בעולם מתוקן היתה יכולה להוות עג'מי יופי של ספקית תוכן לגופי החדשות השונים. שימו לב לכמה מסיפורים שצמחו משם בשנים האחרונות, ממש כמו פטריות לאחר עוד תקלת ביוב ברחוב יפת: צווי הריסה ופינוי נגד תושבי השכונה, פרויקטים יוקרתיים, מסוגרים ומבוצרים ליהודים בלבד והגירה שלילית של תושבי השכונה, שלא יכולים לעמוד בגידול החד במחירי הדירות ונאלצים לנדוד ללוד ולרמלה. הקו המחבר בין כל האירועים הללו הוא הסיפור הגדול של יפו בעשור האחרון, הברווזון המכוער של תל אביב שהפך פתאום לפנינת נדל"ן נחשקת. תושבי השכונה יכולים להישבע שמדובר בקונספירציה מתוחכמת של כרישי נדל"ן ועושי דברם בעיריית תל אביב (יפו). יכול להיות שהם מגזימים, אבל לכו תדעו: זה שאתה חושב שרודפים אחריך לא אומר שאתה לא יכול לקום בבוקר ולמצוא את פרויקט אנדרומדה על הראש.
אלא שהסיפורים הללו נדחקים לרוב לתחתית שרשרת המזון של עולם התקשורת הישראלי - המהדורה המקומית בכבלים. הרי התקשורת הישראלית אוהבת דיכוטומיה ברורה- טובים נגד רעים (או יהודים נגד ערבים). הסיפור של עג'מי בפרט ושל יפו בכלל הוא מורכב ונוגע בדיוק בנקודות הכואבות שבחברה הישראלית לא רוצים לגעת, כלומר אלו שחושפות שאנחנו ככל הנראה לא באמת קדושים. לכו תדעו מה יתפרץ אם מישהו ילחץ ממש טוב.
פה קבור הכלב
אז איך בכל זאת יכולה עג'מי להגיע לכותרות? בדיוק בדרך שבה ילד שחור מהשכונות יכול להגיע לכותרות - דרך השואו ביזנס או דרך מדורי הפלילים. רצוי שילוב צהבהב של השניים יחד. אמש באתרי האינטרנט והבוקר בטבלואידים, השילוב הזה התרחש בשכונת עג'מי, כאשר אחד משחקני עג'מי נעצר בעקבות קטטה עם שוטרים. אחד משחקני עג'מי? אם אפשר לקרוא כך לשחקן חובב, שהוא לא במקרה אח של הבמאי-שחקן, ניחא. לצאת בכותרות מפוצצות כמו "עג'מי- הסיפור האמיתי" (מעריב) או "עג'מי, גרסת המציאות" הם ניסיון נלוז לרכב על ההצלחה של הסרט בשביל למכור עוד עיתונים. צריך להודות באמת: אם טובי וג'ראייס קובטי לא היו אחיו של הבמאי, המעצר שלהם אתמול היה בסך הכול עוד נתון סטטיסטי בדו"ח הפשיעה לשנת 2010 של משטרת ישראל, מחוז יפו.
הסיבה שהשוטרים נטפלו מלכתחילה לאחים קובטי היתה (בהנחה שהשוטרים לא הצליחו לזהות את האח טוני מהשלוש דקות וחצי שבהן הוא כיכב בסרט) היא הנחתם שהאחים היו מעורבים בפעילות חשודה. בדיעבד הסתבר שהאחים יצאו להגנתם של נערים שנחשדו בהסתרת סמים באדמה, אבל בפועל בסך הכל היו עסוקים בלקבור את הכלב שלהם שהלך באותו יום לעולמו. במילים אחרות, החשד נפל ככל הנראה על הנערים כי הם ערבים. האירוע הסתיים עם שלושה עצורים וטענות קשות על התנהגות ברוטאלית של המשטרה. הסיקור התקשורתי חסר הפרופורציה אולי ידרבן את מח"ש לבדוק את נסיבות האירוע (במידה שתוגש תלונה) אבל יעשה עוול לתושבי השכונה. במקום שהתקשורת הישראלית תעשה את עבודתה ותעסוק בתהליכים הרדיקליים שעוברים על השכונה היא נופלת לקלישאות. מדברים הרבה על קיפוח הפריפריה על ידי התקשורת עקב הריחוק ממרכז הארץ, אבל תושבי קריית שמונה ובאר שבע יכולים להירגע: העיתונות מסוגלת להעלים גם שכונה שנמצאת במרחק ממוצע של שבע דקות נסיעה מהמערכות.