בינואר 2023, ארבע צעירות ישראליות - טובות מראה וחזקות באינסטגרם, כולן מבתים נורמטיביים (אם להשתמש בשפת עורכי הדין) וללא עבר פלילי - נעצרו בנתב"ג כשחזרו מברלין. במזוודותיהן הורודות נמצאו 15 קילוגרמים של סמים מסוג קוקאין וקטמין, שהוסלקו בתוך מוצרים כמו סוני פלייסטיישן ושמפו לשיער. ואם לתרגם את זה לכסף מזומן: סמים בשווי עשרות מיליוני שקלים.
נדמה שהשמות של ארבע הצעירות פורסמו בין רגע, וכולנו יכולנו להתוודע לחיים שלהן כפי שהציגו אותם ברשתות. ארבל מזרחי, אוראל בן חיים, עידן צאובר ולי פוני הפכו תוך ימים לא רק לגיבורות הפרשה הפלילית שהסעירה את המדינה, אלא גם למועמדות סבירות לגמרי לליהוק ל"אח הגדול". ובאמת, מי שקרא את הסיפורים אודותיהן באתרים לא יכול היה להתעלם מהמסלול הלא שגרתי של נשים צעירות - כולן בתחילת שנות העשרים לחייהן - שנראה שחיו במסיבה אחת גדולה שכללה אינסוף חופשות בחו"ל, והתגלו ביום בהיר אחד כבלדריות סמים בסדר גודל שבוודאי היה מעביר אותן אודישן לאחת ממשפחות הפשע הבכירות בישראל.
"מזוודות ורודות", הסדרה בת שלושת הפרקים שעלתה לאחרונה ב-yes (זמינה גם בסטינג TV ובפרטנר TV), מנסה להציג לנו את הפרשה הזאת מבפנים ולהפוך את הסיפור של הנשים האלה מדאחקה במערכון של "ארץ נהדרת" לכזה שיאפשר לנו להבין את הצדדים הפסיכולוגיים של הבחירות שלהן. מור לושי ודניאל סיון, מבכירי היוצרים הדוקומנטריים הישראלים שפועלים גם בחו"ל (יצרו רק לאחרונה את "קרקע המציאות" על מאחורי הקלעים של "הטופ מודל הבאה"), מבינים דבר או שניים בפרשות שעלו לכותרות. לכן, כנראה, חשבו שהסיפור של המזוודות הורודות יפתח בפניהם בקלות. קשה לומר שהם צדקו.
לצורך המבט מבפנים, הם הצליחו להביא שתיים מהבנות כגיבורות הראשיות של הסדרה: אוראל בן חיים וארבל מזרחי. עידן צאובר ולי פוני לא רק שלא מופיעות כאן, אלא אף מטושטשות בכל חומרי הארכיון, ולכן אפשר להניח שפחות רצו לשתף פעולה עם היצירה. הנקודה הזאת כשלעצמה גורמת לכך שאנחנו מקבלים רק חצי מהסיפור - מעניין אך עדיין כזה שבכל פעם מעלה שאלות כמו: "אבל האם זה מה שבאמת קרה?".
הראיונות האישיים והחשופים למדי עם ארבל ואוראל, שממלאים את שני הפרקים הראשונים, מספקים תמונה של שתי צעירות אבודות ומבולבלות מרקעים שונים. ארבל, זו שגוייסה על ידי העבריינים (עוד על כך בהמשך) כדי לבנות את צוות ההברחה, מתארת ילדות עם כפית של זהב בפה, אך לצידה גם דחייה חברתית. הסיפור שלה נשמע כמו לא מעט סיפורים אחרים שהכרנו בעידן הרשתות החברתיות: התמודדות עם היחס של החברה למראה שלא עומד בסטנדרטים הבלתי אפשריים, ובעקבותיו תחושה של חוסר מסוגלות וצורך עז בהכרה מהסביבה.
החיים של אוראל נשמעים מאתגרים בהרבה: צעירה מרדנית ודעתנית שהתחנכה במסגרות דתיות ושמרניות שבהן לא מצאה את עצמה, ונפלטה לעצמאות בשלב מוקדם מאוד. שתיהן, גם אם נשמעות קצת אבודות עד היום, עדיין מדברות ברהיטות על הרגשות והתחושות שלהן, ולמרות סיפור החיים המטורף שלהן הן עדיין מרגישות על התפר שבין נערות מתבגרות לנשים בוגרות. אם כמוני ניסיתם לקבל תמונה קצת יותר מורכבת שמסבירה את תהליך ההידרדרות מחיים נורמטיביים לבלדרות, לא תקבלו אותה כאן. המסלול שמוצג הוא פשטני: אהבנו מסיבות, סמים עשו לנו טוב במסיבות, לא אהבנו לעבוד, והברחת סמים הייתה פתרון קל. וואלה? ייתכן וזו האמת, אך זה עדיין מרגיש קצת שטחי.
אך פירוק האישיות של גיבורות הפרשה הוא עוד החלק שבו "מזוודות ורודות" עושה את עבודתה נאמנה. המקומות שבהם היא מתעצלת לגמרי מגיעים בצד של רשויות החוק והניסיון לברר מה באמת קרה בפרשה הזאת - שכזכור הסתיימה בעונשי מאסר מינימליים לאוראל וארבל ועבודות שירות לעידן ולי. השוטרות שמדברות כאן מספרות בעיקר על החקירות מהזווית שלהן, איך הן "פיצחו" את שתי הצעירות כחשודות, ובכללי מה הן חושבות עליהן - לגמרי ברמת שיחת ברזייה.
השאלות המעניינות באמת לגבי החקירה לא מקבלות כאן מענה. הרי ברור לכל שהנשים הצעירות האלה שימשו בסך הכל כבלדריות, כשמאחוריהן עמדו סוחרי סמים גדולים שהשתמשו בתמימות ובנואשות שלהן כדי לעשות על גבן כסף גדול. לכן תמוה מאוד מדוע המשטרה בחרה לעצור את הבנות לפני שהסמים הגיעו ליעדם, במקום להפיל בפח גורמי פשיעה בכירים בהרבה. האם יש כאן פרשת שחיתות גדולה בהרבה? וגם אם אני רק צולל בראשי לעולמות הקונספירציה, "מזוודות ורודות" לא מצליחה אפילו להסביר מדוע ההחלטה של המשטרה והפרקליטות הייתה הבחירה ההגיונית.
בפער שבין היומרות הגדולות לתוצאה, "מזוודות ורודות" מצליחה להיות מפוספסת יותר מהגיבורות שלה. היא אפילו עושה מעין גלוריפיקציה לעבודת בלדרות ומזכירה לצופים שבסופו של יום העונשים שקיבלו הגיבורות היו קלים עד מביכים, ועכשיו הן אולי בדרך למסלול הבטוח לסלבריטאיות לגיטימית.