סתם לא מפומפם

מוכרי האוזן השלישית אולי יעקמו את פניהם. למי אכפת? שילכו להם להתפלצן על סרט של פליני ויותירו לנו את המנה המזוקקת של הזדהות, מכאובים, התאהבויות, כיף והומור שהיא ה-OC. הדבר הכי טוב שקרה בסדרות הנעורים בשנים האחרונות.
יונתן שגיב

אמנם מדובר בסרט של הקיץ שעבר כבר מזמן אבל בלי להרגיש הגיעה אל האקרנים הגרסה העדכנית לקלולס. טינה פיי, אחת הכותבות הקומיות הטובות בארה"ב, הוציאה קצת תסכולים מימי התיכון. התוצאה הורסת ולחלוטין מודעת לעצמה.
הדר טורוביץ'

אם עוד לא שמעתם, אז המחול הוא הזירה האומנותית המסקרנת ביותר כיום בישראל. בעיקר בזכות "שתיים שעשוע ורוד" ו"קרם תות ואבק שריפה", שתי העבודות שהעלתה השנה הכוריאוגרפית יסמין גודר, מי שכל מילה טובה שנכתבה עליה, עדיין לא מספיקה.
גלעד רייך

הערוץ הנפלא והחינוכי לילדים של HOT העלה הפקות מקור רבות השנה, כמו "בולדוגי" (גיא מרוז לגיל הרך) ו"המערכת", אך את לוח השידורים שלו בלתי אפשרי למצוא. חפשו אותו, ערוץ 81, לא תצטערו.
נוגה הורוביץ

ארבעת האלבומים הראשונים שלהם חשפו אותם לעולם בצורה מינימלית, והחמישי הגדיל רק במעט את קהל המעריצים. ולמרות שעכשיו עברו ללייבל גדול והוציאו אלבום מצוין מלא בבלדות, עדיין לא ראיתם אותם ב-MTV2 או קראתם עליהם בעיתוני המוזיקה. נדמה שהפריצה הגדולה שלהם כבר לא תגיע, וחבל.
רביב גולן

דיפלו מתחיל איפה ש-DJ Shadow עצר, ומסיים במסיבת רחוב בסלאמז של ריו. גם הוא משתמש בסימפולים מגוונים כדי ליצור היפ-הופ אינסטרומנטלי צפוף בדרמה, אבל הוא גם יודע לתת בראש עם ביטים מרקידים שמשמשים כר נאה למי שתופס את המיקרופון.
מעוז דגני

למה סרטים אחרים וכושלים כן, ו"אבנים" לא? אין לדעת. במיוחד לאור העובדה ש"אבנים" האיטי (מאוד) והחכם בונה היטב את דמותה של אישה שכלואה ברשת של קשרים חברתיים, דתיים ומשפחתיים. פריצתה מחברה זו מעוררת התפרצות של אלימות שמותירה תחושת מחנק חסרת מוצא שמרחפת זמן רב גם אחרי הצפייה.
יונתן שגיב

התופעה שפרצה בעולם הרחב לפני קרוב לעשור, מגיעה סוף סוף למחוזותינו. למרות הבעייתיות הלא מבוטלת והבלתי פתירה עדיין של צורת הפרפורמנס הזאת, ולמרות חוסר האמון הבסיסי, ההוכחות והלאפטופ, כבר בשטח. ההייפ לא.
ג'ק פאבר

שלישיית הבנות הכי לוהטת בסצינת האלקטרו-דייק הישראלית החדשה. למרות שנגה, לואיז ופטיט חורשות את המועדונים ונותנות הופעות גלאמיות משובחות, הן עדיין לא פרצו לתודעה החוץ-תל-אביבית, והאמת, טוב שכך. לא היינו רוצים לראותן בשנה הבאה בפסטיגל או בפרסומת טמפונים בערוץ 2.
ינון ירוס

ההתפעלות הקולקטיבית ממוטי קירשנבאום בעקבות "לונדון וקירשנבאום" עושה עוול לירון לונדון, וחבל. לונדון הוא אחד העיתונאים המחוננים והאינטליגנטיים שידעה הטלוויזיה המקומית והפאזה הנוכחית שלו, רגועה וחריפה כאחד, מחזירה אותו לימים הכי יפים שלו (שהם כמובן ימי "מסיבת גן").
רונן ארבל

שיתוף הפעולה המתמשך של צלקה עם הוצאת חרגול המבטיחה והרפרטואר המרשים שלו היו כבר צריכים לתת קצת ריספקט ליוצר המוכשר הזה מחוץ לגטו המבקרים. בשוק הקטן והדל למדי של ספרות המקור מורגש מחסור משמעותי ביוצרים ברמתו.
ג'ק פאבר

מי אמר זיוף בחירות ולא קיבל? התרחשות פוליטית מרעישת עולמות, שבפועל חלפה בשקט כמו נמלה שמשתינה על כותנה. הדמוקרטיה מתה, האימפריה מכה שנית, והאיש החשוב בעולם הוא תואר המועבר בירושה משפחתית (יחד עם כמה מיליארדים מעסקי נפט).
ג'ק פאבר

