השעירה לעזאזל: למה פיטורי מוריה אסרף יהיו הטעות הראשונה של אסף רפפורט?

בימים האחרונים, הרשתות החברתיות סוערות סביב קריאות חוזרות ונשנות לפטר את מוריה אסרף מחדשות 13, בטענה שהיא "ביביסטית" שפוגעת בקו של הערוץ. אבל רגע לפני שמצטרפים להמון הזועם, שווה להתעכב על דעה קצת פחות פופולרית על חדשות האתמול ועל אסרף עצמה.

מוריה אסרף היא, בבסיסה, עיתונאית רצינית, חרוצה ומוכשרת. ותכל'ס, גם קצת אפורה. לו הייתה עובדת בערוץ 11 או 15, סביר להניח שלא הייתה מתבלטת במיוחד. וזה לא דבר רע - עיתונאים טובים לא באמת חייבים להתבלט. התפקיד שלהם הוא לתווך את המציאות, להביא סיפורים, ולעשות הרבה עבודה שחורה. ונראה שאסרף יודעת לעשות את העבודה הזאת היטב.

אבל מישהו במסדרונות ערוץ 13, מתישהו, החליט שהיא צריכה להיות משהו אחר. מריפורטרית מצטיינת בגלי צה"ל, היא הפכה מהר מדי לאחת הדמויות הבולטות על המסך של ערוץ 13 - ולא מהסיבות הנכונות. היא בולטת היום במסך בעיקר משום שהיא מביעה דעות ימין נחרצות במקום שבו כמעט ולא נשארו כאלה.

במובן הזה, אין שום הבדל בינה לבין דעות שמאל נחרצות שמביעים עיתונאים רציניים, חרוצים ומוכשרים כמו ברוכי קרא, רביב דרוקר או גיל תמרי (ויש כמובן עוד). למעשה, אסרף הפכה לקורבן של הכישרון שלה, של הבידול הימני שלה בערוץ (במיוחד אחרי שאבישי בן חיים נעלם לשירות מילואים מתמשך ואילה חסון עזבה), וכן, גם של המגדר והמראה המצודד שלה.

מנהלים ציניים החליטו להפוך אותה לסוג של "עמית סגל של 13" - וזו ממש לא מחמאה. השידוך שלה לברקוביץ' - כוכב אולפנים יוצא דופן, אבל כזה שאי אפשר להגיד עליו שהוא שמאלני ובטח שלא עיתונאי - רק הבליט את הפוזיציה הזו.

יחד עם זאת, חשוב לומר ביושר: אסרף היא לא מסכנה, והיא הביאה לא מעט מההייט הזה על עצמה. זה לא מסתכם רק ב"דעות אחרות", אלא גם באמירות גזעניות בוטות לא פעם. ומה שלי אישית בעיקר הפריע זו התנהגות לא קולגיאלית בעליל - קשה לשכוח את הפריים הנוראי שלה מגלגלת עיניים על מדשאת הבית הלבן, בזמן שקולגתה נריה קראוס עמדה לצידה ודיווחה. בקיצור, היא ממש לא הקאפ-אוף-טי שלי.

אבל אוי ואבוי לנו אם נתחיל לפטר כל מי שהוא לא הקאפ-אוף-טי שלנו. גישה כזו הפכה את ערוץ 14 למה שהוא. כשחושבים על העתיד של ערוץ 13 כגוף עיתונאי רציני, אי אפשר לקרוא לפיטוריה של הסמן הימני רק בגלל שהיא לא באה לנו טוב בעין, בטח כשמדובר במישהי שהוסללה לתפקיד הזה. זה לא רק לא הוגן או לא ליברלי - זה פשוט משעמם.

