתם של רבים. שיחות עם יותר מ-15 אנשי תרבות שהתראיינו לכתבה זו משרטטות קווים לחצי הכהונה הראשון של זוהר.

אבל נתחיל מההתחלה. רבים מאנשי התרבות ששוחחו עם וואלה עבור כתבה זו סבורים כי זוהר היה מעוניין להיכנס לתפקיד שר התרבות והספורט בעיקר, אם לא רק, בגלל העניין שלו בספורט. כך חושבת גם שרת התרבות לשעבר, לימור לבנת: "זוהר ביקש את התיק הזה בגלל שהוא מאוד רצה את הספורט. תרבות לא ממש מעניינת אותו, הוא לא ממש מכיר אותה ולא ממש מבין בזה. הוא לא אדם שהולך לאירועי תרבות. זה שהבן שלו זמר לא הופך אותו למבין או למתעניין בנושאי תרבות. הוא יותר מתוחכם מרגב - הוא לא יגיד כמוה שהוא לא קרא את צ'כוב. אבל זה גרוע באותה מידה שהוא לא מכיר את 'אנאפאזה'. ראיתי שהוא כתב ש'אנאפאזה' זה מופע חדש, בעוד שזה מופע שרץ 30 שנה. אין לו מושג. הוא לא שמע מימיו את המילה 'אנאפאזה'. הוא בטח חושב שזה שם של ברווז. הבורות הזאת מאוד מטרידה".

הסיפור הבא יכול לחזק את הטענה של לבנת, הרווחת בתעשייה. כשבעה חודשים לאחר טבח 7 באוקטובר, הזמין השר זוהר כתבי תרבות ללשכתו בקרית הממשלה בתל אביב, במידה רבה בגלל רצונו להתייחס לתיקונים המוצעים לחוק הקולנוע שעוררו סערה בתעשיית הקולנוע. בתוך כך, שאלתי את השר זוהר אם ראה את הסרט "שבע ברכות", זוכה 10 פרסי אופיר לשנת 2023. השר אמר שלא ראה אף סרט מפרוץ המלחמה. לאחר שהבעתי פליאה על כך, אף הגדיל והוסיף במפתיע ש"מאז שבעה באוקטובר לא הלכתי לאירועי ספורט ולא הלכתי לאירועי תרבות". שאלתי אותו אם הוא לא חוטא בכך לתפקידו, והוא השיב "המדינה בחצי אבל. אין יכולת נפשית להתרגש ולשמוח".

לאחר הפרסום ששר התרבות והספורט מודה שלא ביקר באירועי תרבות וספורט במשך לפחות שבעה חודשים - התעוררה סערה. לא מעט הביעו כעס, מפני שביקור באירועי תרבות וספורט נחשב לחובה מקצועית מצד שר התרבות והספורט, ואי-ביקור בהם במשך שבעה חודשים פוגעת בתפקודו. ואולם, אם צפייה של שר התרבות באירועי תרבות פירושה התרגשות ושמחה בלתי אפשריים במצב הרוח הלאומי של השנה החולפת - בדיקה של יומני השר, שהתקבלו בתשובה לבקשות חופש מידע שהגישה עמותת "הצלחה", מעלה כי בחודשיים שלאחר הטבח זוהר הלך לפחות לחמש שמחות: בר מצווה ב-4 בדצמבר 2023 בנשר, ברית ב-26 בנובמבר בקרית גת, חינה ב-13 בדצמבר בקרית גת, חתונה ב-9 בנובמבר 2023 בלטרון וחתונה נוספת ב-18 בדצמבר בקרית גת.

למרות החשש שתרבות לא מאוד מעניינת את שר התרבות, גורם מקצועי במשרד אומר לנו שלתחושתו כוונותיו טובות והרוח שונה מהעבר, וזה מתבטא בין השאר בכך שהוא קשוב לדרג המקצועי, מה שהיה קשה לומר על רגב. עם זאת, חריקה ראשונה נרשמה כבר בחודש הכהונה הראשון של זוהר, בינואר 2023, כששר התרבות הנכנס הורה למשרדו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבחון את האפשרות לשלול רטרואקטיבית תקציבים שכבר הועברו מהסרט "שני ילדים ביום", בבימוי דוד וקסמן, העוסק במעצרי קטינים בשטחים, והוצג אז בסינמטק הרצליה. זוהר טען כי הסרט "מציג את חיילי צה"ל כמי שפוגעים בילדים ואילו מחבלים מוצגים כקורבנות חפים מפשע" והוסיף כי "לא ייתכן שקרן קולנוע תעשה שימוש בכספי משלם המיסים על מנת להפיץ שקרים נגד חיילי צה"ל ונגד המדינה".

דבריו גררו ביקורת נרחבת בעולם התרבות, והאגודה לזכויות האזרח בישראל אף שיגרה מכתב ליועצת המשפטית לממשלה, בו ביקשו ממנה "להבהיר לשר התרבות שהצהרותיו אינן חוקיות". במאי הסרט, דוד וקסמן, אמר לפני שנתיים בתגובה לוואלה תרבות: "ישראל צריכה להיות גאה בכך שהיא מאפשרת חופש ביטוי, ושהיא עדיין מאפשרת להביע ביקורת כלפי הפעולות שהיא מבצעת. אנחנו לא צריכים להסתיר את זה אלא להתמודד עם המציאות. במקום שבו מכניסים סרטים לרשימות שחורות יכניסו גם אנשים". ניסיונו הבעייתי הזה של זוהר לא צלח. וקסמן לא נדרש להשיב את הכסף.

