מי עורר את זעמם של ציפי פינס ורשף לוי?

פרופסור גד קינר לא מאמין שזה קורה לו. חוקר התיאטרון הוותיק, שהוא גם מרצה, דרמטורג ובכלל, הקדיש את חייו לתיאטרון הישראלי, נחשב לאחד המוערכים בתעשייה המסובכת הזו ועד לא מזמן סוג של קונצנזוס. קינר בסך הכל רצה להגן על קולגה, אופירה הניג, שהודחה מניהולו האמנותי של אנסמבל הרצליה וחיבר מכתב נרגש ומלא פאתוס שהופנה אל ראש עיריית הרצליה, בו הוא מתאר את האנסמבל של הניג כפנינה ייחודית בנוף התיאטרון, על רקע המסחור ההולך וגובר של תיאטרוני הרפרטואר בישראל.

"רובו של התיאטרון הישראלי המנסה לרצות את קהלו בכל מחיר כבר השחית דורות של צופים, ששוב אינם מסוגלים למאמץ אינטלקטואלי ורגשי בתיאטרון ומחפשים ואף מוצאים בו המשך של ההיצע הוולגרי במדיה האלקטרונית" כתב קינר, שלא היה שונה בכך מיוצרים אחרים שגם הם חיברו מכתב למען הניג, אבל הוא לא ידע שדבריו אלו פשוט יפתחו עליו את השאול.

כך, בעקבות הדברים, שלחה מנכ"לית תיאטרון בית ליסין, ציפי פינס, מכתב זועם למכון למחזאות ישראלית בראשות נעם סמל, ובו דרישה לשחרר את קינר מתפקידו כמנהל האמנותי של פסטיבל ישרא-דרמה, פסטיבל המציג מחזות ישראליים בפני גורמים בינלאומיים ונועד לקדם את התעשייה המקומית.

"מילא שהפרופסור הנכבד יוצא להגנתה של אופירה בעת מצוקתה, אולם 'על הדרך' הוא משתלח, פשוטו כמשמעו, בכל שאר העשייה התיאטרונית המבורכת בישראל מגנה אותה ומשפיל את יוצריה ושחקניה", כתבה פינס. " קראתי ונדהמתי מעזות המצח, מחוסר הביקורת העצמית וגם מבוחן המציאות המעוות שניכר מדבריו". את דבריה סיימה פינס בדרישה להעביר את קינר מתפקידו, "ובכך תפטור גם אותנו מעונשו של שגריר השנאה העצמית".

לקלחת הזו הצטרף איגוד המחזאים הישראלי, המאגד בתוכו את השמות הגדולים ביותר בתחום. שם, הפכה תקרית קינר לשיחת היום, או נכון יותר – לשיחת המיילים, בהם החליטה במהרה הנהלת האיגוד, בראשות יושב הראש רשף לוי, לדרוש גם היא את פיטוריו של קינר מישרא-דרמה. המהלך המהיר עורר זעם בקרב חלק מחברי האיגוד, שכעסו כי לא נערכה הצבעה בנושא אלא שהנושא הוחלט באמצעות מזכירות האיגוד. אחרים, תמכו במלוא ההתלהבות: "מגיע לנו שעניינינו ינוהלו ע"י מי שמכבד אותנו ולא ע"י אלו המחרבנים על ראשנו", כתב הלל מיטלפונקט, מהמחזאים המצליחים בישראל. "משגילית דעתך - קשה לי לראות בך יחצ"ן ומקדם מכירות ראוי לזרם המרכזי בתיאטרון הישראלי כפי שמחייב תפקידך כמנהל ישראדרמה – כשם שלא אעמיד את עצמי לשיווק תוצרת ההתנחלויות או כמקדם המכירות של היכל התרבות בקרית ארבע", כתב שמואל הספרי.

האיגוד עצמו הפיץ מכתב חריף וציני, שמזכיר במשהו את הסגנון בו כתב חנוך לוין את מכתב ה'הודאה באשמה' אחרי הורדת "מלכת האמבטיה": "גד קינר, כידוע, מנהל את ה'ישרא-דרמה', מפעל השחתה תיאטרוני רחב היקף ששם לו למטרה להשחית צופי תיאטרון פוטנציאלים גם בחו"ל תוך חשיפתם האכזרית לתחלואי המחזאות המקומית" נכתב שם. "מתוך דאגה לחוסנו המוסרי– אינטלקטואלי של פרופסור קינר, אנו דורשים מהמכון למחזאות ישראלית לשחררו מתפקידו זה. במידה ודרישתנו לא תיענה, ידיר איגוד המחזאים (על חבריו) את עצמו מה'ישרא-דרמה".

לצד הקולות התוקפים את קינר, נשמעו כמה מחזאים שניאותו להגן עליו, ביניהם מיקי גורביץ' מהחאן הירושלמי, יהושע סובול ואחרים. "תחושתי הראשונה היא שהמאמץ הפוליטי להפוך את כולנו לזאב אלקינים - הצליח. לפטר. לזרוק. לשים מישהו מטעם במקום לנהל דיאלוג", כתב במייל המחזאי בועז גאון. " כשקראתי את דבריו בהקשר של אופירה לא עלה על דעתי להרגיש נעלב. רשף (הכוונה לרשף לוי – ע.ש) השתגעת? או שהחמצתי משהו"?