כאן בדיוק נכנסת לתמונה הרכישה הטרייה של ערוץ 13 על ידי קבוצת אסף רפפורט. זוהי נקודת ציון קריטית, שמחייבת אותנו להסתכל על התמונה המלאה: המציאות העגומה של ערוץ 13 בשנים האחרונות לא נוצרה בגלל עיתונאים לא טובים. היא תוצאה של חברה לא יציבה, שסבלה מטלטלות בלתי פוסקות, ממינויים בצמרת שלא תמיד התאימו ל-DNA של חברת חדשות תחרותית, ומחוסר יכולת לגבש שדרה ניהולית ארוכת טווח. כשמוסיפים לזה עדויות של גורמים בכירים במערכת על "התקרנפות" כלפי השלטון בשנים האחרונות והיעדר גיבוי משווע לעבודה עיתונאית - התמונה מתבהרת. ההנהלה החדשה צריכה להבין שהדבר הכי חשוב כרגע הוא לייצב את המערכת ולתת לתוכן ולעיתונות לדבר.

חשוב להדגיש: הטור הזה הוא לא ניתוח מערכתי מלא או פרשנות על כל מה שצריך לעשות בערוץ 13 ובחברת החדשות בפרט. יש שם עוד המון עבודה. בדיוק כמו ששחקנים מעולים לא מספיקים כדי לייצר סרט טוב, כך גם מערכת חדשות לא יכולה להצליח רק על בסיס עיתונאים טובים. לחשוב אחרת זו אולי מחשבה רומנטית, אבל היא ארכאית לגמרי. בהזדמנות ננתח אולי לעומק את העתיד והאתגרים של ערוץ 13, אבל הטור הנוכחי מתרכז בדבר אחד ברור: לפטר את מוריה אסרף זה לא הדבר הכי דחוף עכשיו.

לפי מבול העצות והדרישות ברשת, אפשר לחשוב בטעות שהצייצנים בטוויטר הם אלה שקנו את הערוץ, ולא אסף רפפורט. אבל במציאות, רפפורט מנוסה מספיק כדי לסנן את רעשי הרקע האלה. ספק גדול אם קבוצת בעלות שמגיעה מתרבות העבודה של ההייטקס תיכנס לחברה וישר תתחיל לערוף ראשים ולבצע שינויים מבלי ללמוד את העסק מקרוב. לכן, המחשבה שרפפורט יפתח את הדלת ביומו הראשון וישר יראה למוריה אסרף את הדרך החוצה - בגלל שמישהי כתבה ציוץ ויראלי - היא די משעשעת.

הקברניטים החדשים ברשת יצטרכו לנתב את הכישרון של העיתונאים שלהם לדברים טובים יותר מעוד תכנית צעקות של ימין ושמאל. חדשות 13 לא צריכות להיות "הערוץ השמאלני" ובטח שלא להיות "התשובה הליברלית לערוץ 14". ממש לא. הערוץ פשוט צריך לייצר תוכן איכותי, לצד מערכת חדשות רצינית ומקצועית. מדהים כמה שזה פשוט.

במקום לכלות את הזמן בדיונים זועמים על מי לא צריך להיות על המסך, הגיע הזמן לדבר על מי שבאמת חסר שם. כ-20% מאזרחי ישראל הם ערבים, אך הייצוג שלהם בערוצי המיינסטרים תמיד היה אפסי, ומאז ה-7 באוקטובר נדמה שהוא אף התכווץ עוד יותר. ולא, להביא את יוסף חדאד לאולפן כדי שיצעק על שמאלנים זה לא בדיוק נחשב. לפי העיתונאי ינאל ג'בארין, שיעור הייצוג של החברה הערבית בערוץ 13 בשנה החולפת עמד על נתון בלתי נתפס של 0.6% בלבד. אם הנהלת רשת החדשה תחת קבוצת רפפורט באמת רוצה לפתוח דף חדש ולהציב אלטרנטיבה עיתונאית ראויה - אפשר לפתוח את העיניים לעיתונאים מהמגזר.

נכון, בניית מערכת כזו לא תביא רייטינג מהיום למחר. מי שמבטיח כזה דבר - משקר. ברור שרייטינג הוא שם המשחק, ולכן נדרשת כאן סבלנות והרבה השקעה (לא רק על המסך, אלא בעיקר בנכסי הדיגיטל - אבל זה נושא אחר שעליו נרחיב אולי בהזדמנות אחרת). בסופו של יום, הצופים יגיעו לא בהכרח למי שמהדהד את הפוזיציה הפוליטית שלהם, אלא למי שייתן להם עיתונות טובה ותוכן שלא יזלזל בהם. נא להתנהג בהתאם.