לאחר התקרית הזאת, בתחילתה של הקדנציה, נראה היה שנשמר לאורך מספר חודשים שקט יחסי מצדו של זוהר בחזית חופש הביטוי. הדבר הזה עתיד להשתנות בהמשך באופן קיצוני לקראת סיום השנה השנייה של זוהר במשרד, עם בליץ ניסיונות הצינזור, ההשתקה והדרישה לשלילית תקציבים, בעיקר בעקבות סרטי דוקו ביקורתיים כלפי ישראל וצה"ל. "עד לפני חודשיים-שלושה זוהר התעלם מפניות מפעילי ימין כמו שי גליק (יו"ר ארגון בצלמו, הפועל נגד הסרטים הללו). מאז, בכל הנוגע לפגיעה בחופש הביטוי, מיקי זוהר הפך למירי רגב 2", אומרת אשת תרבות מובילה שנפגשה לא פעם עם זוהר. "הוא עושה בדיוק את מה שמירי רגב עושה, גם אם הוא לא יאהב לשמוע את האמירה הזאת".

"האכזבה ממיקי זוהר היא ענקית כי חשבנו שהוא מישהו אחר", אומרת לוואלה תרבות המגישה והשחקנית הוותיקה רבקה מיכאלי. "בהתחלה, גם בגלל שהבן שלו זכה בכוכב הבא, חשבתי שהוא יבין את נפשם של האמנים. גם פגשתי אותו באזכרה לטופול והוא היה נורא נחמד, ובייחוד חיבבתי אותו בתכנית האוכל שהוא היה בה, היה בו משהו שנגע ללב. אחרי שדיבר על כוח כסף וכבוד היה נדמה שהשתנה ושהחליט בחכמה לוותר על השיח הוולגרי ולעבור לשיח של בן-תרבות - פתאום הגיע מפץ והבנה שהכול אחיזת עיניים. באה הרפורמה בקולנוע וניסיונות הצינזור שלו וזה העליב את האמון שלי בו. הייתי בטוחה שהוא יתייחס אחרת לתרבות. אתה יודע, המשוררים תמיד משיגים את המציאות, לא אני טבעתי את האמירה הזאת. זה הפחד של מיקי זוהר, שהאמנות באמת משיגה את המציאות צעד אחד קדימה. אם הוא חרד מפני סרטים כמו '1948' ו'לוד' ומפני דגל פלסטין שלא עומד לחוד אלא מונף בין שאר הדגלים במופע של בת שבע - זה מראה שהפחד שלו מפני האמת הוא ענק ותהומי. זה מאוד מעליב. חשבנו שהוא שייך לעם ושהוא נציג של האמנות ולא נציג של אנשים שאין להם דבר עם אמנות, שהקשר שלהם עם האמנות הוא משגל נסוג. הם בכוח מתעקשים לחלק אותנו. אני לא יודעת כמה הם מרוויחים מזה שהם דוחים חלק כל כך גדול של העם שיושב בציון".

המהלך הגדול הראשון של זוהר שעורר זעם עצום בעולם התרבות החל כבר כחצי שנה לאחר כניסתו לתפקיד: הרפורמה בקולנוע שהוא מבקש להעביר. בטיוטת הרפורמה של זוהר התגלה שהוא ביקש בין השאר לעודד תמיכה בקולנוע מסחרי על פני קולנוע אמנותי, על ידי קביעת גובה התמיכה בקרנות על פי נתוני מכירת הכרטיסים של סרטיהן, צמצום משמעותי בתמיכה בסרטי תעודה, סרטים קצרים, סרטי סטודנטים וסרטי אנימציה ואישור תמיכה בסדרות טלוויזיה על חשבון תקציב הקולנוע. הטיוטה עוררה מחאה גדולה בתעשייה, שטענה כי מניעיו של זוהר פוליטיים וכי באמצעות הרפורמה הוא מעוניין להקטין את מספר הסרטים הביקורתיים שנוצרים בישראל ולעודד במקומם סרטים בידוריים ועממיים.

למחאה נגד הרפורמה נרתמו רבים מאנשי תעשיית הקולנוע, משחקנים מובילים דרך במאים ומפיקים ועד לעובדי הפקה ואולפן, שקראו לזוהר "לא לצנזר ולהשתיק את הפריפריה ולהוריד את המסך על הקולנוע הישראלי". היא באה לידי ביטוי בין השאר בסרטון מחאה בו השתתפו שחקנים מובילים רבים ובכנס חירום על עתיד הקולנוע הישראלי בצל הרפורמה שהתקיים ביולי בסינמטק ירושלים. "מה שהוא (השר זוהר - ש"ב) מנסה לבלום זה את הסרטים שלא עושים נעים בגב, שמגיעים לחו"ל, ומבחינתם מעבירים ביקורת על ישראל", אמר אז הבמאי המועמד לאוסקר יוסף סידר ("בופור", "הערת שוליים"), "אנחנו מבקרים, אנחנו חריפים, אנחנו מסתכלים על הנקודות הפחות נעימות - אבל אנחנו עושים את זה מתוך רצון לשתף קהל שמרגיש שיש לו את אותן מצוקות ולתת לו את התחושה שהוא לא לבד".

