שלום גד - "שירי ארץ ישראל"
זו היתה שנה לא משהו למוזיקה הישראלית. לא שנה "לא טובה" - המושגים האלו די לא קיימים בעידן השפע - אבל קשה לצאת עם תחושה שמלבד אהבה עצומה למוטציה הזו חווינו התרגשות גדולה מול מסה של מוזיקה בלתי נשכחת. מצד שני, שלום גד עובד ועובד קשה: זה התחיל עם "קוץ ברוח" עוד לפני תחילת השנה, המשיך עם אלבום נוסף והגיע לשיא עם "שירי ארץ ישראל", אלבום המשך לפרויקט "העבד" המופתי. גד דחס בסגנונו הייחודי את כל הטוב והרע שבמציאות הישראלית ב-2011 ופירק לאט לאט את הלב של כל מי שהסכים להקשיב. כל שנה בה שלום גד מוציא אלבום אחד לא יכולה להיות שנה רעה.
*הערה: המספור במצעד הפלאש הוא מ-1 עד 10, כך שמי שנמצא במקום ה-10 הוא אלבום השנה במוזיקה הישראלית.
הצביעו במצעד העברי של וואלה! ורשת ג'
שלום גד - "שירי ארץ ישראל": הביקורת המלאה
שלום גד ב"קוץ ברוח" - שיר בחזרה
שלום גד ב"הלב" - שיר בחזרה
יהוא ירון - "דברים יומיומיים כאלה"
כל הזמן שחיכינו לאלבום הבכורה של יהוא ירון נכלא בסערת השירים שבתוכו והתפוצץ בגדול בשירים כמו "זה לא זמן טוב לכתוב שירים" ו"קיים ונעלם" הכל כך יפה. ירון הוא מפיק מוזיקלי מדופלם, נגן טעון כאקדח ומבצע רב עוצמה. האזנה לשיריו היא חוויה תנועתית ממש, כזו שלא מאפשרת לשים את המוזיקה ברקע והזמן שעבר בהמתנה לבכורה מועתק לציפייה הגדולה מהחומרים הבאים שיוציא.
יהוא ירון - "דברים יומיומיים כאלה": הביקורת המלאה
יהוא ירון מבצע את "דברים יומיומיים כאלה" בשיר בחזרה
קרן אן - "101"
דווקא היצע המוזיקאיות השנה היה מהטוב ביותר בשנים האחרונות, והביא עמו שמות מפתיעים ומעניינים: דיה רז האפלולית, שירלי קונס המקסימה, טליה אליאב הניסיונית ואפילו איה כורם, השחקנית המשתפרת של השנה. אבל לרוע מזלן, כמו הבמאים הספרדיים שיתבאסו לנצח שהם ופדרו אלמודובר שייכים לאותו לאום, קרן אן היא ישראלית ו-"101" שלה הוא אלבומה הטוב, העמוק והמקסים ביותר שגדל מהאזנה להאזנה ומותיר טעם מהפנט.
קרן אן - "101": הביקורת המלאה
שירלי קונס שרה "אדונים" - צפו בקליפ
טליה אליאב ב"מחזיקה חזק" - שיר בחזרה
קרן אן שרה את "Sugar Mama" - צפו
אמנים שונים - "רישומי פחם בצבע"
תרבות המחוות והקאברים היתה חזקה גם בשנת תשע"א, אבל רק למחווה אחת היתה הצדקה אמנותית אמיתית והיא המחווה ל"רישומי פחם" של מאיר אריאל. אייל תלמודי עיבד וארג פסיפס מרתק של אמנים שלקחו את חזון חיית המתכת של אריאל וצבעו אותו בצבעים הקודרים של ישראל אבודה ומסוכסכת. שאנן סטריט עם "שיר המקצוע", נעם רותם עם "שיר התעסוקה" ומעל כולם ברי סחרוף עם "חיית הברזל" ורונה קינן עם "בס בבלון" הפכו את רישומי פחם לאלבום חי ונושם בזכות עצמו.
אמנים שונים - "רישומי פחם": הביקורת המלאה
די לערבי המחווה למאיר אריאל: ביקורת
אסף אמדורסקי - "צד א'"
כשיצא "איפה את היום", הסינגל הראשון מתוך "צד א'", התחושה היתה שמשהו גדול עומד לקרות שוב מכיוונו של אסף אמדורסקי, שנתיים אחרי "הרי את" הנפלא, ה"חתונה לבנה" של שנות ה-2000 ושל הדור השני למדינה. כשיצא "צד א'" עם הקאבר הנהדר ל"הרחובות ממריאים לאט" ועם "זוג משמיים" ו"כוונות רעות" הסיפור נסגר סופית: ערב יום הולדתו ה-40, אסף אמדורסקי נכנס לפנתיאון, כזה שגם אלירז שדה של עוד 30 שנה יצטרך להכיר כדי שלא ייכנסו בו בשידור חי.
