דפ חדש: סיכום המועמדויות לפרסי גלובוס הזהב

מעט הערפל שנותר מעל זהות המועמדים לאוסקר 2011 התפוגג עוד יותר בארבעת הימים האחרונים: בהתחלה חולקו פרסי איגודי מבקרי הקולנוע המרכזיים, והיום (שני) הוכרזו המועמדויות לגלובס הזהב. אמנם כשלעצמו בפרס הזה, של תא העיתונאים הזרים בהוליווד, אין הרבה יוקרה וכבוד, אבל הוא נחשב מזה שנים לאינדיקציה טובה לקראת העיטור החשוב באמת.

ואכן, ההכרזה עזרה להבהיר את תמונת האוסקר השנתית. "הרשת החברתית" נשאר הסרט החזק של העונה ו"נאום המלך" ממשיך לנשוף בעורפו, אבל עכשיו אפשר לעשות סדר ולהגיד מה בדיוק מאזן הכוחות ביניהם, מי ינסו להתחרות על השאריות שלהם ומי יכול להפסיק לחלום ולהתחיל לעשות תוכניות אחרות לקראת בוקר ה-15 בינואר הקרוב, שבו יוכרזו המועמדויות הרשמיות לאוסקר 2010, וערב ה-27 בפברואר, שבו יתקיים הטקס. אם כך, אז מה למדנו היום?

השילוב בין האחים כהן האהובים תמיד, ג'ף ברידג'ס והשימוש בז'אנר המערבון הפך את "אומץ אמיתי" לסוס מוביל במירוץ לאוסקר עוד לפני שמישהו ראה אותו. אבל אז קרה לסרט משהו בעייתי: אנשים התחילו לראות אותו. התגובות מן ההקרנות הראשונות עמעמו את זוהרו של המערבון, ולאחר מכן התברר שגם איגודי המבקרים לא מסמפטים אותו במיוחד. היום הגיע גלובוס הזהב ונתן את המכה הסופית: "אומץ אמיתי" לא נכלל בין חמשת המועמדים לפרס הדרמה הטובה ביותר, האחים כהן לא מועמדים לפרס הבימוי, מקומו של ג'ף ברידג'ס נפקד מן המועמדים בקטגוריית המשחק ואף אחד מאנשי הצוות של הסרט לא הצליח להשתחל לאיזושהי קטגוריה אחרת. המסקנה ברורה: הממסד לא משתגע על "אומץ אמיתי", והתקדימים של "ארץ קשוחה" (שזכה בארבעה פסלוני אוסקר) ואפילו של "פארגו" (שזכה בשני פסלונים) לא יחזרו על עצמם. כיוון שהוא בעצם סרט האוסקר היחיד שטרם זכה השנה להפצה מסחרית כלשהי, זה אומר שהוא יגיע לאקרנים בארצות הברית בסוף השבוע הקרוב בלי שום דיבור סביבו, מה שיפגע בהישגיו הקופתיים ויחליש את מעמדו עוד יותר.

העובדה שהאחים כהן נדחקו במפתיע מרשימת המועמדים של גלובוס הזהב בקטגוריית הבימוי פינתה מקום אחד, ומי שתפס אותו לא היה מרטין סקורסזי ("שאטר איילנד") או קלינט איסטווד ("מכאן והלאה") וגם לא יוצר ותיק אחר, אלא דווקא דיוויד או. ראסל, במאי דרמת האיגרוף "פייטר". עובדה זו מסמלת את טקס חילופי המשמרות שמתחולל בעונת הפרסים השנתית: האחים כהן, מאבות הקולנוע האמריקאי העצמאי של שנות השמונים, מעבירים את השרביט ליוצרי האינדי שפרחו באמצע שנות התשעים ומאז והלאה חודרים אט-אט למרכז הבמה.

בהתאם לזאת, ראסל מוצא בצדו גם את דיוויד פינצ'ר ("הרשת החברתית"), דארן ארונופסקי ("ברבור שחור") וכריסטופר נולן ("התחלה"), שצמחו בדיוק באותו מקום כמוהו, וגם המועמד החמישי, האאוטסיידר הבריטי טום הופר, הוא במאי צעיר שלא משתייך לעידן של האחים כהן ובטח שלא לדור של סקורסזי ואיסטווד. כיאה לטקס שהמנצח הגדול שלו אמור להיות סרט על פייסבוק, אוסקר 2011 הולך להוכיח שהעולם שייך לצעירים.

