טקס פרסי האמי ה-78 שנערך אמש בהיכל הפיקוק בדאונטאון לוס אנג'לס היה פחות זוהר מטקס פרסי אופיר ה-37, שהתקיים בשבוע שעבר בסינמה סיטי בצומת גלילות. אבל סאלי פילד שימשה תחליף נאות ללבנה פינקלשטיין, והמנחה מרישקה הרגיטאי הגיעה למקום רכובה על סוס ומצוידת בתוספות שיער לפנתיאון, וגם הקליטה מראש מערכון קצר עם טיילור סוויפט, שהבריזה מהטקס לטובת משחק פוטבול של בעלה, טראוויס קלסי; אבל רגע, זה האמי ולא הגראמי, אז מה היא עשתה שם מלכתחילה?
גם המחווה לדולי פרטון נראתה שייכת יותר לגראמי, אבל לא נתקטנן. מרישקה מגדלונה הרגיטאי (זה שמה המלא, והוא קליל יותר משמות ילדיה. למשל אוגוסט מיקלוש פרידריך הרמן, שזה רק אחד מתוך שלושה) התגלתה כהפתעה כיפית. האישה הראשונה שמנחה את הטקס מאז 2011 ("זה אומר שטינה פיי ואיימי פוהלר אמרו לא 15 שנה ברציפות"), ושאנחנו מכירים בעיקר, שלא לומר רק, מתפקידה הנצחי ב"חוק וסדר: מדור מיוחד" ("אני לא יודעת להגיד 'פינאלה' כי אף פעם לא היה לי אחד; NBC חוגגים 100 שנה, ואני הייתי שם כל הזמן הזה").
היא גם זכתה בשני פרסי אמי על הסרט התיעודי שביימה על אמה, כוכבת הקולנוע ופצצת המין ג'יין מנספילד שנהרגה בתאונת דרכים; לא מזמן העלתה הצגת יחיד בברודוויי, ובמהלך הטקס רקדה ושרה להפליא (כולל מחווה לסדרות שהגיעו לסוף דרכן העונה, לצלילי "גודביי סטריינג'ר" של סופרטרמפ, שהיה להיט מטורף כשהייתי בכיתה ח'). מי ידע? ברור שהיא מתבזבזת ב"חוק וסדר", אבל מצד שני היא ההוכחה הכי מצודדת לכך שהחיים רק מתחילים בגיל 62, כמילותיו של חנוך לוין מתוך "סוחרי גומי" (בקרוב בהבימה).
הגיחוך שהסגיר הכל
אז מה עוד היה לנו שם, בערב הארוך-ארוך-ארוך הזה? השטיח האדום היה כחול הפעם, ושיחת היום למרבה ההפתעה לא הייתה העברת השליטה בטדי הפקות ליואב צפיר, אלא מהומה בכוס מרטיני, כששתי שחקניות זוטרות הגיעו לאירוע בשמלות סגולות כמעט זהות. איפה ג'ואן ריברס כשצריך אותה, עם הערות אופנה קולעות כמו זו על היידי קלום: "הפעם האחרונה שגרמנייה נראתה כל כך לוהטת הייתה כשהם דחפו יהודים לתנורים".
האיחוד של שניים מכוכבי "באפי ציידת הערפדים" (תופעת הקאלט שדולי פרטון הפיקה ללא קרדיט) לרגל 30 שנה להיווסדה של הסדרה (שהאקדמיה לטלוויזיה התעלמה ממנה כליל בזמן אמיתי) ואחרי מותם של כמה משחקניה, היה פושר. האיחוד של "המלאכיות של צ'ארלי", ג'קלין סמית, שריל לאד ודוד דביר, כלומר קייט ג'קסון, היה מעט יותר מרטיט - ולו בזכות המחווה לפארה פוסט - ועדיין לא מספיק.
הריסון פורד: יש לנו חדשות רעות בשבילך. האקדמיה האמריקאית לטלוויזיה לא משתגעת עליך, שלא לומר נהנית להשפיל אותך, והיא בחרה להעניק את פרס שחקן המשנה בקומדיה דווקא לסטיבן רוט מ"מפרץ האלמנות", שבכלל זכה כפיצוי על הופעתו המוצלחת יותר ב"בארי". פורד גיחך, אבל קליסטה פלוקהרט זוגתו, ולעד אלי מקביל, לא הצליחה להסתיר את אכזבתה. או את התבאסותה מכך שהיא נאלצת ללוות אותו לכל הטקסים האלה לשווא.
סאלי פילד: אותה האקדמיה דווקא מאוד מחבבת, מתברר. היא זכתה על תפקידה בסרט הטלוויזיה "יצורים נבונים להפליא", שבו כיכבה לצד תמנון, מה ששמעתם. היא הודתה לקנדה ("השכנים והחברים שלנו"), שם צולם הסרט, והכריזה "לא ניתן שישתיקו את הקולות שלנו כאמנים", מה שנשמע כפנייה ישירה למיקי זוהר?
