המכשף: ראיון עם סופר הפנטזיה אנדריי ספקובסקי

לאט לאט, עולה מסך הברזל על עולם ספרות הפנטזיה. נכון, הגוש הקומוניסטי נעלם כבר לפני שני עשורים, אבל בכל הקשור להיכרות העולם המערבי עם הסופרים המזרח-אירופאיים, עדיין יש פער עצום. וזה לא שאין במדינות האלה סופרי ז'אנר מוכשרים – הם פשוט ממעטים לפרוץ לזירה העולמית.

לאנדריי ספקובסקי היה מזל בתחום הזה. סאגת ה-Witcher שלו, אותה הוא החל לכתוב בסוף שנות ה-80 וסיים לכתוב בסוף שנות ה-90 זכתה להצלחה במולדתו פולין ובמדינות שכנות כמו רוסיה, אך הסיפור לא נגמר כאן – גם העולם המערבי התחיל להכיר אותה, אם כי רק לפני מספר שנים. אחת הסיבות העיקריות לכך היא משחק המחשב שפותח על פי הסדרה וגם כאן, הפיתוח הוא של אולפן פולני – עוף מוזר בנוף משחקי המחשב כיום.

סיפורי "Witcher" עוסקים בגרלט, מכשף צייד מפלצות מקצועי – דמות מסובכת ומתוסבכת בעולם מאוד בוגר ואלים.ב-1985, החליט ספקובסקי לכתוב סיפור לתחרות של מגזין פנטזיה מוכר בפולין. "רציתי פנטזיה טיפוסית, אך בו בזמן קצת יותר מקורית, ולא קטילת אורקים טיפשית שהייתה מזוהה עם הז'אנר", נזכר ספקובסקי בראיון לוואלה! תרבות, לרגל הגיעו לפסטיבל אייקון בחול המועד סוכות.

"בחרתי לספר מחדש אגדה טיפוסית", הוא ממשיך. "שוליית הסנדלר מגיע, מביס את המפלצת אותה אף אחד לא הצליח להביס, מציל את הממלכה ומקבל את הנסיכה כפרס. אך אגדה היא אגדה – בפנטזיה סנדלרים עוסקים בהנעלה, וקטילת מפלצות היא עסק למקצוענים. מקצוענים מאוד מיוחדים. שעובדים עבור כסף, לא עבור נסיכות. וכך נולד גרלט המכשף".

החיבור הזה, בין פנטזיה לבין אגדות, מאפיין רבים מסיפורי גרלט. תמצאו כאן את שלגיה ושבעת הגמדים (השמועות הן שהיא שכבה איתם ודרדרה אותם לחיי פשע), היפה והחיה (סקס מעולה, אל תשאלו), ודמויות מוכרות אחרות. ספקובסקי מסביר שהוא רצה להראות עד כמה אגדות הילדים שאנחנו מכירים כיום הן גרסות מסורסות, בהן בקושי אפשר לזהות את המקור מרוב שהוא נצבע מחדש, ואילו סיפוריו הם "מה שקרה באמת", כולל כל הסקס, האלימות והדילמות המוסריות של העולם האמיתי.

הסיפורים האלה, אותם משלב ספקובסקי בספריו, אינם רק מהמיתולוגיה המערבית. קורא שמעולם לא הכיר את באבא יאגה, ולא שמע על הבקתה עם רגלי תרנגולת, ימצא בסיפוריו של ספקובסקי המון דמויות שייראו לו מוזרות אך לקורא שגדל במזרח אירופה מוכרות מאוד. ספקובסקי לא חושב שזה מפריע. לדבריו, "ההפך הוא הנכון, זה עוזר – כי אקזוטי זה מעניין. אפילו שהטיפוסים בדרך כלל דומים".

אך למרות כל האקזוטיות, ספקובסקי גורס כי אין הבדל מהותי בין פנטזיה מערבית לזו של מזרח אירופה. "לאחרונה, הפנטזיה מזרחית הפסיקה להסתכל על האנגלו-סקסונים כעל אדונים אותם יש לחקות", הוא אומר. "בשנים האחרונות, חידושים רבים בתחום הפנטזיה נוצרים במדינות מזרחיות.. פולין, רוסיה, אוקראינה, צ'כיה, וסלובקיה, בין השאר. אין לנו במה להתבייש".

עם זאת, נראה שיש בהתקדמות של עולם הפנטזיה במזרח אירופה משהו שמפריע לספקובסקי. כשהוא נשאל על נושא שימור הטבע, שבולט מאד בספריו על רקע אורבניזציה של הסביבה, הוא מסביר כי אכן מדובר בנושא החשוב לו מאד. "בזמן חיי – כחמישים שנים – מספר רב של בעלי חיים ודברים חיים נכחדו או הגיעו לסכנת הכחדה – ואני זוכר אותם כנפוצים בזמן ילדותי", מסביר הסופר. "נהרות ילדותי הפכו לתעלות מזוהמות ומסריחות. היערות נעלמו. וכל זה בחמישים שנים. עצוב לי לדמיין מה יקרה בעוד 500 שנה אם אנחנו, בני האנוש, נמשיך את קצב ההשמדה הזה".

תחום נוסף בו הטכנולוגיה הקיימת מפריעה לספקובסקי הוא פיראטיות דיגיטלית. כמי שהן ספריו והן משחק המבוסס עליהם הפכו חיש מהר זמינים להורדה ברשת בצורה פיראטית, יחסו לנושא הוא חד-משמעי. "פיראטיות דיגיטלית היא גניבה", הוא חורץ. "כמובן שזו דיעה מוטה, כיוון שאני מעורב בנושא, אבל אם מישהו מפיץ עותק פיראטי מהספר שלי, אני מפסיד כסף וכל מי שמונע ממני לקבל את הכסף שמגיע לי הוא גנב".

למהטכנולוגיה שאפשרה ליצור את המשחק על פי Witcher, כמו גם את המוצר עצמו, אנדריי ספקובסקי דווקא מרוצה. הוא עצמו אמנם כמעט ולא היה מעורב ביצירת המשחק, וגם לא שיחק בו מהתחלה עד הסוף – "זה לאו דווקא צורת הבידור המועדפת עלי" הוא אומר, אך לדבריו המשחק מעביר את הרוח הכללית של ספריו בצורה טובה.

"אני בהחלט לא שולל את האפשרות. עם זאת, עדיין מוקדם מדי לדבר על כך".