מרטין סקורסזי לא היה המקופח היחיד מטעם "שאטר איילנד": גם הכוכב שלו, ליאונרדו דיקפריו, לא זכה למועמדות על הופעתו בסרט, וגם לא קיבל הוקרה על תפקידו ב"התחלה". איך יכול להיות שבשנה שבה ג'וני דפ סופג ביקורות מחפירות על העבודה שלו ב"אליס בארץ הפלאות" וב"התייר" הוא מקבל מועמדות על שניהם בקטגוריית הקומדיה, ודיקפריו נותר בידיים ריקות למרות שהוא אחראי לשתיים מתצוגות המשחק הגדולות של 2010? אולי החבר של בר רפאלי צריך להתחיל לעבוד עם טים ברטון.

חוץ מהאחים כהן, סקורסזי ודיקפריו, גלובוס הזהב נופף מעליו כמה שמות שהיו שיחת העיר במשך חודשים: "עוד שנה" ו"איזה מין שיוויון" הבריטיים הפנימו ש"נאום המלך" יהיה הנציג היחיד של הממלכה המאוחדת בעונת הפרסים הזו; "איך אתם יודעים?" של ג'יימס ל. ברוקס חביב האקדמיה ("משדרים חדשות" ו"הכי טוב שיש") לא השתחל לקטגוריית הקומדיה למרות התחרות החלשה ובזאת סיים סופית את ענייניו לחורף הקרוב; גם מרק רופלאו ("הילדים בסדר") וג'סטין טימברלייק ("הרשת החברתית") נחשבים כבר חודשים כמועמדים בולטים בקטגוריית שחקן המשנה, אבל גלובוס הזהב ערער את מעמדם והותיר אותם רק עם התקווה להתרומם שנית בזכות המועמדויות של גילדת השחקנים, שיפורסמו בחמישי הקרוב.

מנגד, גלובוס הזהב העלה את קרנם של כמה שחקנים שאיש לא ספר אותם קודם לכן, ובראשם מייקל דאגלס, שהתקשורת סיקרה באדיקות את מלחמתו בסרטו הגרון בחודשים האחרונים. השחקן הוותיק קיבל מועמדות לגלובוס הזהב בקטגוריית שחקן המשנה על הופעתו ב"וול סטריט 2: הכסף מדבר", לא בגלל שמישהו אהב את הסרט אלא בגלל שתמונות החולי וההחלמה של דאגלס עוררו כלפיו הרבה אמפתיה, ויכול מאוד להיות שזו תהיה סיבה מספיק טובה כדי לתת לו מועמדות לאוסקר.

נוסף לדאגלס, שלושה שחקנים נוספים התחילו היום לראשונה את קמפיין האוסקר שלהם, או פתחו בסיבוב נוסף: קווין ספייסי ב"קזינו ג'ק" (שאולי זכה לחמלה בגלל מות הבמאי, ג'ורג' היקנלופר); ג'רמי רנר, שחקן משנה ב"גנב עירוני"; ובעיקר האלי ברי, שחוללה סנסציה (שלא לומר עוררה זעקות "וואט דה פאק?") וקיבלה מועמדות בקטגוריית השחקנית הראשית בדרמה על הופעתה ב"פרנקי ואליס", שנשמעת על הנייר כמו שחזור של "מונסטר בול". הפעם האלי כבר לא תזכה לגעת בפסלון המוזהב, אבל אחרי אירועי היום היא יכולה לפחות לחלום על מועמדות.

גלובוס הזהב הביא לתשומת הלב ציבורית סרט נוסף שאיש טרם שמע עליו: הדרמה המוזיקלית "Country Strong" בכיכובה של גווינית' פלטרו, שקיבלה מועמדות בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר על "Coming Home". קטגוריה זו הולכת ונחלשת בשנים האחרונות, והשנה היא כה חיוורת עד שעולה השאלה אם לא הגיע הזמן לבטלה.

ואם כבר מדברים על דברים שצריך לבטל, הרי שהחלוקה של גלובוס הזהב בין סרטי דרמה לסרטים קומיים-מוזיקליים התגלתה השנה כמופרכת מתמיד. הסיבה לכך היא שזו לא היתה שנה מוצלחת במיוחד לעולם הקומדיה ובטח שלא לעולם המיוזיקל, וההתעקשות של תא העיתונאים הזרים למצוא חמישה מצטיינים משני העולמות הללו הובילה אותם לרשימת מועמדים מעוררת תמיהה - "הילדים בסדר", "התייר", "בורלסק", "אליס בארץ הפלאות" ו"Red".

