אני רואה איך בן שוטף כלים בעצלנות, ואני רוצה לשבור את הטלוויזיה מרוב זעם

גאיה הודחה שישית מבית האח, והיא באמת לא תחסר לנו. קצת חששתי, כי לפי ההדחות עד עכשיו היה מצב שהודיה תעוף, ואחריה תצא גל, בתואנה שהיא מתגעגעת להודיה. אז נשמתי לרווחה. ומה מסתבר? גם היום (ראשון) יש הדחה. בהפתעה. כל הבית מועמד. וגם ביום רביעי יש הדחה, וגם ביום שבת יש הדחה. וגם כניסה שנייה. יש מצב שההפקה מבינה שהעונה הזאת בדפיציט של דמויות מעניינות, כי זה קצת נראה שהם מנסים להיפטר כמה שיותר מהר מהקאסט הנוכחי כדי לרענן את הבית. אנחנו לגמרי בעד.

בכל אופן, נראה שמישהו החליט לתת לכמה מהדמויות הלא מתרוממות צ'אנס אחרון, או שהמשפחות התקשרו להפקה להתלונן על אפלייה. התוצאה - אנחנו חטפנו לפרצוף פרק שבו ראינו בעיקר את פאינה. פאינה עושה מסאז', פאינה אוכלת שוקולד, פאינה דוחפת שוקולד לחזייה, פאינה צובעת שיער, פאינה מדברת בטלפון עם הבת שלה ולא אומרת שום דבר, כל הפרק פאינה.

עזבו שלא ברור לי עד עכשיו מה היא עושה בבית מלכתחילה - עוד פחות ברור לי איך היא לא הודחה עד עכשיו. אנחנו בהדחה השישית, זוהר ותמיר כבר סיימו את 15 הדקות שלהם, ופאינה עדיין שם, למרות שהיא לא מעניינת, לא מצחיקה, לא נחמדה, וכל מה שמעניין אותה זה למצוא בעל עשיר, מסר שהיא מקפידה להדהד כל פרק, כאילו היא ילדה מטומטמת בת 20. בעל עשיר. בעל עשיר. גבר עשיר. סושי. מסאז'. איזה יופי של ערכים פאינה מלמדת את הבנות הקטנות שלכם, אתם בטח מאד מבסוטים.

דיירי הבית שומעים את זה ארבע פעם ביום, ועדיין איכשהו הצליחו להיות מופתעים מכך שהיא בזזה 20 מטבעות מהכספת. לא זו הבעיה. הבעיה היא שגם אם הייתה עוקרת את הכספת מהקיר והופכת לענק הירוק זה לא היה מעניין. עדיין לראות אותה היה מרתק כמו לצפות בצבע מתייבש. אפילו בסטנדרטים של אשפתות, שזו הסוגה שהתוכנית הזו משתייכת אליה (ואני לגמרי חובבת) - צריך לפחות להשתדל לעשות טלוויזיה מבדרת.

בינתיים, הבלוף של דניאל מתחיל להתגלות. ההתנהגות שלו היא מגננה. הטון השקט מסתיר כעס, שלוות הנפש המדיטטיבית לא אמינה, וה"אנרגיה" הרעה שהוא כל כך מפחד ממנה כשהוא יושב על הטאבלט עם טל, מגיעה כולה ממנו. ככל שהוא מנסה להצטייר כנעים ופתוח ומואר וסובלני, ברגע האמת יוצא ממנו הכיווץ. עניין מכונת התספורת הבהיר סופית שהנתינה שלו היא לא נתינה נקייה, אלא קיימת כדי שיוכל להרגיש נעלה, מוסרי, חכם וטוב יותר מהשאר.

