פרשיית מכתבו של הפרופסור גד קינר, שפורסמה לראשונה בוואלה! תרבות, הסעירה את ביצת התיאטרון הישראלית לאורך כל סוף השבוע, כאשר עשרות מיילים והודעות הוחלפו בנושא בין גורמים בכירים, ונראה כי גם כעת היא מסרבת לשכוך. תחילת הפרשה במכתב ששלח קינר, חוקר תיאטרון תיק ודרמטורג, לראש העיר הרצליה יעל גרמן, ובו הוא מגונן על אופירה הניג, שהודחה לאחרונה מתפקידה כמנהלת האמנותית של אנסמבל הרצליה.
במכתבו יצא קינר נגד מסחורם המתגבר של התיאטרונים הרפרטואריים בארץ, והציג לפיכך את פועלה של הניג כאלטרנטיבה ייחודית. דבריו הקימו עליו את מנכ"לית תיאטרון בית לסין, ציפי פינס, שבמכתב זועם ששיגרה למכון למחזאות ישראלית, דרשה לפטר את קינר מתפקידו כמנהל האמנותי של פסטיבל ישרא-דרמה, המציג מחזות ישראליים בפני גורמים בינלאומיים ונועד לקדם את התעשייה המקומית.
בהמשך הודיעו גם חברי הנהלת איגוד המחזאים, בראשות רשף לוי, כי הם תומכים בעמדתה זו של פינס, אך מאוחר יותר התברר כי להחלטה לא שותפים כלל חברי האיגוד ולפיכך הוחלט כי הנושא יעמוד להצבעה כללית מחר. כאמור, חלופות המכתבים נמשכו לאורך השבת, וכללו גם מכתבים של קינר לפינס וללוי עצמם, במסגרתם הוא מתנצל על דבריו, שלטענתו לא הובנו כהלכה, ומביע את תחושת ההלם בה הוא שורה מאז החלה הפרשה.
"וכי לא די לנו בליברמניזם הרוחש סביבנו?"
לימינו של קינר נעמדו בסוף השבוע לא מעט אנשי תיאטרון, בהם מיקי גורביץ', יהושע סובול, בעז גאון, וגם המחזאית נאוה סמל שכתבה לעמיתיה: "חברים, וכי לא די לנו בליברמניזם הרוחש סביבנו? אני חרדה מהדרישה להדיר מתוכנו אדם שבלהט לבו וביושרתו האמנותית הגן על חברתנו אופירה הניג וניסה למנוע את פיטוריה".
גם אנשי איגוד במאי התיאטרון בישראל התייצבו לצידו של קינר ובמכתב תגובה שהוצאו יצאו נגד הכוונה להדיחו בשל דבריו. "כמה מאתנו, החתומים על הפנייה אליכם, זכו בעבר להיות גם הם נושא לביקורת של פרופסור גד קינר המרבה להשמיע בפומבי, בעיתון תיאטרון, ובמקומות אחרים", כתבו. "זו חובתו של קינר כאינטלקטואל בן חורין. היא לא תמיד נעימה לאוזנינו ולעינינו, אבל היא חלק בלתי נפרד מן השיח הלגיטימי במקומותינו". הוועד המנהל של האיגוד ציין את פועלו של קינר במסגרת המכון הישראלי לתיאטרון והישרא-דרמה, וקרא "להוריד את רעיון ההדחה מסדר היום ולפתוח בדיאלוג חברי שיאפשר לכולנו לנהל שיח ביקורתי ברוח טובה"
קול חשוב נוסף שנשמע כעת הוא של אופירה הניג, מי שהפכה לזרז של הפרשה החדשה. "חשוב לי מאד שתבינו ותדעו שהסיטואציה שנוצרה בהרצליה איננה פשוטה ואיננה חד משמעית, משום כיוון, כמו שנחשפה בתקשורת", כתבה הניג לרשף לוי. הניג מדגישה כי פרשת פיטוריה אינה אישית, "לסיפור הזה יש היבטים אמנותיים, כלכליים, פוליטיים וציבוריים", כתבה. "המאבק היה על הזכות לעסוק בחומרים אחרים, בדרכים אחרות ועם יוצרים ושחקנים שאינם מוצאים את ביתם במרכז העשייה".
"למאבק הזה הצטרף גד קינר כשכתב את מכתבו", כותבת הניג. "לא הייתי רוצה ולא העליתי בדעתי שהוא יהיה הקורבן הבא של הפרשה העגומה הזאת". הניג הוסיפה ושיבחה את פעילותיו של קינר, "האמינו לי שהוא מקדיש את חייו לתיאטרון הישראלי", כתבה. "גם אם מילותיו היו מלוות בביקורת, אין זה ראוי לדרוש לפטר אותו. אני פונה אליכם, מותשת ומרוקנת מהחודשיים האחרונים, מהאלימות שגרר פירסום הפיטורין שלי, אני פונה אליכם בבקשה שתחשבו עשרות פעם לפני שאתם מבקשים לפטר אדם רק בגלל שהעביר דברי ביקורת".
בסוף השבוע אישרה מנהלת המכון הישראלי למחזאות, גל קנטי, כי "אכן התקבלו מכתבים מאת ציפי פינס ומאיגוד המחזאים, הקוראים לפטר את גד קינר בעקבות התבטאויותיו. המכתבים הועברו לוועדת ההיגוי, המורכבת מנציגי התיאטרונים השונים. השבוע תתכנס הוועדה והעניין ייבחן".