הדמעות ששוות מיליון: הסצנה של אלירן שכנראה תגרום לו לנצח העונה

אודה ולא אבוש: אני מוכנה לצפות בסודות ונקניקים כל העונה. אני אומרת לכם חד משמעית שיש לזה קיום כסדרת רשת. זה כתוב פי שבעה יותר טוב מהגלים הנשברים המביך הזה שכל עקרות הבית החרמניות בישראל אוהבות. חשבתי על זה ששלי היא ג'ניפר קולידג'. שימו עליה עוד עשרה קילו וביגוד תואם, ויש לה כבר את השפתיים, הפרצוף, השיער, הדיבור והבעות הפנים.

וכעת, לכמה שאלות שעלו לי השבוע:

1. טל טיטו יצאה עם נועם בתן? נועם בתן שלנו? החמוד המושלם והרוחני בדיוק במידה הנכונה? אני ממש מקווה שזה לא נכון, אם אני מגלה שטל טיטו היא מדאם, זה יוריד לי ממנו.

2. איך זה שלא דיברנו על הפרצוף של טל כשהיא מתחילה לבכות? שפה תחתונה רוטטת ועולה למעלה, והיא מקבלת פרצוף של תינוק מאוכזב ונעלב. עכשיו רוב האנשים כשהם בוכים, האינסטינקט שלהם זה לכסות את הפנים, נכון? אני לא חושבת שיצא לי לראות מישהו שלוקח לו יותר מחמש שניות של בכי להסתיר את הפרצוף שלו המכוער. אבל טל טיטו, למרות רגשי הנחיתות המקריים שתוקפים את תחושת הנשיות שלה, בוכה בפנים גלויים. זה בטוח אומר משהו חשוב.

3. לא דיברנו עדיין על אדיר. מישהו יכול להסביר לי מה הקטע שלו? בתעודת זהות הוא נשמע דוש שנולד למשפחת דושים, וגדל להיות מייסד תנועת הדושים הבינלאומית. אחרי זה הוא הופך פתאום לשף של בד-אנד-ברקפסט של חושות בסיני, משתמש בביטויים כגון "קורם עור וגידים" (יוצרי סודות ונקניקים עלו על זה, כי כנראה שהם טרחנים כמונו - לא הפסקנו לדבר על זה שבוע) וסיראנו דה ברז'ראק של בית האח הגדול? מה קורה שם בינו לבין גל? אני לא יודעת מה לעזאזל אני רואה. האם הוא משחק? היא רצינית כשהיא אומרת לו שאין תדר זוגי או שזו טקטיקה נשית לבלבול הסטרייט? אני לא מבינה בזה פשוט. אני משתמשת בגרביוני רשת. נכון, לכן אני לבד, וגל מקבלת סלט קצוץ מושקע לארוחת בוקר. אני שומעת את הביקורת ומודה לכם עליה, אבל אני לא הנושא פה.

לא אתפלא אם נגלה שאדיר אסטרטג מומחה למשחק "ריסק" שהגיע עם תוכנית סדורה מהבית. לא יפליא אותי אם גל משחקת איתו משחק דווקא כדי להשיג אותו. אולי "אין וייב זוגי" זה בעצם "אני נמשכת אליך אבל אני יותר חולת כוח ואין מצב שתשתמש במידע הזה נגדי"? אם נגלה שהוא באמת בעניין שלה והיא באמת לא נמשכת, זה יפליא אותי. מה שבטוח - הודיה תהיה אשמה במה שזה לא יהיה.

תגידו לי, זה סביר שהאישה הזאת מאשימה את הודיה היפה והמסכנה שלי, היפהפייה הנמה והשקרנית הכי גרועה שראיתי בחיים. באמת, אם היו ספקות לגבי רמת האותנטיות הרגשית של הודיה - אחרי העמדת הפנים הגרועה בתולדות הריאליטי (כולל המשחק של ענבל את החברה הכי טובה של משה, גם בטלנובלאח וגם במציאות) חייבים להודות - האישה הזאת לא יודעת לשקר. התגובה שלה כשראתה את זוהר היתה קרינג' קשה. זה היה נראה כאילו הוא האדם האחרון שהיא רוצה לראות ביקום הזה. היא נראתה כמו מישהו שפותח את הדלת ומגלה שוועד הבית בטיול גבייה בבניין. "מי נראה ככה?" היה הדבר הכי רגשי שהיא הצליחה להוציא מהפה. באמת לא ראיתי אישה מנותקת מעצמה ככה מאז שירי של לירן בחתונמי 2.