המים והטישו לשלי היו דוגמה קלאסית להתנהלות דניאלית. הוא רואה ששלי בוכה ועומר האוקוורד לא יודע בדיוק איך להתחיל להתמודד עם זה, אז הוא עושה את המעשה "הנכון" - מביא לה טישו ומים, וגורם לעומר להיראות אדיוט לא מתחשב. קטן וחסר משמעות ככל שיהיה, זה מסכם היטב את הטקטיקה שלו: הוא מאתר חולשה של מישהו, ואז רץ מהר מהר ועושה מחווה שמדגישה כמה הוא טוב ונעלה יותר יחסית. שלי לא רואה את זה משום מה. היא אמרה לו שהכעס של עומר לא קשור אליו אישית, אלא רק לזה שהוא גבר. אני רוצה להציע תיקון - זה בעיקר אישי. אם זה היה כל גבר אחר בבית עומר לא היה אומר מילה. פשוט עומר, כמו רוב דיירי הבית, לא סובל אותו.

עכשיו, מה הקטע עם בן והכלים? למה הוא מרגיש מושפל עד עפר כשהוא שוטף צלחת? התגובה למשימה הזאת כל כך מוגזמת, שאני מרגישה שצריך לחפור ולגלות מה קרה לו בילדות ששטיפת כלים מפרקת לו את האגו ככה. ניג'ס. כל היום מאיים על הדיירים שלא יעשו לו דווקא, משוחח על מיחזור כוסות וספירת צלחות, כאילו הוא כל היום ישב ומנה בכמה כלים הוא משתמש. חוצפן.

גם מה זה "לא יודע לעשות כלים"?

תלמד לעשות כלים, נשמה. לא צריך פה קשר עין-יד של גאון טכני. לא צריך ראייה מרחבית ולא כישרון מיוחד. כל דביל יכול. אני רואה אותו מלטף את הצלחות עם הסקוטש, לא מפעיל מספיק לחץ כדי להוריד את האוכל שנדבק שם, ורוצה לשבור את הטלוויזיה מעצבים. הייתי שוברת את המשימה רק בשביל לא לחטוף סלמונלה.

בן והכלים מטרגרים אותי בערך כמו ארוחות (אצל המון משפחות) בהן תמיד הנשים קמות לפנות. כל הנשים, כולל למשל אורחת שהיא בת זוג של אחד האחים שהגיעה לראשונה לארוחת שישי - ממנה יהיה מצופה לקום ולעזור לפנות. מכירים את זה? הנשים טורחות סביב, והגברים של המשפחה יושבים מרוצים, מפצחים גרעינים ומעשנים, כאילו זה הגיוני, וגם מסנג'רים את אמא שלהם על הדרך להביא להם קערה לקליפות. זה פשוט מרתיח. לא מבינה איך יכול להיות שאנחנו עדיין בתוך חלוקת התפקידים הדיכוטומית הדוחה הזאת.

תכל'ס, הדבר האחד שבאמת קידם משהו בסיפור בפרק הזה היה שהודיה הזמינה את גל לדבר בנסט. הלב שלה היה במקום הנכון, אבל לקח לה בדיוק 5 דקות להבין שעשתה טעות חמורה. לא יעזור כלום עם אישה שקמה בבוקר ומתחילה לשיר ולרקוד בקולי קולות בתוך חדר השינה, כשאנשים עדיין לא קמו. אני נשבעת שראיתי את אור מנסה לחנוק את עצמה עם הכרית בתקווה לאבד הכרה. עם כל הרצון הטוב, אי אפשר להשלים עם גל, כי גל לעולם לא תודה בטעויות שלה. אין לה את הענווה הדרושה לפעולה כזו, וגם בשיחה הזו היא משתמשת גם כדי לבסס את צדקתה הדמיונית. לא ראינו הרבה מהשיחה, אבל התוצאה שלה היא הבטחה לכבד אחת את השנייה, אז הכל טוב.

שמתם לב שזה צמד מילים שנאמר המון בבית האח, במיוחד כששום דבר לא טוב? גם "יפה שלי", נאמר הרבה כהקדמה למשבר וצרחות, והגרוע מכולם, השילוב: "הכל טוב יפה שלי" בשפת האח זו ההתראה הצורמנית של לפני האזעקה - אינדיקציה מקדימה מדויקת לכך שהחרא הולך לפגוע במאוורר בקרוב מאד. הם אפילו לא יודעים כמה בקרוב.