מוחמד בן סלמאן בן עבד אל־עזיז א־סעוד היה עוד אחד מאלפי הנסיכים שהצמיח בית המלוכה בריאד. בליל 23 בינואר 2015 הלך לעולמו דודו למחצה, המלך עבדאללה, בגיל 90, אחרי שנים ארוכות של התדרדרות במצבו הבריאותי. במקומו הוכתר מייד סלמאן בן ה־79, אחיו למחצה ואביו של מוחמד. סלמאן, המלך השישי מאז היווסדה של הממלכה בחצי האי ערב ב־1932, הוא נצר לשביעיית א־סודירי — כינוי לברית בין שבעת ילדיו של אבי השושלת, עבד אל־עזיז א־סעוד, מאשתו האחרונה, חסה בנת אחמד א־סודירי, שהייתה גם המועדפת עליו. ברם, כבר כשעלה לשלטון, גרסו ההערכות כי סלמאן, בנו בן ה־25 של א־סעוד, אינו בקו הבריאות, וכי הוא סובל מדמנצייה ברמה מסוימת.
אל הוואקום הזה השתחל בנו הצעיר מוחמד, שגדל בצילם שלושת אחיו למחצה הגדולים ממנו, שנמנו עם בני המלוכה המוצלחים ביותר. אחד מהם, סולטאן, היה האסטרונאוט הערבי והמוסלמי הראשון אי פעם כשהמריא לחלל במעבורת החלל דיסקברי ביוני 1985 כחלק ממשימה של סוכנות החלל האמריקנית (NASA). אחר, עבד אל־עזיז, היה סגן שר הנפט במשך 12 שנה, ותחת שלטון אביו מונה לשר האנרגייה ב־2017. בתוך זמן קצר השכיל מוחמד, בנו המבוגר ביותר של סלמאן מאשתו השלישית, לצבור כוח חסר תקדים ביחס לכל נסיך אחר שהצמיח בית המלוכה הסעודי. הוא היה לסגנו של יורש העצר, בן דודו ושר הפנים מוחמד בן נאיף, מאז שמונה לתפקיד ב־29 באפריל 2015, כשהוא עוקף בדרך נסיכים רבים אחרים מענפים שונים במשפחת המלוכה, בשונה מהמקובל. חלוקת הכוח הביזורית בין האחים והנכדים השונים התחלפה בריכוזיות מדאיגה שהתקבצה בידיהם של סלמאן ושל בנו.
הכתר היה אומנם על ראשו של סלמאן, אך השרביט האמיתי היה בידיו של מוחמד, ששאב עוד ועוד תארים וסמכויות. בגיל 29 שלט מוחמד על מונופול הנפט הממשלתי ארמקו, על חברת ההשקעות הציבורית, על המדיניות הכלכלית, ואולי על התפקיד החשוב ביותר — משרד ההגנה, שדרכו הוציא לפועל את מדיניות החוץ שלו המושתתת על עיקרון מרכזי — בלימת ההגמוניה האיראנית במזרח התיכון, הן במדינות המפרץ הפרסי הסמוכות והן בלבנט. לא אחת הוא השווה בין המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי ובין מנהיג גרמניה הנאצית אדולף היטלר, והקביל בין הדיאלוג שהוביל ממשל אובמה יחד עם אירופה וטהראן, ובין הפייסנות של המערב כלפי ברלין בשנות ה־30.
פחות משנתיים אחרי שאביו הוכתר כמלך קיבע סלמאן את מעמדו של מוחמד והסיר את המכשולים שעמדו בפני בנו לרשת אותו עם מותו. הוא הדיח מתפקיד יורש העצר את אחיינו, שר הפנים הוותיק מוחמד בן נאיף, וכך נסללה הדרך לנסיך מוחמד להתקדם מדרגה נוספת בפירמידה המלכותית על חשבון בני משפחה אחרים. היה זה בימים שבהם החלה ערב הסעודית במצור הכלכלי החונק שלה על שכנתה השנואה קטאר, מצור שאליו גייסה גם את איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומצרים. מדינות ערביות סוניות אחרות שנזקקו לסיוע הסעודי, צמצמו את יחסיהן עם דוחא, שקוטלגה כנציגת "האחים המוסלמים" המאיימים וידידה של איראן השיעית. כשבחיקו שני משברים אזוריים גדולים, נהנה בן סלמאן מהשמיכה הרחבה שפרס ממשל טראמפ על שלטונו המתהווה. רפורמות שהוציא לפועל בתחום הדת והמדינה הקנו לו תדמית של רפורמטור במערב, מנהיג מדור חדש ששובר את הסדר הישן בממלכה תוך ביטול איסורים היסטוריים על נשים, כמו הוצאת רישיון נהיגה והשתתפות בתחרויות ספורט, לצד קיצוץ בכנפי משטרת הדת ואנשי הדת. בן סלמאן יזם תוכנית שאפתנית לגיוון הכנסותיה של ערב הסעודית, המכורה לנפט, ופתח אותה למשקיעים זרים. אך תאוותו לכוח גברה על כל שיקול אחר, גם במחיר יוקרתו העולמית.
כשהיה מוחמד בן חמש, בעת שאביו שיחק בקלפים בבית בנו של המלך פהד בג'דה, הוא השתולל והתפרע, כפי שתיאר זאת אחד מאנשי החצר. מוחמד רץ והחל להסיר את כיסוי הראש מהנוכחים, בעט בכוס תה וזרק כמה קלפים על הרצפה. רק אז קרא לו אליו אביו סלמאן, שצחק למראה ההתפרעות של בנו. הוא חיבק אותו ואז אמר לאחד ממטפליו של מוחמד לקחת אותו משם. מוחמד, מצידו, בעט במפשעה של השמרטף שלו. בעוד אחיו ביססו את הקריירות שלהם, נדמה היה שלמוחמד הצעיר אין שאיפות. הוא נהג לחלום בהקיץ באירועים משפחתיים, צלל עם אחיו הצעיר חאלד בחופשות משפחתיות, שיחק במשך שעות ארוכות במשחקי מחשב ופיתח חיבה למזון מהיר. אביו סלמאן המשיך להביא מורים וסופרים כדי שילמדו את מוחמד הצעיר, אך בקשתו שילמד או יקרא ספרים במקום לשחק במחשב הייתה יותר נדנוד מאשר הוראות תקיפות, כמו אלה שנתן לילדיו הגדולים יותר. סלמאן המשיך לחלץ את בנו הפוחז מצרות. במקרה אחד הוא קיבל שיחת טלפון מאחד מאנשי החצר: המשטרה רצתה לעצור את מוחמד אחרי שהגיע לבוש במדי צבא לסופרמרקט מקומי ועשה שם סצנה. הנסיך הצעיר התגרה בשוטרים ואמר להם שאינם יכולים לעצור אותו משום שהוא אחיינו של המלך ובנו של מושל ריאד. סלמאן סגר בשקט את הפרשה, אך היא הייתה הוכחה נוספת למעמדו המיוחד של מוחמד אצל אביו, שראה בו יותר נכד מאשר ילד לאור 50 השנים שהפרידו ביניהם.
"הנסיך: מוחמד בן סלמאן, האיש ששינה את ערב הסעודית" / גיא אלסטר. 312 עמודים. הוצאת ניב