אסף אמדורסקי - "צד א": הביקורת המלאה
יוסי בבליקי - "האגרוף"
בכל פעם שצריך לכתוב משהו על יוסי בבליקי - ובבליקי הוא אחד שצריך לכתוב עליו אחת לכמה זמן רק כדי להחזיר לאלוהים טובה על הנס הזה שהוא נתן לדוברי העברית - לא נשאר מה לומר: הכותב עם הלב הכי גדול במזרח התיכון? אמרו; המבצע שלקח את דילן ומוריסי והתיך אותם לשירים על בחורות מבת ים? כתבו; נשאר רק לצטט. והשיר הכי גדול ב"האגרוף" הוא "מול מזוודות פתוחות, בדרך לפוקלנד":
"יושב במינימרקט בין חלב לעוגות/ אחר כך מסתכל על הרחוב ורואה את הדברים כמו שהם נראו כשרצית לעזוב/
ועכשיו אתה עוזב את הבית/ איזה צ'אנס לקחת זהיר, תשתוק עכשיו תישן שעות/ כל שעה היא דרך אחרת כל שעה היא פתח לצאת/ כל שעה נגמרת אחרת".
יוסי בבליקי - "האגרוף": הביקורת המלאה
יוסי בבליקי בשיר בחזרה - "שניפגש בלילות"
העברית - "רגשות מודרניים"
גם חודשים לאחר שיצא, "רגשות מודרניים", האלבום השני של העברית, המשיך להדהד. דווקא בתוך מבול של ריליסים בסגנון דומה מאנגליה וארה"ב, הצליל המדויק של "רוצה לעזור לך" וכמובן "לרקוד", בקלות אחד השירים הטובים של השנה, שמו את האלבום בהקשר נכון והפכו אותו לחוויה שהיה כיף לצרוך, דווקא באותה שפה - העברית.
העברית - "רגשות מודרניים": הביקורת המלאה
"רגשות מודרניים" - צפו בקליפ
אומללה - "StandGoShowShout"
תוצאה אוטומטית של הייפ הוא אנטי-הייפ: מרגע שאמן או הרכב מסוים סומנו כ"תופעה" (חידה לחג: מה באמת בישראל שווה שיוגדר כתופעה?), תמיד יהיה מי שיצליח למצוא את המקום המדויק לתקוע את הסיכה במה שנדמה לו כבלון.
הדיבור על אומללה כמעט והצליח להתחמק מהאנטי-הייפ ולהיות קרוב לקונצנזוס באינדי הישראלי. קשה היה לעמוד מול סינגלים כמו "Please" ו-"My PDF Files" ואף אחד לא רצה להישאר בחוץ. הופעת ההשקה לאלבום מול מועדון בארבי מלא היתה עוד ניצחון קטן בדרך להתגבר גם על מעט המתנגדים, שהתאפיינו בתשוקה לתשומת לב יותר מאשר מנימוקים רלוונטיים. מבחן האלבום השני, לעומת זאת, תקף לחלוטין.
אומללה - "StandGoShowShout": הביקורת המלאה
ברי סחרוף - "אתה נמצא כאן"
האירוני מכל הוא ש"אתה נמצא כאן" היה כנראה האירוע הכי פחות מסעיר בשנה שבה המצב בישראל הפך כל כך אינטנסיבי, שאפילו סחרוף יצא מהקונכייה שלו: קיץ הצדק החברתי סחרר את סחרוף שהגיע לאוהלים ברוטשילד כמעט לפני כולם, ולאחר מכן להפגנות ואפילו למצלמות כשקרא להגיע להפגנת המיליון.
אבל נקודת המוצא של כל זה הוא המשפט האחד שנמצא על העטיפה היפה - "אתה נמצא כאן": כמו ב"האחר" מ-2001, סחרוף הציב קריאה הומניסטית ומרגשת במרכז היצירה שלו ותמך אותה בלהיטים, קטעים מורכבים, טקסטים חזקים והנוכחות של המבצע הכריזמטי מכולם. בזמן אמת, סחרוף התייצב אל מול פני המלחמה, אבל בניגוד לרוב החיילים בעמדה הקדמית הזו, הוא באמת עוד יקבור את כולנו.
ברי סחרוף - "אתה נמצא כאן": הביקורת המלאה
ברי סחרוף בראיון נדיר - האזינו
נעם רותם - "ברזל ואבנים"
מרגע שיצא "ברזל ואבנים", אלבום הסולו השלישי של נעם רותם, לא באמת היו לו מתחרים. מהאזנה להאזנה, כמו עישון בשרשרת, האקס-פקטור המטלטל שיש בו אכל עוד ועוד תאי התנגדות. רוב המוזיקאים בישראל מתייחסים למציאות בתור קרקע לזנק ממנה ולנסות לגעת בעולם אחר, ורק נעם רותם שם את הרגליים על הקרקע מתוך הבנה שאין טעם ליצור משהו שלא יעסוק ביומיומי, שהוא הכואב ביותר.
הלם קרב, הפלה, אובדן אהבה, אובדן צלם אנוש, תקווה - הנוכחות של כולם ב"ברזל ואבנים" עושה אותו לאלבום היחיד שהצליח להכיל את כל ההישגים המוזיקליים והליריים של האלבומים שהוזכרו לעיל ולהתיך אותם ליצירה אחת, חזקה, מהדהדת, מופתית. "ברזל ואבנים" עשוי מחומרים של אלבום שנה משמיעה ראשונה. העשרות שבאו לאחר מכן הפכו אותו לרגע שבו ההחלטה הכי נכונה שקיבלת בחיים היתה לאהוב מוזיקה ישראלית, למרות הכל.
נעם רותם - "ברזל ואבנים": הביקורת המלאה
נעם רותם שר "עמוק הלילה" - צפו בקליפ
מהם אלבומי השנה שלכם? דברו איתנו בפייסבוק