"מפרץ האלמנות": לא צפיתי בסדרה, פרי "מוחה המעוות והמופרע" (כדברי השחקן הראשי שזכה, מתיו ריס) של התסריטאית קייטי דיפולד, אבל מה שנקרא, שנאתי כל רגע. היא זכתה ביותר מדי פרסים (כולל לשחקנית המשנה קייט או'פלין, שיש דיבור חזק על כך שתהיה מועמדת גם לאוסקר בקרוב על תפקידה בסרט החדש של מייק לי), כשסדרת מופת כמו "רק רציחות בבניין" טרם קיבלה את המגיע לה. ועל ריס - מיד.
מתיו ריס: השחקן הוולשי, שכמו קתרין זיטה ג'ונס כשזכתה אי אז באוסקר, אמר כמה מילים בשפת אמו, שנשמעו כמו נעירת חמורים אסתמטיים, התגלה לראשונה כשגילם על הבמה בלונדון את התפקיד שהזניק את הקריירה של דסטין הופמן ב"הבוגר", אבל איכשהו הופעתה בעירום מלא (ולו לכמה שניות) של קתלין טרנר כגברת רובינסון לצדו נחקקה בזכרוני הרבה יותר. לטעמי, הוא שחקן בהיר יותר מחיוורון, והעובדה שעשה היסטוריה בטקס וזכה באמי גם על הופעתו במיני סדרה "החיה שבתוכי", היא סוג של תעודת עניות למפריסי הפרסים ("פרוסטיטוציה", כהגדרת אברהם שלונסקי).
הזקנים הכי נוראים שיש
עוד עשו היסטוריה, מבורכת דווקא: ג'ין סמארט מ"האקס", השחקנית הראשונה בתולדות האמי שזכתה בפרס על כל אחת מהעונות של הסדרה בכיכובה ("אני ביץ' חמדנית", אמרה על השטיח הכחול. דברה ואנס אגב, הדמות שגילמה, גילתה בעונה האחרונה כי יצאה פעם עם סדאם חוסיין והוא היה ביסקסואל. סתם לידיעתכם), ואליסון ג'ני שהצטרפה לסמארט, ג'וליה לואי דרייפוס וקלוריס ליצ'מן עם שמונה זכיות. בחזרה לריס. להעניק לו את פרס השחקן הקומי כשמולו מועמדים קומיקאים גאוניים כמו מרטין שורט וסטיב קארל, זה יותר מעציב ממצחיק.
את הפרס הקומי העניקו לו ג'ון האם ואמנדה פיט מהסדרה האנדר-רייטד שלא בצדק, "החברים והשכנים שלך", ובושה גדולה לאקדמיה ששניהם לא היו מועמדים על הופעותיהם המבריקות. ריס יככב גם בקטגוריה שתגיע מיד.
הזקנים המכוערים ביותר: מה פשר הזקן הלבן והמדובלל של ריס? או הזקן הלבן והמדובלל של סטיבן קולבר, שאשתו אוולין הודיעה בראיון על השטיח הכחול שהיא שונאת ו"לא יודעת איזה פירורים או זוועות אחרות מסתתרים בתוכו"). קולבר הודיע כי ייפטר מהזקן אם יזכה. הוא זכה. עוד ביאס ג'ק לאודן מ"סוסים איטיים" (הסדרה זכתה בפרס הבימוי, ועונתה השישית תתחיל מחר למרבה האושר והחדווה) עם זקן ג'ינג'י נוראי. מספיק זה מספיק.
ניו יורק סטייט אוף מיינד: הטקס התקיים באל.איי אבל העביר תחושה מאוד ניו יורקית, עם הופעת אורח של כוכב הניקס ג'יילן ברונסון, קריצה לברודוויי (כולל קטע פנטומימה מביך עם רקדנים שהחזיקו מסכים מקרטון זול) ועוד, שלא לדבר על הייחוס של המנחה ("עצרתי את רובכם ב'חוק וסדר'", אמרה לקהל). אז למה לא לקיים את הטקס בניו יורק, בעצם?
לפני פיזור: יהיו שישמחו על כך שמארק רופאלו הלא-אנטישמי (לדבריו) לא זכה, ושנמנע נזק אגבי עם אי זכייתה של האנה איינבינדר שבוודאי הייתה מנצלת את הבמה כהרגלה כדי לקרוא לשחרור פלסטין. רוב ריינר זכה אחרי מותו הטראגי בפרס שחקן אורח בסדרה קומית. הכי יפה: זנדאיה. הכי רזה: סלינה גומז.
הכי מרגש: טום פלפרי, זוכה פרס שחקן המשנה בסדרת דרמה, שהודה חנוק מדמעות לאשתו הכורעת ללדת קיילי קווקו ולפכחות שלו, אחרי שנים של התמכרות לאלכוהול ולסמים. הכי מסטולים מהתחת: וודי הרלסון ומתיו מקונהי שהגישו פרס. הכי משמחת: הזכייה של המיני סדרה DTF ST.LOUIS. אמרנו לכם!
טקס האמי ®️ הערוך והמתורגם ישודר ביום שלישי בשעה 21:30 ב- yes TV DRAMA וב-yes VOD.