עודד רביבי מונה למנכ"ל אנו - מוזיאון העם היהודי
יחליף את דן תדמור שהודיע לדירקטוריון על סיום תפקידו לאחר 12 שנים: "יחד עם צוות אנו בכוונתי לבסס את המוזיאון כמקום מרכזי בתרבות ובחברה הישראלית וכן בתפוצות, כבית של כולם"
"התחזיות שלו מדויקות, כל מה שהוא אומר פשוט קורה"
מנבואות פוליטיות ועד אזהרות ביטחוניות: כיצד הפך הרב רוני הכהן לתופעה תקשורתית ולמקור השראה לרבים ברחבי הארץ?
האם קנאות יכולה דווקא לייצר פיוס?
פנחס שהופיע על הבמה הציבורית כקנאי הגדול ומנהיג המלחמה במדיינים, יורד מעל הבמה כמנהיג שהוביל לשלום ופיוס בתוך בית ישראל
מעדיפים ביחד, יכולים לבד
לאור אסכולות שונות הקוראות לכך שעל ישראל לדעת להתמודד לבדה מול אויביה מבלי להיות תלויים באחרים, מגיעה פרשת השבוע בה בלעם המקלל ומתאר את עם ישראל כעם מבודד. האם עם לבדד ישכון זו אכן קללה או ברכה?
טבע הנפילה והתקומה
החיים שלנו מלאים בכישלונות ואתגרים קשים, אך גם בדרכים לתיקון ופריחה מחודשת. פרשת השבוע מלמדת אותנו כיצד לצמוח נכון מתוך משברים - פרטיים ולאומיים
אחדות או שליטה. כיצד מנהלים מחלוקת?
חז"ל מלאים בביקורת על המחלוקת של קרח ועדתו על משה רבינו. אך בניגוד למה שלמדנו בגן, הטרוניות כלפיהם לא מתבססות על גסות רוח והתלהמות, אלא על הרצון לשלוט באחר במסווה של אחדות. אז כיצד יוצרים אחדות אמיתית? לא כמו שחשבתם
הפערים שהביאו לחטא המרגלים
אז מי חטא בחטא המרגלים? המרגלים, בני ישראל, משה רבינו או שזו בכלל אחריותו של בורא עולם? על השוני בנקודת המבט ותפיסת המציאות שהובילו לאחת הטרגדיות הגדולות של דור המדבר
ממשה ועד ימינו - אי אפשר לבד
חלק ממנהיגות זו ההבנה שמוכשר ככל שיהיה, ראש העם לא יכול להנהיג לבדו אלא הוא צריך לצדו עזרה מגורמים שונים. ומי שלא משתכנע כדאי שיעיין בכתובים וילמד מהמנהיג הגדול של ישראל
חוסר תקשורת בזוגיות
בהפטרת פרשת השבוע נקרא את סיפור לידתו הצפויה של אחד מהבולטים שבמנהיגי ישראל, שמשון. אולם אחד הצדדים הפחות מוארים בסיפור הוא חוסר התקשורת בין הוריו, מה שעלול להוביל לזוגיות לקויה ולשבר נורא
תיקון השבר - חסד
מגילת רות מלאה באנשים שניתן להגדירם כ-"בסדר" - אי אפשר לבוא אליהם, אך גם לא לתלות בהם ציפיות גדולות. דווקא אנשי החסד בסיפור התנ"כי שמזוהה עם חג השבועות, הם אלה שמביאים אור לעולם ומהם עלינו ללמוד
עוד בתרבות יהודית
מלחמה ושלום - שתי צורות הליכה
בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, מבנה הליכתם ומיקומו של אוהל מועד השתנו והותאמו למצבי שגרה וחירום. כמו אז, גם היום על החברה הישראלית להתאים את עצמה למעברים מזמני שקט למלחמה ולהיפך
"כי ימוך אחיך": מה בין קדושה לאחווה בעולמו של ספר ויקרא, ובחיינו?