שרת התרבות לימור לבנת: "הייתי ביניכם כמו צמח בר"
"מירי רגב תיזכר כשרת התרבות הגרועה בתולדות המדינה"
תיקן את פגעי רגב אך לא עשה רפורמה גדולה: סיכום כהונת חילי טרופר כשר התרבות
מיקי זוהר: "יהיה מאוד קשה לגרור אותי לעימותים פומביים עם אמנים"

"יש בידור ויש תרבות", אמרה השבוע התסריטאית, הבמאית והשחקנית דנה מודן לוואלה תרבות. "הבידור מטרתו להשכיח והאמנות מטרתה להנכיח. הבידור משאיר אותנו במקום שאנחנו נמצאים בו וקצת מרגיע אותנו, וזה דבר מאוד חשוב, אבל המטרה שלו היא שנשכח את היום הנוראי שעבר עלינו. לכן מאוד הגיוני שהממשלה הזאת רוצה שיהיה פה יותר בידור ופחות אמנות. המטרה של האמנות היא לשקף לנו את עצמנו כבני אדם. היא יכולה לבקר את הממשלה, לבקר את החברה, לבקר את הפרט. בדרך כלל האמן מבקר בכלל את עצמו. אמנות מאפשרת לנו להתפתח. בידור ממילא כולנו צורכים, לא צריך רפורמה בשביל לעודד יצירות בידוריות כי ממילא ייצרו אותן כי תמיד יהיה להן קהל. יותר קשה להסתכל על עצמנו במראה ולצרוך דברים תובעניים. אבל חייבים שתהיה את האפשרות הזאת. גם אם רק אדם אחד בעולם יקרא שייקספיר, עדיין חשוב שיהיה תקציב ממשלתי להדפיס שייקספיר בעברית. המטרה של משרד התרבות וכסף ציבורי בעולם מתוקן צריכה לאפשר את הדברים שלא יקרו ממילא".

בספטמבר 2024 הגישה המועצה הישראלית לקולנוע מסמך לשר זוהר בו המליצה לו למתן את הרפורמה בשורת סעיפים. בין השאר המליצה המועצה להגביל את התמרוץ המוצע לתמיכה בסרטים מסחריים ולהגדיל באופן משמעותי את הניקוד על סרטי תעודה. במסמך מבהירה המועצה כי ההמלצות שלה מסתמכות על הבטחתו של זוהר להגדיל את תקציב הקולנוע מ-100 מיליון שקלים ל-150 מיליון. "יישום המבחנים החדשים מותנה בהגדלת התקציב", נכתב במסמך.

אחד מחברי המועצה הישראלית לקולנוע אמר השבוע לוואלה תרבות כי "בהתחלה השר הבטיח תוספת של עוד 50 מיליון לתקציב הקולנוע כך שהתקציב יעלה ל-150 מיליון. זה היה תנאי יסוד. אגב גם ב-150 מיליון לא הייתי רוצה את הרפורמה הזאת. בישיבה האחרונה שפגשנו אותו אמר השר: אני חוזר בי (מהבטחת התוספת - ש"ב). הוא אמר לאחד מאיתנו בפגישה, 'לך אתה לאוצר ותביא עוד 50 מיליון'. הוא ענה לו: 'אני לא שר התרבות'. המשמעות היא שזוהר רוצה להעביר את הרפורמה בלי תנאי היסוד הזה של המועצה. תביא 150 מיליון ואז נדבר. השר הצליח לעבוד על המערכת, ועכשיו זה ירד ל-100 מיליון".

"השר זוהר בשלו ואמר שהוא ממשיך לקדם את הרפורמה הזאת שמתעדפת את הסרטים המסחריים ושהיא חשובה לו מאוד", מוסיף חבר המועצה. "הרפורמה הזאת בעצם חונקת את חוק הקולנוע, שממנו עולה כי אנחנו רוצים כל מיני סרטים בכל מיני נושאים והם לא צריכים להיות בהכרח שוברי קופות. יש פה חוסר היגיון. אם סרט מצליח, מה ההיגיון בלתת לו עוד כסף מתקציב הקולנוע, במקום שהכסף יילך לסרטים אחרים? זה אבסורד".

גורם אחר בעולם התרבות, הבקיא בפרטים, אומר כי "השר זוהר אכן התחייב להגדלת תקציב הקולנוע ל-150 ובשלבים מסוימים אחרי המלחמה דיבר על 130. באחרונה בישיבת מועצת הקולנוע בראשות היו"ר החדש שמעון אלקבץ אמר שיקדם את הרפורמה גם אם לא יגדל התקציב. צריך להבין שהגידול בתקציב הוא חיוני ללא קשר לרפורמה. הקולנוע הישראלי נמצא במצב קשה. זה מתחדד על רקע המלחמה שהביאה לבידוד גדול מבחינה בינלאומית".

"הבעיה המרכזית של הרפורמה הזאת היא שהשר לא הצליח להשיג תוספת תקציבית", אומר מפיק הקולנוע הוותיק מרק רוזנבאום, לשעבר יו"ר האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה, שנפגש עם השר באחרונה. "אי אפשר לעשות את הרפורמה כמו שהוא רצה בלי תקציב נוסף - ואין תקציב נוסף. אם הוא היה מוסיף לפחות 30 מיליון היה לזה ידיים ורגליים. כשמדובר על קיצוץ מ-106 ל-100 מיליון שקל וזאת אחרי שבע שנים שלא הוסיפו גרוש לקולנוע, יש פה בעייה מאוד קשה. מיקי רוצה לעשות מהפכה - שהקולנוע יהיה יותר מסחרי. זאת מדיניות שלא תעזור לנו לאורך זמן. הוא היה צריך להיות יותר מאוזן בין האמנותי למסחרי".

יוצרי קולנוע הביעו, כאמור, תסכול נרחב מהרפורמה של זוהר. "הרפורמה בקולנוע, שמקדם בקדחתנות שר התרבות, מחייבת חשיבה נוספת ודיאלוג אמיתי עם היוצרים", אומר לוואלה תרבות השחקן המוערך רועי אסף, זוכה שני פרסי אופיר שקיבל באחרונה גם פרס ממשרד התרבות. "מעל 1,700 יוצרים מתעשיית הקולנוע שלנו מתריעים מפני פגיעה ממשית בענף בעקבות התקנות החדשות. הקולנוע הוא קודם כל אמנות שהמטרה העיקרית שלה לתת ביטוי חופשי ולשקף את נבכי החברה, וכשצריך גם לבקר אותה מתוך דאגה ורצון אמיתי שתהיה לכולנו חברה טובה יותר. הקולנוע הישראלי הוכיח כבר רבות בעבר איך הוא מצליח לחצות גבולות, לקרב לבבות ולתת שירות נהדר לחוסן החברתי שלנו".

