שמחתי שדניאל הודח, אבל הזובור שעומר עשה לו היה יותר מדי קשוח

בזה אחר זה הם ירדו במדרגות ויצאו לפגוש את לירון ואת קווין, נחשפים לקהל של בני נוער צעקניים המנופפים בדגלי ישראל, כשהם עושים את דרכם אל תוך אוטובוס החסות, סליחה, המשימה, ונהנים ממה שהם מניחים שהיא טעימה ראשונה של התהילה שמחכה להם מחוץ לבית. הם לא מבינים עד הסוף שמצבם קרוב יותר לסחורה בתוך מכולה של בגדים שהגיעו מסין, אבל כולם במידות הלא נכונות, ועכשיו הקניין רק מחפש להיפטר מהם בכמה שפחות נזק לכיס.

מה נגיד ומה נאמר, ככל שהפרומואים העונה מתהדרים ב"שלא הייתה כמותה" (ההדחה, המשימה, שטיפת הכלים), כך הולך ומתבהר גודל הפלופ. חצי עונה מאחורינו וכל מה שיש לנו בכיס זה ריב לא ברור בין שתי בחורות שחצי הכירו לפני התוכנית, ויש להן או אין להן אקס משותף, ולא מפסיקות לטנף זו על זו. סה טו.

בספיישל יום העצמאות הדיירים יצאו לטייל בארץ ישראל, שמסתכמת לפי ההפקה בתור לחרמון, בטייילת של אילת, בכנסת ובכותל המערבי. במילים אחרות - כמה מהמקומות הפחות הכרחיים שיש לישראל להציע. חוץ מלבדוק אם מסכה של דולפין מסדרת לשלי את הליפסוס הקל, הפרק הזה בחן כמה הצופים יכולים להכיל כשקיבלנו את פאינה עם צמות בשיער. אם לא שיעור מולדת או ידע גיאוגרפי מסתבר שמהות המשימה הייתה הטרלה של הדיירים את עצמם.

מודה שגם אני, כשאר האדם, צהלתי כאשר דניאל הודח מהבית מוקדם יותר השבוע. אין בכלל ספק שמדובר בבחור שהשהייה במחיצתו יכולה להישקל כחלופה למאסר עולם. ובכל זאת, הזובור שעשה לו עומר במסווה של ציור קריקטורה בטיילת היה קשוח למדי. עומר, ששריון השרירים שלו התפרק כמעט לחלוטין מהיום שפגש בשלי, מרגיש מאוים במידה מסוימת מדניאל.

אולי זה קשור במונולוג היפה שסיפק על היחסים הקרירים עם משפחתו והדרך הנינוחה שבה דניאל עצמו מדבר על רגשות (גם אם זה מסווה לשליטה). בכל מקרה, הוא החליט לנקום בו בצורה הפומבית ביותר ופירק את כל הזיוף שיש בו מול כל דיירי הבית. דניאל נדמה כמישהו ששנים של שכנוע עמוק באמת גרמו לו להאמין שיש בו מן האור, והמילים של עומר לא פגעו בו אלא בעיקר הדהימו אותו, ובכל זאת זה היה אולי קצת טו מאץ'. כי דניאל לא בחור רע. הוא מתנשא, הוא מעצבן, הוא חסר מודעות להתנהלות שלו במרחב, אבל רע הוא לא.

זה בניגוד לפאינה, דיירת שאם אתם עוקבים אתם כבר מכירים את היחסים המורכבים שפיתחתי כלפיה. הנוכחות שלה בבית האח העונה כל כך רנדומלית, עד שהיא לא פעם מרגישה כמו הגאג המצחיק הזה שבשבילו רואים את הסרט כולו, אבל בשאר הזמן נדמה שהיותה דג מחוץ למים מוציאה ממנה כמויות לא הגיוניות של רעל ורשעות, שעוברות יחסית מתחת לרדאר כשהן מוגשות מאישה לא צעירה במיוחד, שאומרת הכל בטון של רחמים עצמיים.

אלבום התמונות שלקחה מידיו של אלירן, בזלזול מוחלט במשפחה שלו ובזה שזה היה הרגע שלו, אולי היה הרגע הכי בוטה שלה. אבל דווקא חוסר היכולת שלה אפילו לזייף אמפתיה כלפי עומר, שסיפר על המוות של אמא שלו, והראייה של כל סיטואציה בבית כמקפצה לדבר על הקושי שהיא חווה, הוא זה שהפך אותה רשמית לאחת הנבליות הגדולות של העונה. אם היינו משחקים ב"העיירה" ולא ב"האח הגדול", וכל בוקר אחד מהדיירים היה מקפח את חייו, נדמה שכולנו מבינים מי הייתה זאת שיכולה לעשות את המלאכה בקלילות רבה.

