70 שנה אחרי שהאירוויזיון עלה לראשונה לשידור מלוגאנו שבשוויץ ורגע אחרי שננקה את הנצנצים מהבמה בווינה, תחרות המוזיקה הגדולה בעולם אורזת את הפאייטים ויוצאת מגבולות היבשת. איגוד השידור האירופי (EBU) הכריז על השקת "אירוויזיון אסיה". תרשמו ביומנים: הגמר הגדול וההיסטורי ייערך ב-14 בנובמבר 2026, בבירת תאילנד, בנגקוק.
זו לא הפעם הראשונה שה-EBU מנסה לייצא את הקסם אל מעבר לים. ב-2022 הושקה ה-American Song Contest, התחרות שהייתה אמורה להיות הדודה מאמריקה של האירוויזיון, אבל הפורמט נכשל בגדול. במקום אירוע שיא חד-פעמי עם גמר אחד סוחף, קיבלנו תוכנית טלוויזיה שבועית מרוחה עם שלל סבבים בין 50 המדינות של ארצות הברית. הפרויקט התרסק ובוטל אחרי עונה אחת בלבד. "אירוויזיון אסיה", לעומת זאת, נבנה בדיוק לפי המודל האירופי האהוב והמוכר: מדינות שולחות נציגים, חלקן יערכו קדמים מקומיים, וגמר אחד גדול ודרמטי.
על ההפקה מנצח ה-EBU בשיתוף חברת Voxovation (בעלת הרישיון הבלעדי של התחרות באסיה), חברת ההפקה התאילנדית S2O Productions וערוץ 3 המקומי. כבר עכשיו, עשר מדינות אמרו "סיפ-סונג חנאאן", שזה "דוז פואה" בתאית, ואישרו את השתתפותן במהדורה הראשונה: קוריאה הדרומית, הפיליפינים, וייטנאם, מלזיה, קמבודיה, לאוס, בנגלדש, נפאל, בהוטן וכמובן תאילנד המארחת.
מרטין גרין, מנהל האירוויזיון ב-EBU, תיאר את ההשקה כ"פרק חדש" שנפתח בדיוק בשנת הפלטינה של התחרות, והבטיח שהיא תיבנה יחד עם האזור תוך שמירה על ה-DNA שתמיד הגדיר את האירוויזיון. פיטר סטמן, מנכ"ל Voxovation, הדגיש שהשאיפה היא להרים מופע שישקף את הזהות התרבותית והצבעונית של אסיה, וסיפר שהוא עצמו גדל על התחרות ועכשיו רואה את ילדיו מתלהבים ממנה באותה מידה.
פלטפורמת מדיה חברתית בשם ZOOP תפעיל מערכת למעורבות חובבים שתאפשר לצופים להצביע ולהשתתף באופן אקטיבי, לבנות קהילות ולקיים אינטראקציה ישירה עם האומנים. נציג רשות התיירות התאילנדית כבר חוגג את הבחירה בבנגקוק, והוסיף כי האירוע ייתן דחיפה אדירה לתיירות, לתעסוקה ולתעשיות היצירתיות של המדינה.
ההייטרים כבר חוגגים
למרות "האמברגו הקשוח" שהציב ה-EBU על פרסום הכתבה הזו, בעולם חובבי האירוויזיון אין סודות. בקבוצות הטוויטר של המעריצים האסיאתיים הכל הודלף ופורסם כבר שלשום. וכמובן, תפוח האדמה הלוהט שנקרא "ישראל" מופיע גם שם במלוא הדרו.
כך למשל, משתמש בשם אד לפין לא חסך והקליד: "אז ישרא-הל (Israhell) יכולה לעבור מאירופה כדי להטריד גם את אירוויזיון אסיה, שם המקום שלה". אז נכון, אפשר לראות את זה כאנטישמיות טהורה, אבל אפשר גם לחייך ולהגיד: תודה רבה לך, אד! איזה יופי שסוף סוף הכרת בזכותו ההיסטורית של העם היהודי להתיישב בארץ ישראל (שנמצאת, מה לעשות, באסיה) ולהתחרות ביבשת האם שלה.
בינתיים אפשר להירגע, בשלב זה אין כוונה להעביר את ישראל לאירוויזיון אסיה. ישראל היא חברה מלאה ב-EBU ומשתתפת באירוויזיון האירופי בזכות ולא בחסד. הזכות הזו עומדת גם למדינות נוספות שבוחרות שלא לנצל אותה, כמו מצרים, מרוקו, ירדן, אלג'יריה ועוד. גם הן, כזכור, לא בדיוק חולקות גבול עם גרמניה או רכס הרים עם שוויץ.
לפי הודעת ה-EBU, מדינות נוספות צפויות לקפוץ על העגלה בשבועות הקרובים, והתחרות מכוונת לקהל יעד של יותר מ-600 מיליון אסיאתיים. זאת לצד החובבים מאירופה, שישמחו על כך שיש להם הזדמנות לנקד עוד שירים מ-1 עד 12 בלי 9 ו-11, וגם על פלטפורמה נוספת שבה הם יוכלו לשחרר את הארס שלהם כלפי ישראל.