אז מה היה לנו בפרק? היה לנו את אור שגלשה החוצה ולא נרגיש בהיעדרה אלא אם כן עוד דייר יותקף על ידי העין המסתורית שרודפת את הבית, היה לנו הרבה גל, היו לנו המון נמשים. מלא מלא מלא נמשים.
עוד נחזור אל רפאלה, שלפחות היא דמות מעניינת, ומישהי באמת חייבת להחליף את פאינה אצל גל, ולמלא את מקומה של הודיה שלא מרגישים אותה בבית. מאז ההדחה של זוהר היא התחילה לקרוס לאט לאט אל תוך עצמה, ועכשיו היא כבר מתחילה להדאיג. היא מנותקת, כמעט לא מחייכת, ונראית, בגדול, כמו בן אדם שמפתח דיכאון. אם ההפקה קוראת - בבקשה תעשו משהו עם זה.
חייבים לדבר רגע על ענבל אלדן. זה טיפוס, שמעו. היא אמרה מראש "אני הרבה לעכל" ואכן, היא לא צחקה. היא חושבת שיש לה גלגול קודם אפריקאי, ההוכחה - אהבה ל-m&m חום וכישרון מולד לטוורקינג. היא חושבת שיש עליה עין. ההוכחה: היא איבדה את הקול. זה היה החלק הכי מצחיק של הפרק. אל דאגה, כל רופאי האליל של הבית טיפלו בה. אור זגורי הניחה בכיסיה חומרי גלם לשקשוקה, והיא השקיעה קראה פרקי תהילים. אבל מה שפתר את הבעיה בסוף היה משה, הלא הוא איסקוב הצעיר, שהקיש לה על הגרון בתואנה שהוא גיטריסט ולכן יפרוט לה על המיתרים.
בואנ'ה, הוא פלרטטן מסוכן, זה. אין אישה בבית שאותה לא ליטף, הסתכל לה בערגה בעיניים או החמיא לה. רק יומיים בבית והוא כבר מולך עליו. הוא הדייר הכי אהוב, הכי מבוקש, והיחיד שמסתדר עם כל הקבוצות של הבית. הוא מלא קסם, הוא מפוצץ אינטליגנציה רגשית מהסוג הטוב שרוכשים מניסיון בשטח, ואני לא אתפלא אם הוא יעקוף הרבה מהוותיקים ויגיע לגמר.
אפרופו גמר - עוד לא שמעתי מאדם אחד מילה רעה על שלי ועומר, והרבה מהקסם שלהם הוא משותף. מערכת היחסים שלהם כל כך מתוקה, שזה מעצים את החמידות של כל אחד מהם בנפרד. אבל בפרק הבא מתרחשת דרמה גדולה, ומעניין אם זה באמת גרם למשבר ביחסים שלהם, וישנה את האהבה הבלתי תלויה בדבר שהם זכו לה עד עכשיו. אם הכל ימשיך להיות טוב ביניהם, אני מקווה שיקרה תיקון אחד - ששלי תפסיק לסתום לעומר את הפה ותיתן לו להתבדח, אחרת זה המשבר הבא שלהם. אי אפשר להיות לאורך זמן עם מישהו שנעלב מכל אמירה צינית שלך. היא חייבת ללמוד לא לקחת את זה אישית, כי זה משהו שבאמת יכול להפריד ביניהם בסוף.
עכשיו רפאלה. והנמשים. קודם כל, הוקל לי שזה חינה ולא קעקוע, כי זה מכוער ברמות. לפני שנכנסה לאח, מההתרגשות היא כנראה שכחה את החינה על הפרצוף כמה שעות יותר מדי ולכן נראתה כמו דלמטי. עכשיו, אחרי שראיתי את כל התהליך, וחצי בית שמגיבים אליה כאילו ראו שד, אני מבינה איך זה קרה. היא נראתה כאילו יש לה דבר. יכול להיות שזה רק מצטלם רע? כי אחרת אני לא יודעת להסביר למה כל הבנות בבית עשו את זה גם. ויש לי גם שאלה - למה למקם נמשים מעל השפה? זה לא מיקום קלאסי שיש בו נמשים, זה מיקום קלאסי שיש בו מוסטאש.
מוגזמת? לגמרי. משחקת? חד משמעית. אבל סתומה היא לא. טל התבלבלה עם הדיאגנוזה. בחורה סתומה לא הייתה מרגישה מיד שהיא באה לה לא טוב וגם אומרת לה את זה בצורה שמפרקת אותה מנשקה וגורמת לה לחבב אותה. היכולת למצוא חן היא הכישרון הכי חשוב בטבע. ככה שורדים. מעניין אם דור הרס הכל כשהלשין שטל אמרה עליה שהיא סתומה. ובעיקר מעניין אותי אם רפאלה תרד לרמה של "האנשים האלה" מאשקלון, יבנה, וחיפה, ותתחיל גם היא לריב כמו חורנית.