קינר עצמו שלח מכתבים גם לציפי פינס וגם לרשף לוי, בו ניסה להגן על דבריו. בדברים, שניכר בהם טון של הלם מעוצמת המתקפה נגדו, טוען קינר כי הנושא חורג מפרופורציה, מנה את פועלו הרב למען המחזאות הישראלית שלכאורה יצא נגדה, ואף התנצל אם פגע במישהו: "צר לי על הסערה שדברי חוללו, ואני מתנצל אם מישהו נפגע, אולם נראה לי שמאחר שהסתמכתם על מכתבה של גב' ציפי פינס ולא על נוסח דברי במלואם כפי שהופנו ליוצרים רבים ופורסמו בשעתם באינטרנט, הדברים הובנו שלא כהלכה. לא נאמר במכתבי דבר וחצי דבר על המחזאות הישראלית, לא כתופעה כוללת וגם לא נגד מחזאי מסוים.

"דברי התייחסו אך ורק למגמת מיסחור מתמשכת השולטת בחלקים גדולים של התיאטרון", כתב קינר במכתב אחר, שהופנה לאיגוד המחזאים. "דעותי לא נולדו היום. דעות דומות הושמעו בעבר ומושמעים על ידי יוצרים שונים העובדים בכל התיאטראות. מעבר לחומרה שבדרישה לפטר אדם בשל דעותיו, תוך הסתמכות על ציטוטים חלקיים ודברים שלא אמר, הרי העובדות מדברות בעד עצמן".

במכתבו לפינס, כתב קינר כי בסך הכל התכוון שאין טעם שאנסמבל הרצליה ישכפל את הנעשה בתיאטרוני תל אביב, שכן הוא סמוך אליהם ועליו לבצר את עצמו כמעוז של אוונגרד. את דבריו הכואבים, בהם תמיהה על כך שאיש לא תהה על בחירותיו ב"ישרא-דרמה" עד היום וסיכום של פועלו רב השנים למען התיאטרון הישראלי, סיכם קינר בדברים הבאים: "את כל הקריירה שלי כמרצה, חוקר שפרסם עשרות מאמרים על הדרמה המקורית, דרמטורג וכו' הקדשתי למחקר ולקידום של המחזאות הישראלית. אם זה הופך אותי ל'שגריר השנאה העצמית', כנראה שנכשלתי כישלון חרוץ".

פרופ' גד קינר: "כבר מספר ימים אני חי בסיוט בשל דברים שאולי לא הייתי אומר אותם בעיתוי שנאמרו, אלמלא האירוע הבלתי נסבל מנקודת ראותי של פיטורי אופירה הניג, וכפי שהסברתי ארוכות במכתבי לרשף לוי ולציפי פינס, לא כוונו נגד המחזאות הישראלית, אלא נגד מגמות התמסחרות הפוקדות חלקים נכבדים מפעילות התאטרון הישראלי (בצד מגמות אחרות). ולמרות זאת, אני שב ומביע את צערי על כך ששלא בטובתי דברי התפרשו שלא כהלכה, ופגעו באנשים.

"קל היה לקום וללכת, אלא שבמקרה זה הייתי בוגד גם בחופש הדיבור ההולך ומצטמצם בימים אלה, גם במחזאות הישראלית שלניתוחה, הוראתה, שיפורה (כדרמטורג) והפצת דברה בעולם הקדשתי את חיי, וגם בשמי הטוב שלי". קינר צירף למכתב רשימת הרצאות, חיבורים ופעילויות שונות למען התיאטרון הישראלי, ממאמרים שפרסם ועד העובדה שיחד עם ד"ר חיים נגיד הוא מוציא מזה 12 שנה כתב עת בנושא מחזאות ישראלית.

ציפי פינס: "המכתב מדבר בעד עצמו".

רשף לוי, יו"ר איגוד המחזאים הישראלי, אישר כי אכן פרשת קינר עומדת להצבעת המחזאים והיא תסתיים ביום שני: "הדיעות בין חברי איגוד המחזאים חלוקות, חלק חושבים שיש לפטר את גד קינר בעקבות הדברים שאמר במכתב ההגנה שכתב לאופירה. חלק מקבלים את דברי ההתנצלות וההסבר שלו וחושבים שפיטורים הם חריפים מידי. הוויכוח הזה הוא לגיטימי ולכן נערכת ההצבעה. באופן אישי, וזאת דעתי הפרטית ולא של האיגוד, אני חשתי שאם הדברים שנאמרו כוונו ליצירה הדרמטית המקורית, יש בעיה אמיתית. איך אפשר שמי שחושב שאנחנו משחיתים את הקהל יהיה זה שימכור אותנו בחו"ל? אחרי דברי ההסבר של גד אני חושב שזה משנה את התמונה".

"בכל מקרה אני חושב שראוי לערוך דיון רציני בשני עניינים שעולים מהויכוח", הוסיף לוי. "הראשון - מה הם הפרמטרים שעל פיהם נבחרים המחזות לישרא-דרמה? שנית - מה הוא תיאטרון מסחרי שאינו ראוי לעלות בתיאטראות הרפרטואריים? כי בסופו של דבר, על כך מדבר גד קינר. הוא טוען שהתיאטרון משחית את הקהל, אז רצוי לבדוק מול היוצרים, מה הוא באמת תיאטרון משחית ופגום. אני חושב שיש הבדל גדול בין הצגה שלא הצליחה, ובין הצגה שמההתחלה היא נצלנית ולא ראויה".

נעם סמל, יו"ר המכון למחזאות, הפנה את התגובה לגל קנטי, מנהלת המכון, שמסרה: "אכן התקבלו מכתבים מאת ציפי פינס ומאיגוד המחזאים, הקוראים לפטר את גד קינר בעקבות התבטאויותיו. המכתבים הועברו לוועדת ההיגוי, המורכבת מנציגי התיאטרונים השונים. בשבוע הבא תתכנס הוועדה והעניין ייבחן".