אתמול בכל מהדורות סוף השבוע הכריזו בכל האולפנים על האירוע ההיסטורי שהוא הטיסה של נתניהו אל ביתו של טראמפ במאר א-לגו. המפגש בין השניים זכה לכותרת הבומבסטית "פסגת נתניהו טראמפ". מפגש דרמטי! סוגיות גורליות! החלטות מכריעות! כל הסופרלטיבים המבטיחים הללו מרמזים על רגע שיהפוך את כל הקלפים.
מה שמעורר תמיהה זה שנדמה שדווקא שיחות מהסוג הזה היו אמורות להתקיים בחדר הסגלגל שבבית הלבן, ולא בבריכה במיאמי ביץ'. המגישים והפרשנים לא התעכבו על הפרט המשונה או הסיבה לדחיפות הפגישה שמאלצת את כנף ציון לנחות דווקא ביעד האקזוטי.
בחדשות 12, ירון אברהם סקר בדחיפות ובדקדקנות את לוח הזמנים הצפוי בביקור. הוא דיווח על מה השניים ישוחחו, והמפגש עם סגן הנשיא ג'יי די ואנס ומרקו רוביו שעדיין לא סיימו לעכל את הפלאפל מביקורם לאחרונה בישראל. הם ידונו על הדשדוש של המעבר לחלק ב' של העסקה מול חמאס, פירוז רצועת עזה, והמתיחות עם איראן. האם שיחה על הדברים הללו מצדיקה טיול שמוציא מיליוני שקלים מהכיס הציבורי? הכתבים לא טרחו לשאול.
בהמשך המהדורות הוסיפו כי ייתכן שבמהלך הביקור נתניהו צפוי לפגוש את טראמפ… עוד פעם! כן, כן. נשיא המעצמה הגדולה בעולם יפנה את זמנו פעמיים השבוע כדי להיפגש עם ראש הממשלה שלנו. הפרט הזה דווח כאילו לא נפגשו מעולם, כשבפועל כשמדובר כבר בפעם השישית של איחוד מרגש זה.
את כל המידע הזה קיבלו הכתבים כמובן בתדרוך מלשכת ראש הממשלה, מה ששוב מדגים את הקו הדק בין עיתונות לשופר תעמולה. ההוצאות המופרזות של משפחת נתניהו על חשבון משלם המיסים הוא לא נושא חדש, מה שלא ברור הוא הבחירה של העיתונאים לנרמל את הטיסה של נתניהו.
הריאיון עם אלי פלדשטיין, שחלקו האחרון שודר בשבוע שעבר בכאן 11, הדגים בדיוק מה קורה כשמידע זורם מהלשכה בלי פילטרים הישר אל העיתונאים. היחס למהדורות החדשות כמסחטת רייטינג הובילה לעיוות תפקיד התקשורת בתיווך המידע לציבור, רק בגלל בצורך הבלתי נדלה להוציא אייטם.
בין כל הדרמה, הפרשנים טרוטי העיניים והכותרות הענקיות, לא היה ניתן למצוא חשיבה ביקורתית או שאלות נוקבות. בסופו של דבר, בחדשות מוצאי השבת, עם ישראל קיבל סיקור פומפוזי על ביקור במיאמי שלא ברור מה הטעם בו.