לגבי דור, לעומת זאת, טל צדקה. הוא ילד מסכן ומעייף וחסר ביטחון שמנסה להיות גבר ולא ממש יודע איך. קצת מצחיק אותי שהוא היווה איום, אפילו דמיוני, על היחסים של עומר ושלי. אם המהומה שנוצרה מאירוע ההתנצלות מול הודיה מאפיינת את סגנון התקשורת שלו בימים כתיקונם, אנחנו נראה אותו מאבד את זה עוד הרבה, ואז עוקב אחרי אנשים בבית ומכריח אותם להקשיב לו. אבל להיעלב כשהוא אמר שהיא מתנהגת "כמו בן" זה מיותר כמו לכעוס על מישהו בכסא גלגלים כי לא רץ לקבל את פנייך כשנכנסת בדלת. הוא לא יכול, והוא גם לא ילמד בזמן הקרוב. נתקי אותנו, באמא.
בשלב הזה כבר ברור לכולם שגל מסוכנת. להודיה היא עוללה את מה שטראמפ לא הצליח לעשות לאיראנים, ואני חושבת שאלירן קורא נכון, למרות שקשה לו להעביר במילים לאיזה עומק הכישרון שלה מגיע, או בכלל - קשה לו עם מילים.
גל באמת שחקנית מעולה.
היא מסובבת את כולם. בוכה ממה שצריך, מתי שצריך, כועסת רק על דברים שהיא יודעת שהקהל יזדהה איתה, ועושה הכל בקור רוח של אליפות העולם בפוקר, בלי להניד עפעף. אלא אם כן, כמובן, היא דווקא מעוניינת להניד עפעף, כדי להיראות רגישה בסיטואציה או משהו, ואז לא אתפלא אם היא יכולה להניד עפעף בקצבים מוזיקליים שונים לבחירתה.
דווקא נעמה, שדיברה איתה מדם ליבה, כמעט הצליחה להוציא אותה מהזון. יכול להיות שהפשטות הרגשית הכשילה אותה. מערכת העצבים של גל מצוידת להתמודדות עם אנשים ערמומיים, עם מצבים מסוכנים, רציניים, קשים. ההגנות שלה גדולות מאד על התמימות הכמעט ילדותית שבה נעמה מנסה להבין איך יכלה לראות משהו רע במחמאה שנתנה לה. זה כמו לבעוט במישהו שזז ברגע האחרון ומשאיר אותך עם המומנטום של הסיבובית.
מרוב שהארטילריה ההגנתית של גל עוצמתית, והמטרה כל כך קטנה - זה חזר אליה. גל חטפה הדף, ומצאה את עצמה במצב שבו המשחק שלה כמעט נחשף, ונאלצה לגייס את החברים היחידים שיש לה בבית כדי לבכות מולם, וככה אולי למזער נזקים. זה המקום שאליו גל תמיד הולכת כשהיא מפשלת - לקורבנות המתוחכמת של הלביאה הפצועה. וייב של "כולם תמיד פוגעים בי אבל אני לא אפול, כי אני אמא לשישה ילדים, סבלתי הרבה, ואני רק הולכת ומתחזקת".
לגל פשוט לא בא טוב שהביאו עוד מישהי שגידלה לבד חמישה ילדים, שעוד מנסה בחוצפתה לקשור את גורלה בגורלה. שישה ילדים זה השטיק שלה. כל המהלך של ההתנגדות למחמאה של נעמה היה מהתבהלה שחטפה כשגילתה שיש לה תחרות. כל הקשקוש של "מדברת מגרוני" הומצא על הרגע, בניסיון נואש לבדל את עצמה, כאומרת "הסיפור שלי שונה - יותר קשה, יותר מורכב, ויש לי גם ילד אחד יותר".
בינתיים זה עובד. כבר בהישרדות היה אפשר לראות כמה היא חזקה מנטאלית. כלום לא שובר אותה. המיומנות העיקרית שלה מהחיים הלא פשוטים שעברה היא היכולת למצוא בכל סיטואציה את המקום שבו היא יכולה להכריע לטובת עצמה. היא עובדת מדהים, והיא עובדת על כולם. הנה, אפילו נעמה שאהבה אותה והייתה בטוחה שהן יהיו חברות, נכנסה לבית, וחטפה כאפה לפנים. אחרי השיחה נעמה הבינה על מה הדיירים דיברו, אבל מה שלא רואים מכאן, לא רואים מהבית, כי הקהל מעריץ ומריץ אותה לגמר. אולי על ההשקעה הזאת באמת מגיע לה לקחת מיליון.