מה כל כך בעייתי כאן? ובכן, עצם הקטלוג של "הילדים בסדר" כקומדיה הוא שערורייתי, וזא מפני שהוא לא יותר קומי מ"הרשת החברתית" ולא פחות דרמטי מ"נאום המלך". ארבעת הסרטים האחרים אולי הולמים את קטגוריית הקומדיה, אבל הם לא ראויים למועמדות.

אחרי הכל, "התייר", המותחן הרומנטי של ג'וני דפ ואנג'לינה ג'ולי, הוכתר בידי המבקרים כאחד הסרטים הגרועים של השנה והתרסק בקופות, ומצבו של "בורלסק", המחזמר של כריסטינה אגילרה ושר, לא היה טוב בהרבה.

גם שני המועמדים האחרים לא ממש שייכים לטקס פרסים שנתי: "אליס בארץ הפלאות", גם הוא בהשתתפותו של דפ, אמנם היה אחד הלהיטים הגדולים של 2010, אבל לואיס קרול לבטח מתהפך בקברו כשהוא שומע שמישהו מעמיד אותו לפרס, ויש להניח כי קומדיית הפעולה "Red" קיבלה את המועמדות רק כי המצביעים הקשישים של גלובוס הזהב נהנו לראות כיצד ברוס וויליס וחבריו המזדקנים מפציצים גם בגילם המתקדם.

אז איך ירגישו מחר האנשים מאחורי גלובוס הזהב כשהם יקומו למציאות שבה "התייר" ו"אליס וארץ הפלאות" מועמדים לפרס ו"שאטר איילנד" נשאר לבכות בחושך? סביר להניח שהם יפעלו לפי המורשת של אבי לוזון וימשיכו במנהג המגוחך שלהם גם בשנה הבאה.

ולסיכום, כך נראית כרגע תמונת אוסקר 2011: גם אם "נאום המלך" יתעלה עליו בקטגוריות המשחק ו"התחלה" יגבור עליו בקטגוריות הטכניות (צילום וכדומה), "הרשת החברתית" הוא הסרט הגדול של עונת הפרסים הזו והמועמד המובהק לזכות בפסלון לסרט הטוב ביותר. הדרמה על ייסוד פייסבוק מובילה כרגע בפער גדול גם במירוץ בקטגוריות הבמאי (דיוויד פינצ'ר) והתסריט המעובד (ארון סורקין). מירוץ כמעט סגור נוסף הוא בקטגוריית השחקן הראשי, שבה שולט ללא עוררין קולין פירת' מ"נאום המלך".

בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר מסתמן קרב בין דורי וכמעט בלתי ניתן להכרעה בין אנט בנינג לנטלי פורטמן. מאבק דומה ינהלו גם כריסטיאן בייל וג'פרי ראש בקטגוריית שחקן המשנה. בקטגוריה המקבילה לנשים, שהיתה מאז ומעולם כר פורה להפתעות, מתרחשת אנרכיה השנה גמורה, וכל אחת מן המועמדות בה בגלובוס הזהב היא הימור שווה, מן האמריקאית איימי אדמס ("פייטר") דרך הבריטית הלנה בונהם-קרטר ("נאום המלך") ועד האוסטרלית ג'קי וובר ("ממלכת החיות"). אמירה דומה תקפה גם לגבי הפרס לתסריט המקורי הטוב ביותר, שעליו מתקוטטים עם סיכויים שווים של הצלחה "הילדים בסדר", "התחלה", "ברבור שחור" ו"נאום המלך".

ולסיום: "צעצוע של סיפור 3" הוא עדיין הפייבוריט בקטגוריית סרט האנימציה, אבל "הדרקון הראשון שלי", כיאה לשמו, ממשיך לירוק אש בעורפו ועשוי לשכנע את חברי האקדמיה שמותר לגוון פעם ולתת את הפרס לסרט של דרימוורקס ולא של פיקסאר.

"ביוטיפול" חיזק היום את מעמדו בקטגוריית הסרט הזר, אבל לכו תדעו מה יקרה בסוף בקטגוריה המשונה הזו, וגם ל"שליחותו של הממונה למשאבי אנוש" עדיין יש סיכוי להתחרות בה. פרסום המועמדויות לגלובס הזהב היה צעד גדול בדרך לתחזית האוסקר המלאה, אבל כמו בכל שנה, כמה סימני שאלה עדיין מרחפים מעל הטקס, וזה כל הקסם.