"רק עכשיו חזרנו עם הסרט החדש שלי 'מופע טוטאל', זוכה שני פרסי אופיר, מפסטיבל הגדול והחשוב ביותר באמריקה הדרומית, שבו הוקרן בהצלחה גדולה וזכה לציון לשבח מהשופטים (הסרט יעלה בבכורה ישראלית ביום שני בפסטיבל חיפה - ש"ב). הקולנוע הישראלי עושה בעולם שירות אדיר למדינת ישראל שנמצאת כיום בשפל הגדול ביותר מבחינה תדמיתית. פגיעה בו תהווה עוד פגיעה בחברה הישראלית כולה. אבל, בסופו של דבר, הפוליטיקאים מתחלפים תדיר והסרטים נשארים תמיד".

"מה אכפת להם אם הם יהרסו את התחום שלנו?", שואל גם המפיק אסף אמיר, יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. "אם הקולנוע יידפק, לא יהיו סרטים תיעודיים והקרנות יתפרקו בחלקן, זה נורא בשביל מיקי זוהר? או שאולי זה לא רע בשבילו? האם תחום האמנות והתרבות שלנו הוא תחום שהם באמת רוצים לקדם? או שהם רוצים לשלוט בו, כמו מירי רגב?".

למרות שישנה הסכמה רחבה בתעשיית הקולנוע שהרפורמה אינה טובה, ועל אף המחאות העזות נגדה - השר זוהר ממשיך לקדם אותה באינטנסיביות. גורמים בענף הקולנוע מעריכים שמאחורי הרפורמה עומד לכאורה גם פורום קוהלת, שהיה הכוח המניע מאחורי המהפכה המשפטית השנויה מאוד במחלוקת.

"תהיתי מאיפה השר הביא את הרפורמה הזאת", אומר אחד החברים במועצת הקולנוע, "ואז הבנתי שאלה כנראה ההמלצות של פורום קוהלת, שהציעו בין השאר לעודד קולנוע מסחרי וגם הציעו שהלקטורים יהיו עובדי משרד התרבות, שזה אומר שהם ייכנסו גם לתוכן, למרות שפוליטיקאים לא אמורים להיכנס לתוכן. לשם עוד לא הגענו". רוזנבאום מעריך גם הוא שהדברים מתבססים על נייר עמדה של הפורום שפורסם לפני כעשור, שלדבריו "מלא בשגיאות עובדתיות. זה רציני כמו שאני אכתוב מאמר על גידול חיות בסין בלי שאני מבין בזה כלום, ויקחו את זה כבסיס לקביעת מדיניות. זה בערך מה שקרה שם".

אדם שעבד בתפקיד בכיר במשרד התרבות כשרגב עמדה בראשו זוכר שנעשתה אז פנייה לשרה מטעם הפורום בנוגע לרפורמה דומה. "באותו זמן, באו נציגים של פורום קוהלת למירי רגב, והציעו לה רפורמה דומה לזאת שרוצה להעביר זוהר, שכוללת מתן העדפה לסרטים מסחריים. היה במשרד מי שבלם את זה ואמר לה, אנחנו משרד ממשלתי, צריכים לגדל תרבות. זה נזק עצום לתת העדפה לפופולרי. הרפורמה בקולנוע של זוהר היא נזק אדיר", הוא נזכר.

בחודשים האחרונים החריף המאבק של זוהר בחופש הביטוי. באוקטובר האחרון השר זוהר פנה למפכ"ל המשטרה בדרישה לאסור את הקרנת הסרט "לוד" בתיאטרון אלסראיא ביפו. הסרט בוים על ידי רמי יונס ושרה אמה פרידלנד ובין מפיקיו גם המוזיקאי ותומך ה-BDS רוג'ר ווטרס. הוא מביא עדויות של פלסטינים וישראלים לגבי מה שהתרחש בעיר במלחמה ב-1948, ומתמקד בהרג המוני של פלסטינים, גירוש התושבים ומעשי ביזה בידי חיילי צה"ל. השר פרסם הודעה: "הסרט מציג תמונת שקר הזויה אשר בה חיילי צה"ל ביצעו לכאורה טבח אכזרי, מציין את גירוש הפלסטינים מלוד ומציג תמונה שקרית שכביכול העיר לוד נחרבה בגלל מדינת ישראל - מוסיף להוציא את דיבת מדינת ישראל וחיילי צה"ל". לאחר פניית השר, בצעד חריג וקיצוני, המשטרה אסרה את הקרנת הסרט בטענה התמוהה שלא קיבל את אישור המועצה לביקורת סרטים כנדרש מתוקף "פקודת סרטי הראינוע" משנת 1927, גוף שולי שעוסק בעשרות השנים האחרונות בסיווג גילאי צפייה בלבד של סרטים העולים להקרנות מסחריות.

למרות זאת, פסטיבל סולידריות שנערך בסינמטק תל אביב בחודש שעבר החליט להקרין את הסרט. שי גליק מארגון "בצלמו" פנה ליועמ"ש משרד התרבות בדרישה למנוע את הקרנתו ואף לשלול תקציב מהסינמטק, הנתמך בידי המדינה, אך נדחה. היועמ"ש דחה דרישות אלה, ואישרר למעשה את הנוהל שסרטי פסטיבלים אינם נדרשים באישור.

