השריף של הוקינס תולה את התג? בהודעה שהוציא השבוע, אישר השחקן דיוויד הארבור (ג'ים הופר מ"דברים מוזרים") כי הוא פורש מהסרט המדובר "Behemoth", וההחלטה עוררה לא מעט תהיות. הארבור ויתר על ההזדמנות לעבוד עם הבמאי המוערך טוני גילרוי ("אנדור", "מייקל קלייטון") ולשחק לצד שמות כמו פדרו פסקל ואוליביה ויילד. הוויתור על פרויקט בסדר גודל כזה, שרבים חושבים שיככב בעונת הפרסים הבאה, דורש הסבר משכנע.
ההסבר הרשמי, כפי שנמסר על ידי נציגיו, גורס כי השחקן זקוק לזמן כדי "לנוח ולהיטען מחדש". לטענתם, הארבור סובל משחיקה קיצונית בעקבות מסע הקידום האינטנסיבי שליווה את פרק הסיום של "דברים מוזרים".
על פניו, טיעון לגיטימי בעידן שבו המודעות לבריאות הנפש (נושא שהארבור עצמו דיבר עליו בפתיחות בעבר) נמצאת בשיאה. אם סימון ביילס יכולה לפרוש באמצע האולימפיאדה, אז בטח ששחקן בן 50 יכול לפרוש לפני תחילת צילומים של סרט. אלא שבחינה מדוקדקת יותר של העובדות והנסיבות מעלה תמונה מורכבת בהרבה, שמטילה ספק בנרטיב ה"תשישות".
נתחיל מהעובדות היבשות: המצלמות של נטפליקס והאחים דאפר כבו בדצמבר 2024. עברה יותר משנה מאז שהארבור נאלץ ללבוש את מדי השריף הופר. לטעון עכשיו לעייפות מהצילומים זה כמו להתלונן על ג'ט-לג מהטיסה שלכם לדובאי לפני שנה.
ומה לגבי "מסע הקידום האינטנסיבי"? ובכן, לפחות מבחינתו של הארבור - הוא לא היה קיים. בעוד חבריו לקאסט חרשו את השטיחים האדומים, הארבור בלט בהיעדרו. הוא הבריז מסיבוב הראיונות המרכזי, דפק נפקדות מכנסי מעריצים, והסתפק בהופעה אחת בלבד בפרמיירה בלוס אנג'לס.
מדובר בצעד מאוד משונה, לרוב שחקנים לא מוותרים על ההזדמנות למשוך את המומנטום של ההצלחה. תראו את "הילדים" של הסדרה. מילי בובי בראון (אילבן) מנהלת אימפריה עסקית וקולנועית; פין וולפהארד (מייק) מביים סרטים; סיידי סינק (מקס) טורפת תפקידים דרמטיים; מאיה הוק (רובין) מדלגת בין במות כזמרת לבין סטים של קולנוע; לעזאזל - אפילו וינונה ריידר מופיעה בקליפ החדש של אייסאפ רוקי, ויש דיבור חזק על ביטלג'וס 3.
אז תנו לי להציע, ברשותכם, סיבה אחרת לבחירה של הארבור להתרחק מאור הזרקורים בתקופה הקרובה. למעשה, כבר כתבתי את הסיבה הזאת בכותרת של ביקורת האלבום של לילי אלן שפורסמה כאן באתר בתחילת נובמבר. הכותרת המאוד ארוכה והקצת נבואית בישרה כך: "לילי אלן חושפת בצורה גאונית את קריסת הנישואים לדיוויד הארבור. לא ברור איך הוא יצליח לצאת מהבית עכשיו".
למי שחי על הירח ופספס את האלבום "West End Girl" שזכה לשבחים מקיר לקיר (כולל מהח"מ) נזכיר שלא מדובר בעוד יצירה מוזיקלית, אלא כתב אישום פומבי וחריף נגד הארבור.
בטקסטים שלא משאירים הרבה מקום לדמיון, חשפה אלן מערכת יחסים רעילה שכללה, לפי הנטען, קנאה אובססיבית להצלחתה המקצועית, התעללות רגשית (הצעירים קוראים לזה "גזלייטינג") ובגידות סדרתיות. השירים תיארו בפרטי פרטים "דירת תענוגות" סודית ומערכת יחסים שבה הבעל הפך למכשול בפני הקריירה של אשתו.
נראה כי הארבור הבין את מה שסוכניו מנסים לטשטש: כל ריאיון עיתונאי לקידום סרט חדש, כל שאלת "מה שלומך" תמימה על השטיח האדום, יהפכו בהכרח לחקירה צולבת על ההאשמות הקשות שהטיחה בו אלן. בעוד היא חוזרת להיות רלוונטית לאחר שנים של שתיקה, חוזרת לבמות וזוכה לחיבוק מהקהל על הכנות האכזרית שלה, הארבור נותר חשוף בצריח.
לא מן הנמנע שפרישה מפרוייקט שעשוי להיות מאוד מדובר כמו "Behemoth" הוא בעיקר צעד אסטרטגי של בקרת נזקים. במקום להתמודד עם הבקלאש הציבורי ועם השאלות הקשות, הארבור בוחר בנתיב המילוט הנוח של "סיבות בריאותיות". הוליווד אולי קנתה את התירוץ הזה, אבל מי שהקשיב למילים של לילי אלן יודע שהדרמה האמיתית לא מתרחשת באפ סייד דאון, אלא בחיים עצמם - שם המפלצות הרבה יותר מפחידות.