מאחזים קמו ופונו, ילדות בנות עשר נורו, בתי אזרחים נהרסו ודבר לא השתנה: התורים במחסומים מתנהלים באיטיות כאילו כך היה תמיד. ההתנגדות לכיבוש והדיבור עליו היו צריכים להיות עיקשים מספיק כדי לסיים את הדבר הזה. או לפחות לא לתת לנו לשכוח מקיומו.
מיטל ועקנין

מסתבר שעדיין אפשר להמציא מחדש את הטלוויזיה ומסתבר שלא חייבים לעשות את זה ב-HBO. עם מינימום תשומת לב מצד התקשורת שודרה הקומדיה המטורפת הזאת ביס פלוס והציגה כתיבה מחודדת, צילום מגניב וביקורת עוקצנית אל הקרביים האמריקאים.
הדר טורוביץ'

35 שקלים לסרט קולנוע זה מוגזם, וממש לא משנה לנו שטום קרוז ביקש 20 מיליון דולר עבור השתתפותו. יוצרים יקרים, תודיעו בבקשה כשהמחירים ירדו. אנחנו מחכים ליד המחשב, מורידים סרטים שלכם בביטורנט.
נוגה הורוביץ

עדיין יש מחסור משמעותי בתיווך בין הקהל לבין צורת האמנות המרתקת, המבטיחה ומשופעת הכישרונות הזאת. חוסר הבנה בסיסי שהפך גם את הביאנלה השנייה לוידיאו-ארט - וידיאו זון - לאיזור סגור לציבור הרחב, גטו מפוספס למביני דבר.
ג'ק פאבר

לופ הכינורות הלא יאומן, הווקודר הקרקרני והאנרגיה המטורפת הופכים את טוקסיק לקלאסיקה חד פעמית. כל בלונדינית אחרת הייתה כבר מזמן משודרגת לפנתיאון הפופ העולמי, בריטני המושמצת, לעומת זאת, קיבלה עוד עלבון מתוקשר על ריח רגליה.
יונתן שגיב

קחו את האבאלאנשס, תנו להם טריפ ובקשו מהם להלחין שיר למשחק חבל של ילדים. מה קיבלתם? גו! טים. יותר חזק – גו! טים. קססת הסימפולים לא מפריעה לאלבום הראשון שלהם להיות זורם, מקפיץ, מצחיק, מגוון ומרקיד. חצוצרות לגבות.
מעוז דגני

מפעל החיים של טיירה בנקס מוכיח כי כולנו סופר-מודל וואנאביז. מעולם לא נראה עולם הדוגמנות כה שטחי, מזויף, צבוע, קאמפי ומעורר קנאה. וכל התנהלותן של הדוגמניות היא רק רקע להאדרת שמה של המנחה המגלומנית, שאוהבת את עצמה הרבה יותר משאנחנו נוכל לאהוב אותה אי-פעם.
ינון ירוס

חנויות מין רבות הפכו לחברות הפקה בזעיר אנפין, שסרטים מקוריים מופיעים על מדפיהן בתדירות הולכת ומתקצרת. האיכות אמנם מהנמוכות בנמצא, אך כתבות סוף שבוע עדיין עוסקות בשלוחות הלוס אנג'לסיות של התופעה. תביאו את לונדונבאום ושות' לסט הצילומים וננהל על זה דיון תרבותי.
ג'ק פאבר

הבמאי הצעיר קלי מציג לעולם את הגרסה הארוכה לסרט הבתולין המעולה ומציע הזדמנות לשזוף עיניים בעשרים דקות נוספות. בין התוספות גם קומנטרי מוצלח ובו ועידת פסגה של ריצ'רד קלי וקווין סמית' מלהגים על הא ודא.
מיכל ויניק

לרגל חגיגות העשור לסרט הקאלט "קלרקס", יצא מארז די.וי.די מפואר הכולל אפשרות לראות את הסרט בתוספת פרטי טריוויה מרתקים, סצנה מצוירת מהתסריט המקורי שהופקה במיוחד, דוקומנטרי מרתק, קומנטרי חביב ועוד יציאות משובבות נפש ולב.
מיכל ויניק

סדרת המשטרה האלימה ופורצת הגבולות סיימה אצלנו עונה מופלאה בקול ענות חלושה. מייקל צ'יקליס מועמד בינתיים לגלובוס הזהב, ואתם חייבים לעצמכם להוריד את מעלליו באינטרנט, לפחות עד שתגיע העונה הבאה.
נוגה הורוביץ

זה אמנם רק מתחיל, אבל ההרכב החדש של אסף תאג'ר (קאטמין), גיבור הגיטרה אורי פרוסט והמתופף חגי פרשטמן (פלסטיק פיקוקס ועוד), מבית נו דיסטרוביושן, הולך למקומות טובים מאד, והכוונה לא רק להקלטות המתועדות באולפן של המפיק האגדי סטיב אלביני.
ג'ק פאבר