פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חרם פיפיות: תולדות החרם התרבותי על ההתנחלויות

      הסירוב של אנשי התיאטרון להופיע באריאל עורר מחדש את הוויכוח סביב החרמות התרבותיים על ההתנחלויות בשטחים. אייל דץ יצא לבדוק מי מחרים, מי לא ומי גם וגם

      גם בסוכות השנה יחצו מיטב אמני ישראל את הקו הירוק ויגיעו להופיע בפסטיבל גוש עציון. הפסטיבל, שמתקיים זו השנה התשיעית ברציפות, יכלול הפעם בין היתר הופעות של מאיר בנאי, חמי רודנר, מיקה קרני, מיכה שטרית, דין דין אביב ושלמה בר. כשאדם קלר, דובר תנועת "גוש שלום" ופעיל שמאל ותיק, רואה את רשימת האמנים המתארכת משנה לשנה, הוא לא יכול שלא לחוש תסכול. כבר למעלה משלוש שנים, הרבה לפני מחאת אנשי התיאטרון נגד היכל התרבות באריאל, מפעילים ב"גוש שלום" לחץ על אמנים לא להופיע מעבר לגבולות הקו הירוק.

      "זה בהחלט מתסכל", אומר קלר. "מדובר ללא ספק בהצלחה של המתנחלים. הם יצרו פסטיבל שמגיעים אליו אמנים שלא מחשיבים את עצמם אנשי ימין אלא דווקא אמנים מהמרכז ואף שמאלה מכך וגרמו להם לחשוב שאין סתירה בין דעותיהם הפוליטיות לבין להופיע בגוש עציון. זוהי הצלחה של המתנחלים, וכל מה שנותר לנו הוא לנסות לתקוע בה סיכות פה ושם".

      נכבוש את השלום ולא את השטחים?

      הפעולה הראשונה של "גוש שלום" שמטרתה היתה לנסות להשפיע על אמן ישראלי בנושא אירעה לפני כשלוש שנים. היעד היה אביב גפן. זמר הבית של השמאל, ההד-ליינר של כל עצרת לזכרו של יצחק רבין ומי שלא היסס בעבר לפתוח פה על ציבור המתנחלים. אנשי התנועה פנו אל גפן בקריאה לבטל את השתתפותו בפסטיבל אהבה בים המלח המתקיים בכל שנה בחול המועד פסח.

      "מדובר באירוע שמארגנים המתנחלים מהמועצה האזורית מגילות ואשר מיועד לחזק את ההתנחלויות באזור זה ולהגדיל בהן את האוכלוסייה", הם כתבו לזמר. "השתתפות באירוע כזה אינה מתאימה למי שנוהג לזהות עצמו עם עניין השלום, ולהופיע מדי שנה באזכרה לזכרו של יצחק רבין ז"ל. האם גם בהופיעך בפני המתנחלים ותומכיהם, בשטח כבוש שנגזל מבעליו, תשיר את השיר שכתבת בעצמך ובו המלים 'בואו נצעד לחלום/בלי גזע ולאום/נכבוש את השלום/לא את השטחים'?".

      הלחץ לא הצליח וגפן הופיע בפסטיבל בסופו של דבר בפסטיבל. "קיבלנו תשובה די סתמית מהמנהל שלו לפיה גפן לא מערב שיקולים פוליטיים בהחלטות שלו איפה להופיע", מספר קלר. "ענינו לו שההחלטה לא לערב שיקולים פוליטיים היא בעצם החלטה פוליטית".

      לחצים - יש, הישגים - פחות

      מאז, הפך הלחץ של "גוש שלום" על אמנים לא להופיע בהתנחלויות ובפסטיבלים בים המלח ובגוש עציון לריטואל קבוע. שלושה חודשים לאחר פסטיבל "אהבה בים המלח" נודע לאנשי התנועה כי הזמר ארקדי דוכין מתכוון להופיע בגוש עציון והם הציפו את משרדו במחאה על כך. שלושה חודשים מאוחר יותר העלו בתנועה מהלך וקראו קריאה פומבית להחרים את עידן רייכל, אהוד בנאי ואתי אנקרי על השתתפותם בפסטיבל גוש עציון. הקריאה לחרם על אמנים עוררה את זעמו של אביגדור ליברמן, אז השר לעניינים אסטרטגיים, שכינה את אנשי התנוע "קאפו, כמו משרתי הנאצים במחנות הריכוז".

      אך למרות לחצם של אנשי "גוש שלום" אין ברשותם הישגים ממשיים שבהם הם יכולים לנפנף: אף אמן עד כה לא נכנע ללחץ וביטל הופעתו. קלר מסביר: "בדרך כלל, כשאנחנו מגלים שאמן כלשהו מופיע בהתנחלויות, זה אחרי שהאמרגן שלו כבר חתם על החוזה. צריך לחץ מאוד מאוד כבד כדי שאמן יחליט להפר חוזה. המטרה שלנו היא שאותם אמנים יבינו שיש מחיר ציבורי שהם צריכים לשלם, ובפעם הבאה, אם זה בעוד שנה או שנתיים, כאשר האמרגן שלהם יציע להם להופיע בגוש עציון, הם יחשבו פעמים ויגידו לו שעדיף שהם לא יעשו את זה".

