לא זוכר מקרה שבו דעתי על דיירת "האח הגדול" השתנתה מקצה לקצה כמו עם פאני

תרשו לי לפתוח בפרגון. אני מניח שמישהו בהפקת "האח הגדול" באמת האמין שמשימת הכלבים והחתולים היא מעשה טוב, כזה שלצד שימוש מוגבר במילה "כלבה", יעודד גם שיח על אימוץ בעלי חיים (בחייאת, אל תהיו חארות, אל תקנו כלבים בעשרות אלפי שקלים). בפועל, הצפייה בפרק המשימה הראשונה של העונה הייתה הפעם הראשונה בחיי שבה נתקלתי בכל כך הרבה בעלי חיים ולא רציתי לקחת אף אחד מהם הביתה. אפילו לא לאומנה.

אמרתי את זה כבר בעונה שעברה, אבל מרגיש שזה רלוונטי שבעתיים הפעם: אנחנו חיים בעידן החדש של "האח" והכול כאן מתנהל על ספידים. הרומנים הראשונים מתהווים עוד בערב הכניסה הראשונה, כשהדיירים בקושי מכירים זה את שמות המשפחה של זה (שמות המשפחה הרשמיים, מלבד "חתיך" ו"שווה"), והמחנות כבר סומנו. בהתאם לכך, המשימה שחילקה את הבית לשתי קבוצות וביקשה מהם להצמיד לחברי הקבוצה השנייה תכונות כמו "חנפן", "צבוע" או "מניפולטיבי" (אבל גם "רגיש"), לא נועדה בכלל לעודד נביחות ויללות. היא פשוט באה בול בזמן כדי להדליק כאן להבה, או לפחות התפרצות של פשפשים שתגרום לנו לחפש את המספר של הווטרינר העירוני של נווה אילן.

וזאת באמת שאלה, מה עושים עם כלבה כמו פאני? יש בנו כבני אדם חמלה לבעלי חיים מבוגרים, אבל מה לגבי הקטע הזה שהיא לא מפסיקה לתקוף את שאר הנקבות בכלבייה? אעצור רגע את השימוש המפתה באנלוגיית הכלבות כי יש כאן נושא רציני לדון בו. לא זכור לי מקרה שבו הדעה שלי על דיירת השתנתה מן הקצה אל הקצה כפי שקרה לי עם פאני. איך הגענו מהפאנצ'ים הנהדרים של הערב הראשון, שבו היא "עשתה אהבה" עם השמות של כל הערים בארץ, למקום שבו היא אלימה מילולית כלפי רוב הנשים הצעירות סביבה? היא קובעת שהן חשופות מדי, לא חכמות מספיק, ואפילו מוסיפה איזו יריקה טובה כי היא "בוכה בלב".

אני חושד שמישהו ב"אח הגדול" ידע שפאני היא קצת יותר מריקודי מקרנה בפסטיגל ושיבושי לשון משעשעים. היא שילוב בין יוסי בובליל לשי חי, אבל עם העדינות והפינס של טל גלבוע. זה אומר שהיא יכולה או להגיע רחוק מאוד ולהפוך לקאלט שחוזר כל כמה עונות, או להגיע לפיצוץ פיזי בבית (כן, זה יהיה עם טל או עם נדב שבדיוק יגן עליה) ולמצוא את עצמה בחוץ, ובהמשך כפאנליסטית ב"הפטריוטים".

בכל מקרה, אפשר להסכים שגיל 59 של בני אדם הוא לא כמו 14 של כלב, אז הדיירים יכולים להרגיע עם "והדרת פני זקן". במקסימום אפשר יהיה לקום עבורה במשימת האוטובוס שבוודאי תגיע בהמשך בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה.

