פרופ' זהר שביט, היסטוריונית בולטת וכלת פרס ישראל לחקר התרבות והאמנות, הלכה היום (רביעי) לעולמה בגיל 74.
שביט עסקה במחקריה בראשית התרבות העברית, בספרות ילדים, בספרות תקופת ההשכלה ובהיסטוריה של השפה העברית. במסגרת מחקריה היא פרסמה יותר מעשרה ספרים שתורגמו ליותר מעשר שפות, ועשרות מאמרים, תרגמה גם שורת ספרי ילדים, וערכה יותר מ-150 ספרים.
שביט עסקה גם רבות בפעילות ציבורית. היא שימשה יועצת לשר התרבות לשעבר מתן וילנאי, וסייעה לקדם את חוק הקולנוע וחוק הספריות הציבוריות. היא ישבה בדירקטוריונים של סינמטק תל אביב ושל קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, בכן במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ובמועצת המנהלים של האופרה הישראלית. היא שימשה גם כחברת עיריית תל אביב מטעם שינוי, ובמסגרת זו יזמה את פרויקט "שירה על הדרך", ושימשה כיועצת העירייה לענייני תרבות.
שביט הייתה בת זוגו של ההיסטוריון פרופ' יעקב שביט, ואמם של המתרגמת נגה שביט, חוקר האסלאם אוריה שביט, וחוקר הקולנוע והמבקר הבכיר של אתר וואלה, אבנר שביט.
בשנת שעברה הוכרזה שביט ככלת פרס ישראל לחקר התרבות והאמנות. ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "פרופ' שביט הובילה מחקרים חדשניים ופורצי דרך בתחום תרבות הילד, בחקר התרגום התרבותי וחקר ההיסטוריה התרבותית של החברה הישראלית והיהודית. היא ייסדה מתודולוגיות מחקר חדשות והשפיעה על תחומים אקדמיים שונים ברמה הבינלאומית. על מחקריה זכתה שביט להכרה בינלאומית רחבה. עוד ציינה הוועדה כי שביט תרמה באופן משמעותי לקידום התרבות הישראלית והיהודית, הייתה שותפה להקמת תוכניות אקדמיות וייעצה למוסדות חינוך ותרבות. מאמריה וספריה תורגמו לשפות רבות ומצוטטים באלפי מחקרים בכתבי עת הפרושים בכל העולם. פרופ' שביט הובילה את הפרויקט "שירה על הדרך", במסגרתו הוצגו במרחב הציבורי פסוקים ממיטב השירה העברית וזאת לצד תחרות שירה בין כותבים צעירים".