את משה וענבל, למשל, אני מבינה לגמרי וצופה כל תקרית. משה, בגלל שהוא עוד צעיר, לא מבין עדיין את גודל הטעות שעשה כשהרשה לעצמו לעבור את הגבול עם ענבל. היא לא הולכת לרדת ממנו. אנחנו עוד נשמע אותה מכחישה שהיא בעניין שלו, נראה אותה מפסיקה לדבר איתו, ובקרוב בטח יגיע גם שלב הזעם העיוור שבו היא תאשים אותו במשהו כי היא תהיה חייבת לנתק מגע. אבל היא שחקנית עוד יותר גרועה מהודיה. "משה הוא כמו אח שלי! אנחנו פאם!". "פאם" (פמילי), היא אומרת לגיא לרר.

אין מביך כמו לראות מישהו מכחיש משהו ככה. כבר היה עדיף אם הייתה עונה משהו כמו "משה בחור מהמם, אם הוא היה עשור יותר לא הייתי מוותרת לו". אבל לחרטט בכזה חוסר כישרון ולהתייחס למדינה שלמה כאילו כולם אהבלים לא מקדם אותה. ישראלים לא אוהבים את גיבורי הריאליטי שלהם מתנשאים, ובשקר כזה שקוף יש משהו מתנשא וגם מעורר רחמים. מה גם שהשטיק של "אני מצחיקה אמריקאית וזורקת הרבה מילים באנגלית ואז עושה טוורק ובוכה, לפעמים בו זמנית", כבר מפסיק לעבוד. כשהיא בכתה אחרי הראיון עם לרר נכנסתי למוד הלבשת כאפה על הפנים שלה.

וכל זה מביא אותנו לבעיה המרכזית של הפרק הזה: כולם בבית הזה מרגישים המון, אבל אנחנו כבר לא יודעים למי להאמין. כל עניין הלבכות ולספר את הסיפור העצוב שלי בתוכניות טלוויזיה יצא מכל פרופורציה. אנחנו כבר לא יכולים לשמוע על עצב של אף אחד מרוב שאנחנו בטוחים שעובדים עלינו בשביל לייקים או הצלה מהדחה. בכל ריאליטי יש מלא מתמודדים שבוכים, ובחיים שלי לא ראיתי גברים בוכים כל כך הרבה כמו באח הגדול. תופעת הלוואי של האירוע הוא אדישות - אחרי כל כך הרבה בכי, כבר קשה לשבור לי את הלב. עד אלירן. אגב, לא ברור למה לפני החיבוק עם אבא שלו דבר ראשון שהוא עשה זה להוריד את הכובע והז'קט.

אבל גם אם זה מצביע על זיוף, שמעתי אנשים מייבבים מדירות בבניין ממול, באמא. כל קורבנות הדדי אישיוז גז'דרו את חייהם תמרורים בפרק. וגם בבית - גל, נדב, הודיה, פטל. או הרוח של פטל שרודפת אותנו אחרי שהובסה על ידי נעמה. היא הרי מודחת כבר שבועיים, למה אנחנו רואים אותה כל הזמן? אגב מזל שהשארתם את נעמה כדי לקריין סיטואציות שלא זקוקות לפרשן: "הוא לא יכול לדבר, הוא התרגש, הוא חיבק אותך חזק. וגם אתה אותו". תודה נעמה, אולי תצטרפי לאיתי אנגל כדי שתוכלי להגיד דברים כמו "כוחות המיליציה יורים עלי בסוריה ברגע זה, אבל זה שלהם, מאמי".

כנראה שאחרי שאימו של אלירן מתה, הוא לא הצליח להתמודד ועשה כיסא מפלט פנימי ונעלם לעצמו. הילד לא הבין למה, הוא פשוט רצה את אבא שלו בחזרה. מה שראיתי היום זה את אלירן בן השמונה בוכה. כל בחור עם אבא מנוכר יצביע לו, וגם כל האבות המנוכרים שמרגישים אשמים כלפי הבנים שלהם. אז צופים - תגידו שלום למנצח של העונה הזאת. המפגש הזה עם אבא שלו הרוויח לו מיליון שקלים. תלמדו, כל הבוכים בכאילו - רק כשזה אמיתי זה עובד. את הבלבולי ביצים שלכם אנחנו מריחים מקילומטרים