"העיסוק בסרבנות שירות או בכיבוש או בזהות הלאומית של הערבים בישראל זו לא התגרות כפי שהשר זוהר אומר, אלא מציאות שישראלים רבים מושפעים ממנה", אמר בחודש שעבר דני וילנסקי, מייסד ומנהל הפסטיבל. "סרבנות לא נולדה בגללנו אלא בגלל מדיניות של ממשלות ישראל לדורותיהן. גם הכיבוש הוא בעצם מציאות קיימת ולא איזה מחזה שנוצר בסרטי קולנוע. אני חושב שעל משרד התרבות והעומד בראשו דווקא לעודד התמודדות עם המציאות ולא לברוח ממנה או להוקיע את מי שמציג את החיים עצמם".

אולם, בהמשך החודש שעבר, השר זוהר פנה לשר האוצר בבקשה לבחון אפשרות לשלול תקציב מסינמטק תל אביב בעקבות פסטיבל "סולידריות", בטענה שהוקרנו בו סרטים היוצאים "נגד מדינת ישראל ומכפישים את חיילי צה"ל".

בנוסף, המועצה לביקורת סרטים פנתה בנובמבר למנהלי הסינמטקים בארץ והזהירה אותם לא להקרין את הסרט התיעודי "1948 - לזכור ולשכוח", שביימה נטע שושני, המגולל את מהלכי מלחמת יום העצמאות דרך עדויות של יהודים וערבים, כולל עיסוק בפשעי מלחמה שביצעו שני הצדדים, דבר שעורר זעם בקרב רבים בתעשיית הקולנוע. בסופו של דבר, כפי שפורסם לראשונה בוואלה תרבות, החליטה המועצה לביקורת סרטים להתיר את הקרנת הסרט מגיל 16 ומעלה. זוהר, שלא ידוע אם צפה בסרט, הביע צער על ההחלטה וטען כי היא "הזויה ומופרכת", ואף הוסיף, באופן תמוה, כי זו "עוד סיבה להשלים את הרפורמה המשפטית", אף כי אין קשר בין הרפורמה המשפטית למועצה לביקורת סרטים והצגות. הוא ציין בהודעתו כי המועצה היא גוף עצמאי, שאין לו סמכות להתערב בשיקוליה.

"יש קשר ישיר בין החשש של הממשלה מביקורת, למשל בהתנגדות לוועדת חקירה ממלכתית, לבין השלוחות שלו בכל התחומים שעשויים להעביר ביקורת", אומר לוואלה תרבות השחקן רועי אסף. "זה מגיע גם לאמנות ולשידור הציבורי, באיום סגירת התאגיד. המצב שבו אמנים חוששים להעביר ביקורת חברתית ופוליטית רק כי יותקפו ויואשמו ב'בגידה' הוא מצב לא נורמלי, שיוצרים ומתחזקים הפוליטיקאים. מצב שתואם את העיוות של התקופה בה אנו חיים ושמעיד בעיקר על חולשתם של המנהיגים. אמנות נועדה גם להעביר ביקורת, מתוך דאגה ואכפתיות, כדי שכולנו נחיה בחברה טובה יותר, משופרת יותר. משרד התרבות אמור לתמוך באמנות כזאת. ככה פועלת חברה מתוקנת ודמוקרטית. העובדה שמשרד התרבות העניק לי פרס רק לאחרונה, לא אמורה לגרום לי לסתום את הפה. להיפך. אמנים צריכים לעמוד באומץ מול הסערה. כי אם נתכופף עכשיו ונוריד הראש, כשנרים אותו בחזרה, זה כבר עלול להיות מאוחר מדי".

מנגד, גורם מקצועי במשרד התרבות נשמע פחות מודאג מאנשי התרבות החוששים מהאיומים הנשקפים לחופש הביטוי. "זה משהו שלצערי ראיתי קורה במשרד התרבות עם כל מיני שרים", אומר הגורם. "זה אמנם יוצר אווירה בעייתית, יש לזה השפעה ציבורית ואולי יש אחר כך תופעה של צנזורה עצמית. אבל ברמת הפרקטיקה, בסופו של דבר, אם תסתכל על ההיסטוריה, לא קורה שום דבר. אמירה נאמרת, אבל בפועל למשרד התרבות אסור לצנזר. כשמגיעה פנייה למשרד, יש תשובה גנרית, שמשרד התרבות לא מתערב בתכנים. השר יכול לרצות להביע עמדה כזאת או אחרת מכל מיני סיבות שלו אבל בפרקטיקה, ת'כלס, בסוף לא קורה שום דבר חוץ מאיזו כתבה בעיתון".

בינואר 2023, בריאיון הראשון עם מיקי זוהר לאחר שנכנס לתפקיד שר התרבות, שקיימנו איתו בוואלה, הוא הדגיש, בתשובה לשאלה על פגיעה בחופש הביטוי ועל רקע חששות גדולים מכפייה דתית מצד הממשלה החדשה, כי הוא לא מתכוון להגביל את חופש היצירה. "למען הסר ספק, אני משתייך למפלגת הליכוד. זו מפלגה לאומית ליברלית", אמר אז. "אנחנו לא רוצים לשנות את החופש ואת הדמוקרטיה שיש בישראל, אין שום מטרה כזאת. מצביעי הליכוד ותומכיו הם אנשים ליברליים, שרוצים את החופש שלהם. מי שחושב שמחר בבוקר אנחנו נגביל אמנים בחופש שלהם להביא לידי ביטוי את העניינים הליברליים שלהם, אם זה בקהילות הלהט"ב, או אם זה בנושא עירום אמנותי - טועה. אין לנו שום עניין כזה ואף אחד לא ייכנס לסוגיות האלה".