      קלר מקווה שמכתב אנשי התיאטרון ישנה את התמונה, אפילו שהמכתב לא היה מיוזמתה של תנועתו. לדבריו, הצלחת היוזמה נובעת מכיוון שהיא הגיעה מתוך האמנים עצמם ולא בתמיכת תנועה כלשהי. "אם היה זמר שמחתים זמרים אחרים בקריאה לא להופיע בהתנחלויות, זה היה הרבה יותר אפקטיבי מקריאה שלנו להחרים אותן", הוא אומר.

      ציד מכשפות שמאלני?

      מכתב אנשי התיאטרון אמנם נטול תנועה העומדת מאחוריו והגיע כיוזמה ספונטנית של אמנים, אך הוא נתמך בהתלהבות על ידי תנועת "אומץ לסרב", שהיה לה חלק לא מועט בהצתת המהומה. עם היוודע לאנשי התנועה כי באריאל עתיד לקום היכל תרבות, הם קראו לאמנים שלא להופיע בו. המחזאי שמואל הספרי תמך ביוזמה שהחלה להתגלגל כמו כדור שלג. זו היתה הפעם הראשונה שהתנועה, שחרתה על דגלה לפעול למען סרבנות של חיילים לשרת בשטחים, החלה לפעול בשדה התרבותי. אמנם התנועה לא נחלה הצלחה ישירה - כיוון שבסופו של דבר היוצרים התארגנו לבדם, עוררו את המהומה הראשית וגם חטפו יותר מכולם, אך נראה שגם לתמיכת "אומץ לסרב" היה אפקט על היחס למכתב.

      בתנועה אומרים כי הם לא הופתעו מההד הרחב שנוצר בעקבות כל אלו. "אנחנו מאוד שמחים שהצלחנו להחזיר את השיח של הלגיטימציה של הכיבוש לחברה הישראלית אבל זה לא הפוקוס שלנו", מסביר רועי ילין, דובר התנועה. "הפעולה הזו היתה אפקטיבית כי היא כללה שמות של אמנים שכולנו מכירים ולשמות יש כוח". יוזמי המכתב מבהירים לעומת זאת, כי אין גוף העומד מאחוריהם וכל כוחו של המכתב הוא הספונטניות של היוצרים העומדים מאחוריו.

      מי שבעבר החליט לבטל הופעה בהתנחלויות בעקבות לחצים שהופעלו עליו הוא לא אחר מאשר אהוד בנאי. לפני כשנתיים היה אמור בנאי להופיע בדרום הר חברון במסגרת ערב לזכרם של בני משפחת דיקשטיין וסמ"ר אלעזר ליבוביץ, שנרצחו בפיגוע לפני שמונה שנים. פחות מיממה לפני האירוע, הודיע בנאי למארגני האירוע כי הוא מבטל את השתתפותו. מארגני האירוע חיכו עד העצרת עצמה כדי להודיע על הביטול ולאחר מכן הביעו זעם על המהלך של בנאי וטענו כי האחרון נכנע ל"ציד המכשפות השמאלני".

      בנאי דחה את הטענות ופרסם באתרו הרשמי את תגובתו להשתלשלות האירועים. "דובר איתי על אזכרה שאליה מגיעים משפחה, חברים ,ידידים ואנשים מיישובי הסביבה", הוא הסביר. "נאמר לי שבכל שנה בה מתקיים האירוע מגיעים כשלוש מאות איש, מה שנראה לי סביר לגמרי. נתתי את הסכמתי המיידית באמון מלא ואפילו לא העברתי את העניין לטיפולו של משרד ההפקות שלי. הסברתי ליוזמי האירוע שאני מבקש מאוד שהפרסום יהיה נקודתי ומקומי, והובטח לי שכך אמנם יהיה. והנה, ככל שהתקרב מועד האירוע, הבנתי שמתנהל מסע פרסום מסיבי ומקיף, שחורג הרבה מעבר למה שדובר איתי, ושהולך להיות שם פסטיבל שמטרתו למשוך מאות ואלפי אנשים. ככל הנראה העובדה שנתתי את הסכמתי ושמי לאירוע גרמה למארגנים לעשות מזה עניין גדול, יותר מבכל שנה". שנה מאוחר יותר, מארגני האירוע כנראה נשמעו להוראותיו של בנאי וזה הגיע לאזכרה השנתית למרות הביקורת של ארגוני השמאל נגדו. תמונתו מנגן באירוע פורסמה בעיתון המתנחלים "בשבע", אך הנושא עבר מתחת לרדאר התקשורתי.

