ברגע אחד מרגש על הבמה, מכונת הפופ הגדולה נועה קירל הפכה לאנושית

קורט קוביין, הסולן המיתולוגי של להקת נירוונה, שנא הופעות אצטדיונים והעדיף תמיד להופיע במקומות קטנים, כדי להרגיש את הקהל מקרוב ולהעניק לו חוויה אינטימית יותר. רצו הגורל ודונלד טראמפ, ומופע הפארק החמישי בקריירה של נועה קירל, שתוכנן לאפריל-מאי השנה, בוטל, פוצל והועבר לאמפי מקס בראשל"צ. וכמה טוב שזה קרה, כי התוצאה אמש הייתה חוויית פופ כמעט מושלמת.

לפני כשלוש שנים ראיתי אותה במופע השני שלה בפארק, ולמרות שההופעה עצמה הייתה מצוינת, חלק מהקהל סבל, בגלל המגרעות שיש לירקון כאתר הופעות. האמפי המחודש בעיר היקב התאים אמש הרבה יותר לקירל, למופע ולקהל שלה. וזה מתחיל בבסיס, בלראות את ההופעה. בעוד בפארק קיימת בעיית צפייה ממשית, בגלל שמדובר בקהל של ילדות שמסתירים להן, הרי שבאמפי הבעיה הזו פחותה בחומרתה. המקס גם מתהדר בצמד מסכי ענק משני צידי הבמה, שהופכים את הצפייה לחוויה נוחה ונעימה. רוב הזמן אתה חש שנקלעת לאתר צילומי הקליפים של קירל, ששרה ומפזזת מולך בגודל של בניין.

נועה קירל כבר הוכיחה בשנים האחרונות שהיא מוצר הפופ הכי גדול והכי מצליח שנוצר כאן. קחו את הפופ הישראלי לדורותיו, מהתרנגולים והלהקות הצבאיות, דרך אילנית ושוקולד מנטה מסטיק, שלמה ארצי המוקדם ויגאל בשן, ירדנה ועפרה, ריטה ואדם, דנה והיי פייב, אייל ושרית, מאיה ורוני, קרן ומירי, משה ודודו, עומר וסטטיק ובן אל, לא הייתה פה מישהי כמו קירל, שמההתחלה הייתה לה את כל החבילה הנוצצת, עם קונספט של כוכבת פופ קלאסית מעידן MTV. שבגיל 21 כבר מילאה את הפארק, שמרימה כאלה הפקות מטורפות שיוצרות שוב ושוב אפקטים של וואו, שהביאה את הפופ שלה (מוזיקה, ריקוד, שואו, קליפים) לרמת מקצוענות ודיוק כמו בחו"ל. שכבר עשור שנים, מגיל 15, החיים שלה נראים מבחוץ כמו מרוץ מטורף לתהילה, שבו כל דקה מחושבת, כדי לא לבזבז אף רגע. וגם לא הייתה מישהי שמוסחרה כמוה, שכמעט מהרגע הראשון גם הייתה בכזו כמות של קמפיינים פרסומיים, לצד סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע, ועוד רגע מנטורית ב"דה וויס", וכל זה עד גיל 25.

אז כשיש לך ביד כזו מכונת פופ משומנת, כוכבת-על שנותנת שואו ברמה אמריקאית, רוקדת מצוין ושרה הרבה יותר טוב ממה שמייחסים לה, שעולה באמפי מקס לכמעט שעתיים, שכמעט כולן להיטים גדולים, עם שלושים רקדנים, תלבושות מרהיבות (היא עצמה החליפה ארבעה סטים), שלל גימיקים בימתיים (במה זזה, טרמפולינות, אפיריון הודי, פילאטיס מכשירים, שולחן ענק), להקת ליווי שבסיוע מחשב נשמעת מעולה, שעומדת על במה מרובת מסכים שבנויה לגובה, כמו בפסטיגל ובמחזות זמר; כשכבר יש לך ביד את מוצר הפופ המוצלח הזה - האתגר הוא איך להתחדש, לעניין, לגעת בעוד מקומות שהיא לא נגעה בהם קודם. ואולי הכי חשוב - איך להפוך את המכונה המקצוענית הזו לאנושית, מרגשת, מי שנכנסת ללב של הילדות, ולא רק כי היא משדרת להן שילוב בין כמיהה לאהבה לבין כוח נשי.

המופע אמש הוציא מהקירל את הנועה, מהקילרית את הבשר והדם. למשל, כשהיא העלתה על הבמה את בעלה דניאל פרץ, שרה לו את הבלדה הרומנטית "כל מה שאני רוצה" שנכתבה עליהם (טל קסטיאל) והתנשקה איתו, ברור שזה נעשה גם לצרכי שואו ויחסי ציבור, אבל גם היה בזה משהו מאוד אמיתי, מאוד אישי ואפשר היה להאמין לנועה שהיא מאוהבת בדניאל. מהרגש הזה היא שרה לו והעלתה אותו לבמה כדי להראות לו כמה אהבה הם מקבלים יחד מהקהל שלה, כמו שהוא מקבל מהקהל של באיירן או סאות'המפטון.