אולם, אחרי שנתיים של כהונתו בתפקיד, ובעיקר על רקע צעדיו בחודשים האחרונים נגד עולם הקולנוע, עלה סימן השאלה מחדש. בחודש שעבר שוב פנה זוהר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בבקשה לבחון שלילת תקציבים מלהקת המחול בת שבע, מפני שבמופע "אנאפאזה" של להקת בת שבע מוצג קטע בו מונף דגל פלסטין. בקטע, שאינו חדש, הדגל מונף כחלק מ-40 דגלים מכל העולם ובהם גם דגל ישראל. זוהר אף כינה את הנפת הדגל "עזות מצח". מלהקת המחול בת־שבע הביעו תסכול מדבריו של זוהר, והדגישו: "אין עילה לשלילת תקציב לפי חוק יסודות התקציב. השימוש בדגל פלסטין במסגרת היצירה, לצד עשרות דגלים נוספים, נעשה בקונטקסט אמנותי רחב".

מה השתנה בין שני האירועים? "בהתחלה היתה למיקי זוהר את האמירה על שלושת הכ"פים", אומרת שרת התרבות לשעבר לבנת, "אחר כך הוא הבין שכדאי לו אולי להחליף צורה ולהיות יותר מתון ויותר ממלכתי. כנראה שבזמן האחרון הוא הגיע למסקנה שזה לא ממש כדאי, מפני שהממלכתיות והמתינות האלה לא מדברות אל הבייס שלו. עכשיו הוא מדבר לבייס, זה הכול. הוא מנסה בדרכים אחרות ויותר מתוחכמות מרגב לעשות דברים שירצו את הבייס שלו, הוא מצנזר סרטים ועושה כל מיני פעולות כדי שבבייס ימחאו לו כפיים".

מפיק הקולנוע מרק רוזנבאום מסכים עם לבנת. "נכון, מיקי זוהר עובד בשביל הבייס שלו", הוא אומר. "בסופו של דבר הוא שר התרבות ואני מניח שהוא רוצה בסיבוב הבא להיות שר הביטחון או שר החוץ".

אחת האכזבות הגדולות של עולם התרבות מהשר זוהר הוא שהתקציב השוטף של התרבות בזמן כהונתו, כלומר בין השנים 2024-2023, לא גדל בשקל אחד - לראשונה זה יותר מ-15 שנה. יודגש, כי נתון זה הוכרע לפני המלחמה: דיוני התקציב הדו-שנתי 24-23 הסתיימו כבר בתחילת 2023. התוספות הגדולות שהצליח זוהר להביא לבסיסי תקציב משרד התרבות והספורט, עברו רק לתחום הספורט.

הדברים צורמים כשמשווים את הכהונה לזו של מירי רגב, שספגה ביקורות נוקבות רבות על שלל היבטים בהתנהלותה כשרת התרבות, אך הצליחה להגדיל משמעותית את תקציב התרבות. זוהר, כאמור, לא עשה זאת, אף שהוא נחשב למי שמעורב בענייני ניהול התקציב במשרד הרבה יותר ממנה.

"בפגישה עם ארגונים לאחר שנכנס לתפקיד, זוהר אמר שהתרבות חשובה לו לא פחות מהספורט והוסיף שיש לו תוכניות גדולות לתחום התרבות", אומר על כך גורם המצוי בפרטים, שהדגיש: "עולם התרבות חנוק".

על כל פנים, זוהר כן ביקש לקדם כמה תוכניות בתחום התרבות. בתחילת הקדנציה אמר שיקים ועדה לאיתור ותמיכה ב"טאלנטים" (כלשונו) בתרבות, בהשראת הפריצה של בנו בתכנית "הכוכב הבא", כפי אמר בריאיון הראשון עם כניסתו לתפקיד לוואלה תרבות. בכיר לשעבר במשרד התרבות העביר על היוזמה הזאת ביקורת בשיחה עם וואלה תרבות, ואמר שלדבריו זה לא התפקיד של המשרד לגלות כוכבים אלא לתמוך במוסדות תרבות ודרכם לתמוך באמנים. מנגד, היה גורם מקצועי במשרד שדווקא אהב את הרעיון, ולשר הוגש מתווה, שהציע לבחור 100 מתוך הבוגרים המצטיינים של בתי ספר לאמנויות בארץ ולהעניק להם מלגה לשנה. המתווה מצא חן בעיני השר ובמשרד קיוו לבצע אותו ב-2024, אך על רקע הקיצוצים היוזמה הזאת לא יצאה עד כה לפועל.

תכנית נוספת של השר זוהר, עליה פורסם לראשונה בוואלה תרבות באפריל 2023 שאפה לסבסד ב-50% את שכר הלימוד של סטודנטים וסטודנטיות בשורת מוסדות לימוד במקצועות האמנות והמשחק, הנתמכים על ידי משרד התרבות. ההשקעה המתוכננת עליה הכריז אז זוהר היתה אמורה להיות בהיקף של 26 מיליוני שקלים בשנה אקדמית, ולאחר מכן התכנית צומצמה ל-10 מיליון עד לסכום של מקסימום 4,500 שקלים לתלמיד - פחות מה-50% המובטחים במקור. בתמורה לכך נדרשו הסטודנטים לתרום מכסה מסוימת של שעות התנדבות לקהילה.

גורמים יודעי דבר בתעשייה אומרים כי תכנית סבסוד שכר הלימוד נכשלה כי היא לא משתלמת לסטודנטים ובעייתית גם לבתי הספר. לסטודנט היא לא משתלמת בגלל דרישה קשוחה לכ-125 שעות התנדבות כדי לקבל לכל היותר 4,500 שקל. על בתי הספר התכנית מטילה בתקופה קשה נטל ביורוקרטי וכלכלי של הניהול והאחריות למלגות, מבלי שירוויחו מכך. גורמים יודעי דבר אומרים לוואלה תרבות כי מעט מאוד מוסדות ניגשו למכרז.