      עם חרטות

      סרבן הופעות בהתנחלויות ששינה עם השנים את החלטתו הוא המוזיקאי שלמה גרוניך. במשך שנים הצהיר גרוניך כי הוא מסרב להופיע במקומות מעבר לקו הירוק, אך בשנת 2003 הוא החליט לצאת לסיבוב הופעות בהתנחלויות וביקר בין היתר ביישובים עלי, חשמונאים, עפרה, דולב, אלון שבות ונווה דקלים. הצעד של גרוניך עורר פליאה בקרב כמה מעמיתיו למקצוע, וסיבוב ההופעות לווה בכתבות רבות על הנושא בתקשורת.

      "החלטתי שאני שובר את ההחלטה השגויה ההיא, כי באמת רציתי לנסות ולהגיע לקהל הזה", סיפר גרוניך בראיון לעיתון "בשבע" באותה תקופה. "אני בא ליישובים לא בשביל להגיד להם 'אתם טועים ואני צודק', או להיפך. אני רק שר את החומר שלי. וכאן אני חייב לומר שהחוויות שחוויתי במפגשים האלה היו ממש מרוממות נפש, חוויות חמות. גל האהדה שקיבלתי, עצם ההערכה על כך שאני מגיע ליישובים, הקשב של הקהל הזה, ובמיוחד זה שמקבלים אותי בהתנחלויות כמו שאני".

      מנגד, "גוש שלום" לא ויתרה על אחד הסמלים שלה במאבק בשטחים ולמעשה הכריזה מלחמה על גרוניך בשל החלטתו להופיע בעיר דוד בירושלים במסגרת חגיגות ה-41 לאיחוד העיר. "גרוניך החליט לסייע ולשתף פעולה עם מתנחלי הימין הקיצוני שפלשו לכפר סילוואן שבמזרח ירושלים", טענו בתנועה ואף הפיצו את מספר הטלפון של מנהלו האישי בפורומים באינטרנט במטרה שפעילים יתקשרו ללחוץ עליו לבטל את ההופעה. בסופו של דבר, למרות כל הלחצים, גרוניך הופיע.

      "תמיד הקדמנו את זמננו"

      בחזרה לגוש עציון. אליעז כהן, משורר, רכז התרבות של מתנ"ס גוש עציון ואחד ממארגני הפסטיבל השנתי באזור, לא מתרגש ממאמציהם של "גוש שלום" לפגוע בפסטיבל הוותיק שבתחום אחריותו . לטענתו, לכל אורך השנים הוא היה עד לביטולה של הופעה אחת בלבד מטעמים פוליטיים. מדובר במופע "נפגשנו" של אפרים שמיר, אלון אולארצ'יק ויצחק קלפטר, שהיה אמור להתקיים במתנ"ס בשנה שעברה ובוטל בעקבות סירובו של אולארצ'יק להופיע באזור (ב"חלמיש הפקות", המפיקה את המופע, הכחישו בשיחה עם וואלה! תרבות כי הסיבה לביטול היתה פוליטית).

      כהן גם מספר כי שניים מהאמנים החתומים על מכתב אנשי התיאטרון – הסופרת והמחזאית סביון ליברכט והשחקן אלברט כהן – הופיעו בעבר במתנ"ס. כפי שפורסם בוואלה! תרבות, בשבוע האחרון ניסה כהן, יחד עם רב היישוב תקוע מנחם פרומן (מקורבם של אמנים רבים, ביניהם אהוד בנאי וברי סחרוף), להעלות ביישוב את ההצגה מעוררת המחלוקת "חברון" ולקיים פאנל על סרבנות בהשתתפות במאי המחזה עודד קוטלר וחותמים נוספים על מכתב הסירוב להופיע באריאל. מחבר המחזה, תמיר גרינברג, אישר כי אכן מתקיימים מגעים שכאלו, אולם הנושא לא הגיע לכדי סיכום ממשי.

      "מופעלים המון לחצים על אמנים לא להופיע אצלנו אולם ללא הצלחה", מספר כהן. "אני יכול להגיד שאני בהחלט יכול להבין יוצר שהולך לפי צו מצפונו ובוחר מה שבוחר. את זה אני מעריך ומכבד. אבל חרם מגויס, כמו מה שהתנועות האלו מנסות לארגן, זה ממש יציאה מהכלים".

      מנגד, ב"גוש שלום" מבטיחים להמשיך את המאבק וטוענים שיבוא היום ועוד אמנים יבינו את השגיאה של להופיע בהתנחלויות. "תמיד הקדמנו את זמננו" מסביר קלר. "פעם, להגיד שצריך לדבר עם אש"ף היה נחשב צעד רדיקלי. והיום אנחנו רואים שזו מדיניות הממשלה הרשמית".