ומה עם מירה? האישה היחידה בבית שהתחפושת שלה הייתה פחות ססגונית מהלוק היומיומי שלה. ברשתות מתנהל סביבה שיח מטורף בערך מהרגע שהיא נכנסה: היא שונאת ישראל? היא בוגדת באסלאם? היא ראש משפחת פשע של טרנסיות שהוציאה חוזה על מישהי אחרת? עד שכל הפרטים יתבררו, אני חייב להגיד שהיא דיירת מהממת למדי. היא חיה בסרט פול טיים, היא מצחיקה, היא רגישה, היא בווליום גבוה אבל הוא נעים לי לאוזן, והיא האנדרדוג האמיתי של העונה. זאת שלא במקרה נבחרה אחרונה בין שתי הקבוצות.

זוהר "שברו לי את הלב אין מצב שאני אכנס לרומן בבית אבל הנה כל הבנות רוצות אותי ואני יושב פה עם האחים שלי מריצים שמות של בחורות ומדרגים אותן", אני רואה לך. הרבה זמן לא ראיתי כלב גזעי (נניח מסוג ויסלה גרמני) שכל כך עסוק בלהעמיד פנים שהוא בכלל כלב מעורב כזה, קטן ולא מאיים. מה זה, יש פה אפילו צליעה? רק קחו אותי הביתה.

מבין כל דיירי הבית, שרובם באו עם יותר מסכות מקעקועי הצוואר של אלירן דוד, זוהר מרגיש הכי מזויף; מישהו שעסוק מאוד בלמכור דמות של מי שהוא לא. לא מאמין שאני אומר את זה, אבל בקרב השרירנים של הבית אני מעדיף את עומר ציפורי, מר אגו-טריפ ישראל, שלפחות מרגיש סגור על תדמית הדוש הזחוח שלו ולא מנסה להיות משהו אחר.

הבחירה לקחת על עצמו את העונש של מועמדות להדחה בכל שבוע רק מראה כמה זוהר בטוח בעצמו וכמה הוא רוצה להישאר בשיח מהיום הראשון. אין טיפת ענווה בבחור הזה, וזה ממש אחלה, בכל זאת אנחנו בריאליטי הכי צהוב במדינה ולא בטקס המצטיינים של "כנפיים של קרמבו".

עוד מישהי שיודעת ממש טוב מי היא זאת טל, נסיכת האזאקיות היפניות מתל אביב, שכבר הספיקה להפוך לשנואת נפשו של חצי מהבית. טל היא ממשיכת דרכן של דיירות כמו הדר שירי וטליה עובדיה, שבאות לבית בלי רצון להתחבב, הופכות אוטומטית לדמויות שאוהבים מאוד או שונאים מאוד, ויהיו "על הפלאנצ'ה" לאורך כל העונה. ואם תשאלו אותה, היא גם תדאג שהפלאנצ'ה תהיה נקייה.

מי שעדיין ממש לא ירדה לי בגרון זאת הודיה. לא רק בגלל הקושי שלי עם העובדה שיש כאן דיירת שכמעט ניצחה ריאליטי שלא ראיתי, אלא גם בגלל שהיא מכירה את רוב דיירי הבית טוב יותר מהאח עצמו. הבחשנות שלה בינתיים מעלה חשש שהיא יודעת היטב באיזה צד היא אבל לא חושפת את הקלפים. האם היא כלבה חתולית או חתולה כלבלבית? אין לדעת.

כמוה גם נעם, שאמנם לא שומר שום קלף לעצמו, אבל ממהר מדי לסמן את עצמו כמי ש"בא לעשות קסקסה" וחוגג יותר מדי את ריסוק האגו של הדיירים האחרים על חשבון זמן המסך שהוא נהנה ממנו (בכל זאת, טיקטוקר). גם המהירות שבה השליך את החברות עם אור מכל המדרגות הייתה מכמירת לב, ומבאס לראות את אור, שכבר צולקה פעם אחת בריאליטי, באה לסיבוב שני של טראומה, או כמו שעדן בן זקן אומרת: "עוד פעם סטלה, עוד פעם דיכאון".

ומילה לקורן: בכל כלבייה יש את הכלב הזה שאיכשהו מסתתר ונבלע בין ההמון, זה שאין לו זנב מפואר או את הנביחות הכי מרשימות. בסוף אלה הכלבים שמוצאים את עצמם במשרד של הכלבייה וחיים אחלה חיים. הכלב המתוק הזה יכול להיות אתה.