באוגוסט 2013 פורסמו בהארץ קולות ביקורתיים מעולם התרבות שטענו כי זוהר מיטיב עם רשויות שבראשן עומדים אנשי הליכוד באמצעות סבסוד מופעי חוצות במיליוני שקלים. בחדשות 12 פורסמה רשימת היישובים בהם נקבע שיתקיימו המופעים. לפי הדיווח, מופעי המיזם "אנחנו — תחת השמים", שאליו לוהקו איל גולן, רמי קליינשטיין (ששר דואט עם גולן), סטטיק, ארקדי דוכין, עדן בן זקן, יובל דיין ואחרים, נקבעו לנתיבות, אופקים, מעלה אדומים, פתח תקווה, נתניה, לוד וקרית אתא — כולן ערים שבראשן עומד איש מפלגת הליכוד. בנוסף, נקבעו מופעים לאשקלון, אשדוד, ירושלים, בית שמש, חבל מודיעין, אריאל, נוף הגליל, כרמיאל וטבריה — יישובים שהעומד בראשם נתמך על ידי הליכוד. היוצאת מהכלל היחידה הייתה באר שבע. גם שיבוצו המתוכנן של גולן במיזם עוררה סערה.

ביקורת נוספת שספג השר נובעת מכך שבאותו חודש, ביטל זוהר את מיזם "רוח תרבות", המתקצב אירועי תרבות בפריפריה, אחרי עשרות שנים של תכניות דומות, בין השאר תחת "תרבות לפריפריה" ו"אמנות לעם" - ועד כה לא החל תחליף הולם למיזם. "משרד התרבות הורג את הפריפריה", אומר על כך איש תרבות ותיק. "הפגיעה היא לא רק בגופים וביוצרים אלא גם בנגישות של הפריפריה לתרבות מגוונת ואיכותית".

עם זאת, בעולם התרבות מציינים לזכותו של השר זוהר את הסיוע המשמעותי שהעניק לגופי תרבות בתחילת המלחמה, בדומה לסיוע שהוענק למוסדות תרבות בתקופת הקורונה: 115 מיליון הוענקו ברבעון האחרון של 2023 וסיוע קטן יותר של 20 מיליון על ינואר ופברואר 2024 שחולק בימים האחרונים. בתעשייה משבחים את השר על כך שהצליח לגרום למינהל התרבות לעבוד בקצב מהיר יחסית. "התקציב הזה הציל גופי תרבות", אומר גורם בתעשייה. גורם מקצועי במשרד התרבות מוסיף: "היתה במלחמה התגייסות מאוד מהירה של הצוות המקצועי במשרד התרבות לסייע לגופים. אני חושב שבאמת כל הגופים הרגישו את זה, הכסף עבר וזרם עם המון-המון הקלות, מתוך הבנה שאי אפשר לשמור על קריטריונים רגילים בתקופה כזאת. אני חושב שהקורונה עשתה לנו קצת חסד בהיבט הזה, כי המשרד למד המון באיזשהו מקום להתגמש כבר בקורונה".

בשנת 2024, לעומת זאת, בוצע קיצוץ נרחב בגלל המלחמה והאוצר משך כספים חד פעמיים רבים שהיו בידי משרד התרבות והספורט. לראשונה מזה 20 שנה קוצץ תקציב התרבות, בגובה של 8%, ומוסדות התרבות נפגעו מכך. עם זאת, לקראת סוף השנה השר זוהר צמצם את הפגיעה על ידי תוספת של 40 מיליון לתקציב. בנוסף, השנה לא פורסמה הקרן ליוצרים עצמאיים של משרד התרבות - מכה קשה לתחום היצירה העצמאית.

ומה צפוי בתקציב ל-2025? גם הבקיאים בנושאי תקציב משרד התרבות והספורט לא ממש יודעים. בתחילת דצמבר הודיע השר זוהר כי הקיצוץ התקציבי שתוכנן במשרד בוטל, לאחר שהגיע להסכמות עם שר האוצר וטען כי תקציבי התרבות והספורט לא ייפגעו באופן דרמטי. בנוסף, ציין השר כי בין התוספות והשינויים נרשמה תוספת תקציבית לספריות הציבוריות כנדרש בחוק. עם זאת, הכישלון הגדול של השר, שנמשך גם לתוך 2025, הוא תקציב הקולנוע - שיישאר זו השנה השביעית באותו הסכום.

בניגוד לשרת התרבות לשעבר מירי רגב, עליה נטען שהיא לא קשובה מספיק לגורמי המקצוע במשרד, השר זוהר זוכה למחמאות במישור זה. "בחוויה שלי, אני חייב להגיד שזיהיתי אצל מיקי זוהר קשב להמלצות מקצועיות, אם הן משכנעות ויש מאחוריהן נימוקים טובים", אומר גורם מקצועי במשרד התרבות. "הוא בן אדם קשוב, יודע לשמוע וללמוד ולהגיד: וואלה, לא חשבתי על זה. לא תמיד הוא חייב להסכים, אבל מצאתי אותו יותר מתון וקשוב ממה שחשבתי שהוא עלול להיות".

עם זאת, אותו גורם מותח ביקורת על חלק מהאנשים שזוהר בחר להקיף את עצמו בהם בהנהלת המשרד: "ראש עיריית קרית גת, כפיר סוויסה, הוא חבר של מיקי. הוא היה קודם מנכ"ל משרד התרבות והספורט אבל בפועל היה עסוק במערכת הבחירות בקרית גת ולא זכינו לראות את ביצועיו כמנכ"ל בשום צורה במעט החודשים שהוא היה מנכ"ל וזו בעיה. ואז נהיה ואקום וראש המטה, כפיר כהן, הפך להיות המנכ"ל, כי זה מה שהיה באותו רגע. זה לא בהכרח היה מספיק מקצועי".

