היום זה נראה לנו מובן מאליו, אבל עד לא כל כך מזמן לא היה הארי פוטר. ב-1997, פרץ לחיים שלנו בסערה ילד בן 11 עם צלקת משוננת שהצליח לעשות מה שכל כך הרבה ניסו לעשות ולא ממש הצליחו לפניו הארי גרם לילדים בני גילו לעזוב את המחשב ומשחקי הוידאו ולהתחיל לקרוא.
מאז ועד היום אף אחד לא ממש הצליח להיכנס לנעליים של הקוסם הצעיר ולעורר כזו היסטריה סביב כל ספר חדש, ובטח שלא לייצר סדרה מצליחה כל כך של עיבודים קולנועיים. אחרי סופה של הסדרה בעלת שבעת הכרכים,
עוד לא נמצא להיט שיחולל בדיוק את את אותו הקסם, אבל בהחלט יש כמה סדרות ספרים ראויות להיות תחליפים.
המובן מאליו הוא אולי סדרת "דמדומים", אבל עליה לא נמליץ לכם כאן. כגרסא מדוללת ונוחה לבליעה של מיתוסי ערפדים ואנשי זאב, "דמדומים" טובה אולי לנערות רומנטיקניות, אבל אם מושכים החוצה את האלמנטים הערפדיים נשארים עם קשקשת דביקה העשויה מאלפי ספרי ערפדים טובים שנגרסו ועורבבו לכדי עיסה. אם להוסיף עוון על פשע, סדרת הסרטים שנעשו על בסיס הספרים, הם איומים אחד אחד, צדקניים ומרגיזים. והשמירה המקודשת על הבתולים כתמה שחוזרת על עצמה היא לא פחות ממתישה ומנג'סת.
לכן לא תמצאו ברשימה הזו את "דמדומים", אבל בהחלט כמה וכמה סדרות ספרים שמכילים בתוכם אלמנטים פנטסטיים, או עוסקים בקשיי ההתבגרות, כולל אפילו חזרה לקלאסיקה אחת שלא נס ליחה וסדרת ספרי פנטזיה ישראלית משלנו.
"הארי פוטר ואוצרות המוות 2" - צפו בטריילר האחרון בהחלט
עוד חצוי דם לאוסף
פרסי ג'קסון הוא המועמד הטבעי ממש לרשת את מקומו של הארי פוטר, גם פרסי הוא סוג של חצוי דם בעצמו, רק שהפעם לא קסם זורם בעורקיו אלא מיתולוגיה של ממש פרסי ג'קסון הוא חציו ילד רגיל וחציו אל יווני, עם כל המשתמע מכך. סדרת "פרסי ג'קסון והאולימפיים" שואבת את המקורות שלה מעולם המיתולוגיה היוונית, ומחברת בקלילות את המיתוסים, האלים והדמויות המוכרים להווי אמריקאי של נער מדור המק'דונלדס.
ריירדן, מורה להיסטוריה לחטיבת הביניים, הצליח לפצח את הנוסחא שכל מורה היה רוצה שתהיה לו איך לגרום לצעירים לא להתייחס להיסטוריה כאל "איכס". למרות שמקור המוטיבציה שלו עשוי להחשיד אותו, סדרת "פרסי ג'קסון" מוכיחה את עצמה בזכות ההומור שלה, עולם המושגים המעודכן ודמותו הנגישה והקולית של פרסי. גם פרסי זכה לעיבוד ראשון של הספר הראשון בסדרה "פרסי ג'קסון וגנב הברק", וחמשת ספרי הסדרה כבר תורגמו במלואם לעברית.
פרסי ג'קסון והאולימפיים / ריק ריירדן, בתרגום יעל אכמון, הוצאת גרף
"פרסי ג'קסון וגנב הברק" - קראו את הפרק הראשון
נקמת המרובעים
אם להניח ללחשים ולדם המכשפים שזורם בעורקיו של הארי פוטר בצד הרי שמדובר בחנון. חנון לבנבן וממושקף, שלו היה מוצא עצמו בבית ספר רגיל היה ננעל בלוקרים על בסיס יומי. הדבר החיובי הוא שפוטר (יחד עם חנונים מוצלחים אחרים ברוח הזמן שלנו) עשה שירות מצויין וקידום לכל אלו שהם קצת אאוטסיידרים, קצת רגישים מדי, וקצת מאחרים לפרוח.