קירל של אחרי האירוויזיון והמלחמה גם מחוברת יותר לישראליות. את "יש בי אהבה" היא הקדישה ל"חיילים ששומרים עלינו" ול"תושבי הצפון שעוברים תקופה מורכבת", ועל המסכים הופיעו תמונות של מעריצים שלה מערים ויישובים בגליל שמסמנים "לב" עם האצבעות. רצה הגורל וכעבור פחות מחצי שעה, כשהמופע עוד בעיצומו, היכתה המציאות והטלפון רטט מהודעה על נפילתו בלבנון של סרן איתן שמואל למברג, ופתאום המשפט של נועה על החיילים ששומרים עלינו כדי שנוכל לשיר, לרקוד ולשמוח, היה למוחשי וכואב.

היא פתחה עם "בריידזילה", השיר הכי סוחף שלה בשנים האחרונות, כשהיא לבושה בשמלת כלה, ולא שכחה את השיר הכי טוב שלה בקריירה, "בנות כמוני לא בוכות", בגרסת רוק. גם השיר הכי חשוב שלה עד היום כיכב, "הכי יפה כשטעים לך". לביצוע שלו היא העלתה לבמה מעריצים ומעריצות שישבו לשולחן הענק, ובזמן שהיא שרה הגישה להם צלחות עם אוכל ועודדה אותם לטעום, כמו בסצנה מווידאו-קליפ. מעניין לכמה מעריצות שלה קירל תעזור עם הפרעות האכילה שלהן בזכות השיר הזה, ששמו כיכב גם מעל דוכני המזון בשטח האמפי.

שלושה אירוחים היו במופע אמש, שלושתם לא מחויבי המציאות. מסורת האורחים מחו"ל, שהחלה במופעי הפארק של קירל, נמשכה עם אמיליה אטיאס, מהסדרה "כמעט מלאכים", שהגיעה מארגנטינה להגשים לנועה חלום וביצעה איתה קטעים מחמישה שירים מתוך הסדרה. הקהל ברובו האזין בנימוס, חלקו לא הבין במי מדובר ונדמה היה שמכל הרבבה שנמצאת באמפי, מי שהכי נלהבת מהאירוח של אטיאס היא קירל עצמה.

האורח השני, סטטיק, הגיע לקראת העונה המשותפת שלו ושל קירל כמנטורים ב"דה וויס". הם שרו יחד את "הפשע המושלם", במקור דואט שלו עם עדן בן זקן, וכשקירל ירדה להחליף אאוטפיט, סטטיק נשאר ל"מנדם". גם במקרה שלו הקהל לא עף בשמיים, אבל הוא קיבל את הריספקט שלו.

האירוח השלישי העלה לבמה את שחקני הסדרה "כפולה" (עומר דרור, ריף נאמן, דין הפנר, אלעד אטרקצ'י), מתחילת הקריירה של קירל, שנמצאת רק עשר שנים בביזנס וכבר מייצרת אייטמים נוסטלגיים. גם הם שרו איתה מעין מחרוזת מלהיטי הסדרה, לשמחת המעריצות, אבל לא יצרו אפקט חזק מספיק. מי שכן הייתה יכולה לשדרג את המופע הזה כאורחת ולהפוך אותו לבלתי נשכח, היא עדן בן זקן, שרק לאחרונה הוציאה עם קירל את הדואט "אני משקרת?", שלא בוצע. מי יודע, אולי היא עוד תפתיע בהופעה הקרובה במוצאי שבת.

האם עידן מופעי הפארק של נועה קירל מאחוריה ומעתה היא תסתפק באמפי כמו המקס שמעניק חוויה שמתאימה לה הרבה יותר? האם אודיה, שהתארחה אצלה בפארק ההוא לפני כמעט שלוש שנים, הצליחה לעקוף אותה והיא כיום כוכבת הפופ מספר אחד בארץ, או שכל אחת מהן פונה לחתך קהל אחר ויש בטופ מקום לשתיהן? האם אחרי עשור של טירוף כמעט בלתי פוסק, ואחרי שכבשו בארץ כל פסגה אפשרית, כשקריירה בחו"ל כרגע לא נראית כמו אופציה ריאלית, יש לנועה ורוברטו עוד כוח להמשיך לרדוף אחרי התהילה והכסף, או שהגיע הזמן שלה לקחת פסק זמן, לנוח קצת, לעשות ילד או שניים ואז לחזור, או שאולי בקיץ הבא נראה אותה שוב קורעת את הבמה עם שרשרת להיטים, מחליפה תלבושות ורוקדת בשיגעון כשהיא כבר בהיריון? לא ברור, אבל בטוח שיהיה מעניין ושבסוף היא תקרוץ.