על פניו פאינה היא האישה המבוגרת שרוקדת בפסטיגל ויודעת לדבר שטויות עם צעירים, ואין לה עומקים שהייתם מצפים למצוא מאישה בגילה. בפועל, היא מישהי שיש בה עשרות שנים של מרירות ושטנה כלפי הצעירים והצעירות היפים שהיא מוקפת בהם, והיא נכנסה לבית כדי לצאת למסע נקמה.

אי אפשר להתעלם מההבדלים בין הודיה וטל במשימה שבה הוצע לשתיהן לראות קטעים של האקסים שלהן מחוץ לבית. הודיה, בחורה תחרותית לכל הדעות, בחרה לצפות בקטע של זוהר בלי לחשוב לרגע, בעוד טל ויתרה על הצצה לאיפה תמיר נמצא היום. אפשר להגיד שטל מאוד מחושבת כשהיא בחרה להישאר בראש התור לחרמון ולא לצפות בתמיר, אבל קשה שלא להעריך את זה שהיא בוחרת להישאר עם העובדה שהיה להם מהמם בבית ולא לנסות לנתח מה קורה איתו בחיים בחוץ. הודיה הרגישה חצויה. מצד אחד היא רצתה לצפות בזוהר, לא מגעגוע או מאהבה אלא מתוך חרטה מסוימת על המשחק שניהלה מולו והבנה שלא היה מדובר בקשר אותנטי במיוחד. מצד שני יש בה גם חשש אמיתי מהמקום שלה בבית אחרי שהוא הודח, וחוסר היכולת שלה לפתח קווי עלילה שלא קשורים בגל רובין. זוהר עצמו, שכבר לא בבית, בינתיים רוכב על גל 15 דקות התהילה שלו, משנה תסרוקות ומשחק על טיקט הבחור הרגיש והפגוע, אז אין סיבה אמיתית לדאוג לו.

מי שמתגלה בינתיים כדייר הרגיש ביותר בבית הוא אלירן. הבעיה היא שהוא רגיש בעיקר לעצמו. האח הגדול הגשים לו חלום של פעם בחיים כשנתן לו לשמוע מה הדיירים חושבים עליו בעודו מתגרד, סליחה, רוקד לידם, ואין ספק שאם יש משהו אחד שאלירן היה שמח לעשות גם בחוץ זה בדיוק זה. האיש אובססיבי ברמות לדימוי שלו ולכן לא מפסיק לעטות על עצמו שכבות, בין אם של דיו או דיבור סופר גברי שנראה שסיגל לעצמו במהלך השנים. אבל דווקא כשהוא מתפרק יוצאים ממנו הדברים הכי מעניינים בבית, ובניגוד לארז איסקוב, שהיווה נקודת השוואה בתחילת העונה, הוא הולך ונראה כדמות של גבר רגיש ופגוע שמעולם לא למד איך לתקשר את הרגשות שלו.

ובן הודח. מיד אחרי שקיבל ביקור מאבא שלו, שהוא לא אשר בן עוז אבל גם לגמרי כן, הוא ירד מהאוטובוס ופגש את קווין רובין. ניכר היה שחוויית האוטובוס הייתה זרה לבן, לפחות אוטובוס שלא כולל שחקנים שמגיעים יחד למשחק, ובכל זאת נראה שהוא לקח את ההפסד בכבוד. כמו כל הדיירים שהודחו לפניו, גם חסרונו של בן לא יורגש בבית, ונדמה שהכלים שלא שטף ימשיכו לא להישטף על ידי מישהו אחר.

בשבת החלק הראשון של כניסת הדיירים השנייה, ויש אולי תקווה קטנה שאחרי הניפוי המסיבי ביותר של דיירים בתולדות האח הגדול מישהו שם יבין שאולי הקונספט של וואנאביז דוגמנים ופליטי ריאליטי בדימוס הוא לא הדרך היחידה ללכת בה. אבל בינתיים כבר שמעתי לפחות על שלושה כוכבי טיקטוק ששמם הוזכר, אז בוא ננמיך ציפיות.