לתוך המשבצת הזו נכנס בקלות כמובן סדרת "יומנו של חנון" - יומנים גרפיים (כתובים בכתב יד ומלווים באיורי קומיקס מתוקים ונאיביים) שבמרכזם גרג הפלי תלמיד חטיבת ביניים שהחיים לא בהכרח קלים לו: הוא רכרוכי בעיני חבריו לכיתה, אחיו הגדול רודריק מתעמר בו בדרכים יצירתיות, ההורים שלו לא מזהים עד כמה הוא בעצם מוצלח ויהיה כוכב יום אחד, והחבר הכי טוב שלו הוא גם אוייב לפעמים. במאבק המתמיד שלו להוכיח שהוא לא רק "הילד הכי קטן בכיתה, הכי קטן בשיעור והכי קטן בהפסקה" הוא גם עושה לא מעט שטויות, ונופל במלכודות חברתיות מביכות שפרושות לרגליך בעשרות כשאתה תלמיד חטיבה. מי מאיתנו לא הרגיש בדיוק ככה לפעמים?
יומנו של חנון / ג'ף קיני בתרגום תומר קרמן, הוצאת כנרת
"יומנו של חנון 2" - צפו בטריילר
אפוקליפסה עכשיו
מי שלוקחת את הטון הקודר של הספרים האחרונים בסדרת ספרי "הארי פוטר" עוד כמה צעדים קדימה היא סוזן קולינס בטרילוגיית "משחקי הרעב" שלה. 'משחקי הרעב' הם שמם של קרבות אכזריים עד המוות המתקיימים בארצות הברית פוסט אפוקליפטית, המנוהלים על ידי קפיטול, ובהם מתחרים לפי הגרלה תושבי המחוזות השונים. "משחקי הרעב" עוקב אחר קטניס אוורדין בת ה-16, המתחרה במשחקי הרעב האיומים לאחר שתפסה את מקומה של אחותה הקטנה שעלתה בהגרלה; קטניס היא נערה אמיצה, ציידת מחוננת שלימדה עצמה להשאיר את הרגשות שלה מאחור לטובת המשפחה שלה והישרדותם בתנאי המחייה הקשים.
למרות שבמרכז הטרילוגיה עומדת נערה ולא נער כמו שהתרגלנו לראות, אין ב"משחקי הרעב" שום דבר שמזכיר את המודלים הזוהרים, אפופי הפוטושופ והמתקתקים של נערות, להיפך הסדרה היא להיט, ובצדק גמור, בקרב בני נוער (ומבוגרים חובבי פנטזיה), והסדרה שואבת מתרבות הריאליטי, המשברים הכלכליים החריפים, וחרדת הפוסט אפוקליפסה שמרחפים מעל ארה"ב המפוכחת. גם הסדרה הזו כבר נמצאת בתהליך עיבוד לקולנוע וצפויה להצליח מאוד, ושני הספרים הראשונים שכבר תורגמו לעברית מעוררים רעב משל עצמם להמשך.
משחקי הרעב / סוזן קולינס, בתרגום יעל אכמון, הוצאת כנרת
חומרים אפלים
אם להארי פוטר יש רק את עולם המוגלגים ועולם הקוסמים להתמודד איתם, לגיבורי טרילוגיית "חומריו האפלים" יש כמה יקומים מקבילים שקיימים במקביל לעולם. בטרילוגיה הנפתחת בספר "המצפן הזהוב" מככבת ליירה, ילדה פיקחית ועצמאית בת 12 שמתנהלת בעולם נוקשה וגדלה כמעט כיתומה בקולג' בריטי מלא סודות ותככים. לליירה, כמו לכל שאר תושבי העולם הדומה-לא דומה לעולם המוכר לנו, יש דמון בצורת חיה צמוד אליה (המשנה את צורתו מפעם לפעם) שהוא בן לוויה, מגן ואיש סוד.
כאשר מתחילים להעלם ילדים רבים, (וביניהם חברה הטוב) ליירה נדרשת לעזוב ולגור עם אמה היפה והקרירה, אך בורחת ממנה כשמתגלה שזו קשורה להיעלמות הילדים ומצייתת לחוקי הכנסייה השלטת בעולם.
