כשבריטני ספירס החליטה שהיא נסיכת הפופ החדשה, היה חסר לה דבר אחד רשמי כדי לזכות בתואר הנכסף ולנצח את שאר הבלונדיניות הצווחניות בביזנס. היא היתה צריכה שמדונה בכבודה תתקע את לשונה עמוק בגרונה ותכתיר אותה רשמית כיורשת.
אז נכון שברנדה לא ממש תקעה את הלשון שלה בגרון של קלי (לא שזה לא היה נחמד לראות), אבל ההצדקה היחידה (וגם הבעיה העיקרית שלה) לקיום של "בוורלי הילס 90210 הדור הבא", היא הגב שנותנת לה הסדרה המיתולוגית לבית ספלינג. אחרת איך יוכלו הקדימונים להתהדר בתואר "התכנית שאמריקה אוהבת לראות", עוד לפני שמישהו הציץ בחמש דקות מפרק הספיישל-שעתיים, ששודר אתמול בארצות הברית?
אמריקה אהבה לראות את ברנדון וברנדה על המסך ולכן חזרה לה הברנדה כשהיא מתוקה מתמיד, אל זרועותיה של חברתה הטובה (והבוגדנית), קלי ואל המקום האהוב "הפיצ' פיט", שהוא עכשיו רק הפיט, כי הוא מגניב יותר (ונאט עדיין שם). ובמקום ברנדה-ברנדון, אמריקה קיבלה את אנני ודיקסון, אח ואחות (ולמקרה שתהיתם למה הוא שחור, זה כי הוא מאומץ), שעברו מקנזס (על תקן מינסוטה) לבוורלי (על תקן בוורלי) בגלל שאבא שלהם, ג'ייק (קייל "מלרוז פלייס"), הוא המנהל של תיכון ווסט בוורלי (איפה גברת טיזלי כשצריך אותה?). מישהו כנראה שכח שאמריקה לא אהבה לראות את ג'ים וסינדי וולש והביא עוד צמד הורים כאילו מגניבים (אבל יותר פוטוגנים) שיקרקעו את הילדים שלהם בסחבקיות.
4 עונות דחוסות בשעתיים
עד כאן זה נשמע מוכר, אבל חשוב לציין שמה שאמריקה אהבה לראות בניינטיז, רחוק אלפי שנות סיליקון ממה שאמריקה אוהבת לראות עכשיו; בזמן ש"אחת שיודעת" חזרה אמש לעונה שנייה בארצות הברית, "O.C" היתה הצלחה פנומנלית ו"אורות ליל שישי" הרימה סטנדרטים חדשים לעלילות משנה, "90210" הייתה חייבת להעלות את הרמה של המשחק. ואכן, חמש דקות אל תוך הפרק אנחנו חוזים ב- הורים הרחיקו את ילדכם מן המסך מין אוראלי. עבודה של ממש. תקיעה בחצוצרה. מציצה. איך שלא תקראו לזה, גם אם היא מרומזת, היא עדיין בוטה יחסית לתכנית בפריים טיים לנוער בארצות הברית. תוסיפו לזה סמים, גניבה, בגידות וזקנה אלכוהוליסטית חסרת טאקט (ג'סיקה וולטר המעולה בתפקיד טבית'ה) ותקבלו 4 עונות של בוורלי דחוסות לשעתיים.
ועל אף נתוני הפתיחה המרשימים, הבדיחות הקורצות (על הבת של אנדראה זוקרמן: "בת כמה היא? שלושים") ושחקני החיזוק (נאט, קלי, ברנדה ואמן, אמן דילן), שום דרגת קושי לא עלתה כאן. בטח לא אחרי שקלי יכולה ללמד את החבורה הצעירה קושי מהו. להזכירכם אין שום חוויה שהיא לא עברה בסדרה המקורית. אונס, אנורקסיה, בולמיה, התמכרות לסמים, בעל מכה, נישואין, גירושין, הריון והפלה תבחרו את הטרגדיה, קלי כבר עברה אותה. אה, ואפילו ירו בה שאלוהים ישמור.
בנוסף לשעמום התוכני, ישנה גם רמת הביצוע. משחק כה גרוע לא נראה מאז.. טוב, נו.. מאז "בוורלי הילס 90210". אבל משחק גרוע הוא לא תירוץ לכישלון. קחו את "אחת שיודעת" כדוגמא מושלמת לקאסט נטול כישרון אך עתיר ביופי, שמנצל את הסיטואציות המזוייפות כדי ליצור משהו שונה. מהצד השני, קחו את "בנות גילמור" או דוסון קריק", שתיהן לא אמינות בכל הנוגע לרמה האינטלקטואלית ולמשחק המוגזם של אלכסיס בלדל וקייטי הולמס, ועדיין שתיהן הצליחו ליצור משהו אחר, תוך ניצול תמימות היתר של העלילה. ל"בוורלי" אין את הפריווילגיה להיות תמימה ואין את הסיכוי להיות חצי מטונפת מ"אחת שיודעת". "90210" נשענת על הגב של ברנדה וקלי ונאט ועל הד"שים שברנדה שולחת מברנדון. זה מה שיגרום לנו לצפות בפרקים הראשונים, אבל זה בדיוק מה שעלול למנוע מאתנו לצפות בשאר הסדרה.
** פורסם לראשונה ב-3.9.08 עם עליית הפרק בארצות הברית