פרשת השבוע מביאה לשיא את התהליך באמצעותו אנו למדים כי קדושה היא לא נחלת המשכן בלבד, אלא מופיעה ומתבטאת לא פחות גם ביחסים בין בני האדם ובמיוחד במצבי סיוע לאדם שנקלע לצרה
מוגש מטעם "קונגרס הרבנים למען השלום", הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
האם יש לנו את האומץ לומר "טעינו"?
מדוע כאשר האש בוערת סביבנו וחיילינו נופלים, אנחנו ממשיכים לעסוק בכל המרץ ובמלוא הגרון בפלגנות, במחנאות ובשנאה?
על ההבדל בין היסטוריה לזיכרון
פרשת השבוע מלמדת אותנו שהמבט אל העבר אינו צריך להתבסס על התרפקות נוסטלגית אלא על זיכרון ותובנות שצריכות לשרת אותנו גם בהווה - באירועי השעה שלנו כבודדים וכעם
נפלו בעת מילוי אהבתם
מה גורם לאנשים, כפי שקרה בשבעה באוקטובר, להיכנס אל התופת למען מי שלא פגשו מעולם? פרשת קדושים מלמדת אותנו על הדרך האמיתית להשיג את הקדושה שעוברת דרך חיבור לזולת כשבשיאה הציווי - "ואהבת לרעך כמוך"
כוהנים, אל תרגישו יותר מדי בבית
משה רבינו מזכיר לאחיו, אהרן, את אסון מות בניו ולא פעם אחת. מבט מעמיק על פרשת אחרי מות מגלה שלא מדובר ברצון להכאיב, אלא בהצבת תמרור אזהרה והדגשה כי עבודת הכוהנים טומנת בחובה אחריות גדולה על העם כולו
פֶה-סח - גאולה דרך השפה
אל מול דלות השפה הפוליטית והתקשורתית שמלבה את החלוקה לקבוצות בחברה הישראלית ועימה את השסע והפילוג, העם מבקש שפה אחרת - עשירה ומאחדת הרבה יותר. חג הגאולה הראשון שלאחר השבעה באוקטובר מייצר הזדמנות גדולה לשינוי ותיקון
כיום יותר מתמיד - לשנה הבאה בירושלים הבנויה
עם ישראל שרוי במציאות מהקשה בתולדותיו ומותקף על ידי אויבים אכזריים רבים, שחלקם מחזיקים בבניו ובנותיו. לכן דווקא בליל הסדר חובה עלינו - לצד המחשבות על החטופים, הנופלים, הפצועים והעקורים - להמשיך את מסורת העברת סיפורנו גם לדורות הבאים
בגויים לא יתחשב?
שאלת האיזון בין ההתחשבות באומות העולם, אל מול העמידה ביעדים והאינטרסים הלאומיים עומדת ותלויה במשך דורות ארוכים וצפה שוב בעוצמה רבה גם במלחמה הנוכחית. הרבנית דבורה עברון והרב דוד סתיו מנסים להסביר
זעקת הנשים - אל תשלח ידך אל הנער
לא מעט פסוקים בפרשת תזריע קשים ונראים שלא מסתדרים המציאות המודרנית ובראשם הביטוי "אישה כי תזריע". אולם מבט חדש על הכתובים מספק ראייה רחבה ולאור המלחמה מאפשרת לנשות ישראל לבוא בידיים נקיות לקב"ה ולבקש ממנו שלא יישפך עוד דם
גיוס חרדים? "התהליך צומח מלמטה. המהפכה כבר כאן"
חוי ארנפלד גדלה בבית חרדי טיפוסי הרחק מתפיסות ציוניות. כיום היא מפעילה שורת מיזמים שהרוח הציונית שורה בהם, מלווה את בנה בשירות הצבאי וגם את בעלה שבחר להתגייס בגיל 46. "אחרי הטבח הרבה מאוד מיתוסים התנפצו. יש שינוי בחברה החרדית"
