פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יוסי ברגר

      פינה חדשה בוואלה! תרבות. בכל שבוע ניכנס לסטודיו של האמנים שעושים לנו את זה ונבדוק מה עושה להם

      האמן הראשון שעושה לנו את הסיפתח הוא הצלם יוסי ברגר. ברגר מציג את "עשרים שקל כוס קפה" בגלריה דביר עד ה-6.11.

      - כמה זמן אתה עוסק באמנות?

      לצלם התחלתי בגיל 16 בערך. שחור לבן שפיתחתי בעצמי.

      - איפה ומתי התחילה האמנות בחיים שלך?

      שאלה מוזרה בהתחשב בקיומה של השאלה הקודמת. והיא בכל זאת שונה כי היא מניחה שאמנות בחיים זה מין דבר כזה שמתחיל. לא יודע, אבל לקיומו של הצלם והמבט שלו התחלתי להיות מודע כשבחנתי את תצלומי האלבום המשפחתי שלנו, ועשיתי את זה הרבה ומוקדם. כן, אני מאמין שקודם יש אמן ואחר כך יש אמנות או שיש אמן ואין אמנות, גם זה קיים. אמנים מתפתחים להיות כאלה. זה לא קורה להם פתאום. כנראה שגם אני כזה, ואם זה כך אני אמן מאז שאני מכיר את עצמי. ואני לא יודע מה זה בדיוק אמן, אולי כזה שיש לו מודעות כאילו מוגזמת לדברים באשר הם, לדברים ולפיזיות שלהם.

      יום כיפור בתל אביב

      - התערוכה הנוכחית שלך נעה בחופשיות בין סוגי צילום שונים, סוגי מצלמות שונות וסוגי מבט שונים, משהו מאד פתוח, האם אתה יותר פתוח או יותר צלם?

      תודה. לצערי אני הרבה יותר פתוח ממה שאני צלם אחרת היו לי הרבה יותר עבודות. כן, כנראה שאני יותר ביקורתי מפתוח ויותר יפה מרזה.

      - איזו מוזיקה שמעת בזמן שעבדת על התערוכה האחרונה?

      רוב הזמן לא שמעתי מוזיקה. אני אוהב שקט. יום כיפור בתל אביב הוא יום שאני נורא אוהב ובמיוחד אם לא צריך להפעיל מזגן. את Cora Frost שמעתי כנראה לא מעט יחסית, שיר שלה גם מופיע באחת העבודות שלי (מכתב לפליצ'ה - ראו קישור).

      - האם יש איזה תופעה תרבותית, או לחלופין סרט, ספר או אפילו תערוכה שהשפיעו עליך? איך זה מתקשר לעבודות שלך?

      "אלושם", ו"אהבה ראשונה" של סמואל בקט ממש השפיעו עלי, אני זוכר השפעה כזו מוגדרת של לפני ואחרי, הוא ניסח דברים שנראו לי ועדיין נראים לי מאוד מדויקים ביחס לשפה, למילים ולקשר שלהן לעולם דרך דיבור על אני, על אתה, על אנחנו ועל אהבה.
      זה היה מוקדם. מאז הכל משפיע עלי, אבל לא דבר אחד בצורה מאוד משמעותית. אפשר לעשות רשימה קטנה, אבל אני לא אוהב רשימות כאלה.

      יוסי ברגר מגיב לוואלה!

      - איזה דברים מעניינים אותך באינטרנט?

      כיוון שאני מאוד מחובר למחשב שלי, Mac כמובן, כל מה שקשור אליו מאוד מעניין אותי. עוד מאוד מעניינים אותי תצלומים של אובייקטים שאנשים מצלמים כדי למכור אותם ב-eBay. יש לי אוסף די גדול של תצלומים כאלה שגם השתמשתי בהם בעבודת הווידאו הראשונה שלי (על החיים ועל המוות). והכי יפים הם התצלומים של חבר שלי תומס שמוכר לא מעט דברים שם ושכמה מהם משמשים בעבודה הזו. הוא גם הצלם באחת העבודות (הגלריסטים של תומס) שמוצגות עכשיו בדביר.

      - היית רוצה להגיב על אחת הכתבות שהתפרסמו בוואלה! בשבועיים האחרונים?

      א. על 360 מעלות, נראה לי שהכתב שלכם מתייחס אליהם ואל יומרת "מגזין התרבות השלם" ברצינות גדולה מידי. עדיין לא ראיתי אותו, אבל מהכתבה אני מבין (ואולי אני טועה) שהוא מגזין ציני, לא כזה שנולד מעניין אמיתי, אלא מצורך עיסקי, הם כנראה מזהים איזו נישה וזה בסדר, אני בהחלט מאחל להם בהצלחה, גם אם הם רק נעימים למראה.

      ב. על חיים פינקלשטיין ומותו של דרידה. המאמר דרמטי מעבר למידה והקישור ליצחק רבין תמוה במקרה הטוב ופתטי במקרה הרע. דרידה מת בן 74, מסרטן אמנם אבל בגיל סביר, הוא ייצר מסה גדולה של עבודה והיתה לו השפעה עצומה. לא יודע אם הוא היה ממש מרוצה מההשגים שלו, אבל הוא ודאי צריך להיות. אני גם לא יודע אם העולם פיספס את הטקסט האולטימטיבי שלו שאולי היה נכתב אם לא היה מת. ובכל זאת אין ספק שהעולם מפסיד הרבה מכל האנשים שמתים כל הזמן.

      ג. על הרצח בעיניים, טוב נו, יש המון מחלות בעולם הזה, בארצות הברית במיוחד, אבל אין לי חשק כרגע לסטות לדיבור עליה. אני בהחלט מסכים עם הפסיכולוג שמצוטט שם.

      להסתכל בריכוז

      - למי ממוענת התערוכה שלך, האם יש דמות ספציפית? לגבי הצופים שלך, האם הם צריכים להניח משהו, לדעת משהו מראש?

      לא, אין דמות ספציפית. מסקרן אותי כל אדם שמסתכל בריכוז על העבודה שלי כי באיזשהו מובן הוא מתקרב אלי ואני רגיש לזה.

      - האם יש מישהו, חי או מת, שהיית רוצה שיראה את התערוכה שלך?

      אבא שלי. שמת כבר.

      ה"פייבוריטס" של יוסי ברגר - מדגם מייצג