"אם קודמתו לפחות עשתה משהו שתאם את המדיניות שלה, הרי שפה באמת מדובר בשר כושל", אומר לוואלה תרבות לירן עצמור, מפיק ובמאי סרטים תיעודיים. "לא רפורמה, לא תקציב, לא מענה לקולנוע בשעת מלחמה, לא מענה למתקפות על הקולנוע הישראלי בחו"ל. שום דבר וכלום. הדבר העלוב ביותר הוא התגייסותו המוחלטת למכתבים של שי גליק, שהוא בעצם שר התרבות בפועל וכל זמנו מוקדש לרדיפת סרטים ויוצרים ולסתימת פיות. הדבר המפחיד הוא באמת לראות אותו בהקשר לחוקי סגירת התקשורת של שר התקשורת, ההשתלטות על האקדמיה של שר החינוך וכמובן ההפיכה המשפטית. גם כאן הוא יותר שר סגירת התרבות מאשר שר תרבות. אירוע הדגל שנכח בו הקשור למשרדו הוא פתיחת מוזיאון הכדורגל בחיפה. וזה יותר עלבון לכדורגל מאשר למיקי זוהר".

מלשכת שר התרבות והספורט נמסר בתגובה: "צר לנו מאוד שבימים כה מורכבים למדינת ישראל בהם אנו קמים כמעט כל בוקר לבשורות כואבות על חיילינו שנופלים בקרבות ומאה אזרחים חטופים בעזה, בחר אתר וואלה ליצור כתבה שבינה ובין המציאות אין כל קשר, תוך סילוף העובדות וניסיון לייצר מצג שווא בעיני הציבור אך אין לי ספק שהציבור חכם מכך. דווקא בתקופה הזו, שר התרבות והספורט מיקי זוהר הצליח באמצעות מו"מ עיקש ואינטנסיבי לשמר את תקציבי המשרד הן בתרבות והן בספורט ולשכנע כי תקציבים אלו חיוניים בצורה משמעותית לאזרחי ישראל, מדובר בהצלחה אדירה שמבטיחה את עולם התרבות שזוכה לתקציבים חסרי תקדים בכל הזמנים על אף קשיי המלחמה.

השר זוהר גאה לציין שנתיים מוצלחות מאוד בתפקידו כשר התרבות והספורט, שנתיים שהיו בהן לא מעט מורכביות ולמרות זאת הוא עשה הכל כדי לחזק את עולם התרבות, לשמר את תמיכת המדינה למרות האתגרים התקציביים ולקדם את המדיניות בה הוא מאמים למען התרבות במדינת ישראל.

עם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, משרד התרבות והספורט היה ממשרדי הממשלה הראשונים להגיב. בזמן שכל עולם התרבות והמופעים הפסיקו בבת אחת, המשרד נתן מעטפת כלכלית מלאה למוסדות התרבות כך שאף מוסד לא נסגר, משכורות שולמו לשכירים ולפרילנסרים ואמנים יכלו להופיע לחיילים ולמפונים ולקבל על כך תשלום (והתקיימו מעל 5,000 מופעים במימון המשרד) והועברו מעל מעל 40 מיליון ש"ח לבנייה מחדש של התרבות בעוטף עזה, המשרד גם חיזק את הקולנוע הישראלי על ידי מימון ימי קולנוע שהביאו מאות אלפי צופים לאולמות במחירי אפס, ואף שולמו 15 מיליון ש"ח כפיצוי ליוצרי הקולנוע על ההפקות שהתעכבו בגלל המלחמה, השר זוהר העביר תיקון היסטורי לחוק הספריות הציבוריות עם התקציב הגבוה ביותר שבכל הזמנים שמנע את קריסת הספריות הציבורית. רק לאחרונה המשרד יצא בתכנית מופעי הקיץ במסגרתה התקיימו 180 מופעים גדולים ברשויות המקומיות בפריפריה ובמרכז בסימן החזרת החטופים וחיזוק החיילים ועוד הישגים רבים.

בשנתיים הללו השר נפגש עם מאות אנשי תרבות, שחקנים, בימאים ויוצרים, ביקר בעשרות יישובים וערים בכל רחבי הארץ ונפגש עם ראשי ערים רבים, במטרה לראות ולשמוע את הצרכים בשטח ולתת מענה נרחב ויעיל לתרבות המקומית המעולה שיש לנו כאן בארץ. כאבא לזמר ויוצר מוזיקלי מוכשר, השר זוהר הגיע גם עם תוכניות רבות למשרד התרבות, אך בעקבות המלחמה תקציב המשרד יועד לטיפול מיידי בנזקי המלחמה ולכן התוכניות החדשות מחכות למימוש עתידי, ובעזרת השם הן יתממשו.

המענה לתוכנית 'רוח תרבות', שהתעכב בגלל המלחמה, ייצא לפועל בשנת 2025 בתוכנית מופעי מופת עם תקציב מוגדל, מקצועי יותר ורחב יותר כך שיגיע ליותר יישובים בכל רחבי הארץ. הרפורמה בקולנוע בשלביה האחרונים, עם שינויים משמעותיים שיביאו לחיזוק הקולנוע הישראלי, היוצרים, המפיקים והציבור הרחב. אנו תקווה כי השנתיים הבאות, בנוסף להחזרת החטופים ולניצחון על אויבינו, גם יביאו לשיקום התרבות בצפון ובדרום, יחזירו את הציבור למוזיאונים, לאולמות התיאטרון, המחול והקולנוע, בעזרת השם ובתמיכת הציבור השר זוהר ימשיך בכל כוחו לחזק את התרבות והספורט בישראל מתוך האמונה שזה משמש את החוסן הלאומי והנפשי של כל אזרחי המדינה".