וידום עם ישראל
אהרון מאבד את שני בניו ושותק לעומת העם שנפל על פניו. הטבח בשבעה באוקטובר הותיר אותנו כחברה ללא מילים, אך זה לא צריך למנוע מאיתנו לעשות מעשים למען הנפגעים כדי לנסות, ולו במעט, להקל על סבלם הגדול והנורא
לא רק קודש: הפרשה שמלמדת אותנו כיצד להצליח בחיים
פרשת צו המפרטת את עבודת המשכן עלולה להיות משעממת עבור רבים. אך לפני שאתם נרדמים בזמן הקריאה, חשוב להפנים ולהבין שלא רק אלוקים אלא גם החיים שלכם, לרבות ההצלחות האישיות והעסקיות, תלויים בפרטים הקטנים
עד הניצחון היהודי המוחלט
פתיחה במלחמת מנע, איסור לרחם על אכזרים, קדימות לחיילינו על פני אזרחי האויב והפעלת כוח רק כשצריך. חצי שנה אחרי שנכפתה על ישראל מלחמה, הרב דני לביא משרטט את עקרונות המוסר היהודי בלחימה ומזהיר כי "אי יישומן יביא לעיכוב ביכולתנו לנצח ולהביס את אויבינו"
צמים למען החטופים
כשעם ישראל עמד בפני כליה ביקשה אסתר ממרדכי שהעם כולו יפגין עימה סולידריות ויצום למען הצלחתה מול המלך. השנה, זעקת החטופים קוראת לנו, גם למי שלא נוהג לצום בתענית אסתר, לגלות את אותה סולידריות ולצום למענם ולמען שחרורם
פורים בצל המלחמה: "אם לא נשמח נעניק ניצחון לאויבינו"
פורים הוא אחד החגים האהובים, אך כיצד ניתן לחגוג השנה כשברקע מתנהלת מלחמה עם כל כך הרבה אסונות ואובדנים. "מורכבות רק מעמיקה את שמחת החג", מסביר איש החינוך שלום וייל והרבנית יפית קליימר מוסיפה כי "היכולת שלנו להחזיק שמחה וכאב יחד היא מאוד חשובה
"בתקופת התנ"ך נתנו הזדמנות שנייה, כיום יש תרבות עריפת ראשים"
יו"ר מועצת החמ"ד הרב פרופ' יהודה ברנדס מחזיר אותנו לימי המנהיגים הגדולים שמצאו דרך לשוב מחטאם ולתקן את דרכיהם. אולם לצד הציפייה מאישי הציבור לקחת אחריות, הוא מלין על תרבות ההאשמות וההדחות שהשתרשה שלא מאפשרת טיפול אמיתי ותיקון יסודי
ראש הישיבה על אי גיוס חרדים: "עוול מוסרי ממדרגה ראשונה"
לראש ישיבת מעלה גלבוע ברור שהמצב הנוכחי בו המגזר החרדי לא מתגייס לצבא הוא "עיוות תורני שאין לו תקדים היסטורי. יש לנו הרבה מה ללמוד מהציבור החרדי אבל המצב הנוכחי לא יכול להימשך. כשאדם חרדי חולה הוא לא מסתפק רק בתפילות אלא הולך לרופא"
כשהפרט תלוי בכלל ולהיפך
פרשת ויקהל בוחרת לעסוק דווקא בפרטים הקטנים ביותר, וגם חוזרת על דברים שלמדנו בפרשות קודמות. עיון מעמיק יותר מלמד שהדבר מכווין ובא ללמד אותנו על תכנון אלוקי, ביצוע אנושי והשילוב החשוב וההכרחי של שניהם
אולי נשוב רגע ליום הכיפורים?
ימי המלחמה הקשים מחזירים אותנו לתפילת יום הכיפורים שבה אנו מבקשים להידמות לקב"ה ולהידבק למידותיו. אחת המידות המרכזיות היא מידת הרחמים בה אנו צריכים לאחוז כדי למנוע מהפילוג שהופיע בחברה הישראלית לשוב