הטרילוגיה היתה אמורה להיות מעובדת במלואה לקולנוע, אך עיבוד "המצפן הזהוב" כשל בקופות וספג ביקורות קשות מארגונים נוצריים שטענו שהוא אנטי-נוצרי מה שבהחלט נכון והיה ברור כבר מהטרילוגיה עצמה. בפועל, סדרת הספרים מוצלחת בהרבה מהעיבוד הלא מוצלח, ולא נראה שביטול עיבוד ספרי ההמשך הוא הפסד גדול מדי.
חומריו האפלים / פיליפ פולמן, בתרגום יעל סלע שפירו, הוצאת אופוס
לברוח לקלאסיקה
אם פיליפ פולמן הספיג את טרילוגיית "חומריו האפלים" במסרים אתאיסטיים, הרי שק"ס לואיס שהחל את קלאסיקת "סיפורי נרניה" ב-1950, עשה בדיוק ההיפך הגמור, ולמעשה הציע לילדי אנגליה המומי מלחמת העולם השנייה, להתגבר על החרדות ואי היציבות במעשייה שתפרה היטב פנטזיה מחד ונצרות בסיסית מאידך.
אם להניח למסרי ישו המושיע בצד, "האריה, המכשפה וארון הבגדים" ושאר הספרים בסדרת נרניה, הם ספרי פנטזיה קלאסית יפהפיה ומלאת דמיון. מבין שבעת הכרכים המגוללים את סיפור הנרניה הקסומה שנשלטת על ידי כוחות אופל מצד אחד, והאריה אסלן טוב הלב והנכון להקרבה עצמית מצד שני, (כולם תורגמו לעברית), המוכר והאהוב ביותר הוא הכרך הראשון שמספר על ארבעה אחים המפונים מביתם בלונדון בגלל המלחמה, ובבית הכפר בו הם מתגוררים הם מגלים שבארון הבגדים יש כניסה לעולם המופלא של נרניה. בהמשך הם יבינו כמובן, שלהם ספציפית יש תפקיד רב חשיבות בהצלת הממלכה העומדת בסכנה.
עבור כל מי שלא הכיר את נרניה קודם לכן, זו עומדת להיות חוויה בקצב שונה משל ספרי הפנטזיה המודרניים, אבל בהחלט כזו שראויה ורצויה. ועבור כל מי שגדל כשהוא זורק מבטים חשדניים אל עבר ארון הבגדים שלו בעקבות ספרי נרניה יהיה זה מסע אל העבר מלא הדמיון שלו כילד.
סיפורי נרניה / ס"ק לואיס, בתרגום נורית גולן, הוצאת מחברות לספרות
פנטזיה בטעם פלאפל
למרות החיבה למיתולוגיות נורדיות וקלטיות שהשפיעו עמוקות על ספרות הפנטזיה העולמית (בעיקר ניתן לראות את השפעתן על ג'.ר.ר. טולקין בטרילוגיית "שר הטבעות" ו"ההוביט" שלו), נוטים לשכוח ולא בצדק את המיתולוגיות המסופוטמיות. מסופוטמיה שכללה את ארצות הפרת והחידקל - היתה עשירה בסיפורי אלים, שדים, רוחות, חיות מיתולוגיות ואגדות פולקלור.
מי שרתמה את המשאב העשיר והלא מנוצל הזה לצרכי ספרות פנטזיה היא הגר ינאי, עם טרילוגיית "הלווייתן מבבל" שלה. למי שמחפש תחליף ראוי להארי פוטר, בתחילה יהיה אולי משונה לבלוע את השמות הגרוניים והעתיקים של הדמויות הצבעוניות ב"הלווייתן מבבל", אבל מהר מאוד הוא ימצא עצמו מרותק אל האחים הישראלים אלה ויונתן שבמירדף אחר תרופת פלא לאמם החולה נשאבים אל עולם מקביל בו יש ממלכה עתיקה, ריחות מזרח תיכוניים, ותהום ממשית ומטאפורית שמאיימת לבלוע את תושבי בבל במגפה המוצצת את שמחת החיים.
הספרים של ינאי לא בולטים רק על רקע השממה הכמעט מוחלטת בתחום הפנטזיה הישראלית המקורית המשתמשת בשורשיה, הם בולטים וראויים בכל קנה מידה. נשאר רק לחכות לספר שאמור לחתום את הטרילוגיה, ואלו שכבר קראו את שני הספרים הראשונים בהחלט מחכים לו.
הלווייתן מבבל / הגר ינאי, הוצאת כתר
את "הלווייתן מבבל" היינו שמחים לראות מעובד לטלוויזיה